בידיעה שפורסמה כאן השבוע עודכנו הגולשים בעניין עתירה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד משטרת ישראל בדרישה שזו תפסיק את השימוש במערכת "עין הנץ", המצלמת ומזהה כלי רכב ונהגים ואוגרת את המידע. בעתירה נטען שמדובר במנגנון מעקב קיצוני, המאפשר למשטרה לאגור מידע פרטי רגיש על מיקומם של אזרחים בזמן אמת, ואף לשחזר את מסלול תנועתם ומפגשים שקיימו עם אחרים. המשטרה טוענת בתגובה שיעילות המערכת הוכחה והיא מהווה כלי חסר תחליף למניעת פשיעה מסכנת חיים ולסיכול פעילות חבלנית עוינת, וכי אם יופסק השימוש בה תיגרע באופן משמעותי יכולתה לבצע את תפקידיה.
למען הסר ספק, התנגדותה של האגודה לזכויות האזרח לשימוש במערכת המדוברת איננה פרוצדורלית גרידא עקב היעדר סמכות מפורשת בחוק, אלא התנגדות עקרונית: "גם לו הייתה המערכת פועלת מכוח הסמכה חוקית מפורשת, פגיעותיה בזכויות היסוד אינן עומדות במבחן המידתיות, והחוק המסמיך לא היה צולח את הביקורת החוקתית. מצב שבו כל נסיעה של כל אדם למחוז חפצו מייצרת למשטרה באופן אוטומטי 'שובל' של מידע לצרכים עתידיים אמורפיים אינו מידתי ואין להתירו במדינה דמוקרטית" (מתוך אתר האגודה).
האגודה לא מתכחשת ליעילות המערכת במלחמה בפשיעה ובפעילות חבלנית, אולם סבורה שלמרות זאת אסור למדינה דמוקרטית לאסוף נתונים כאלה, ובעצם אומרת את הדבר המדהים הבא: אנו מוכנים שבני אדם ייהרגו ובלבד שזכותם של אזרחים לפרטיות תשמר. לא פחות. גם הטבח שבוצע השבוע בטקסס שבו נרצחו 21 בני אדם, רובם ילדים, הוא תוצאה של אידיאולוגיה המעדיפה את חירויות הפרט על פני ביטחון הציבור.
האגודה לזכויות האזרח ממלאת תפקיד חשוב בממשק שבין השלטון לציבור ובמערכת האיזונים החיונית לשמירה על הדמוקרטיה. שלטון ישאף בדרך כלל לפתור את אתגריו בדרך הקלה והנוחה ביותר, ושיקולים של שמירה על זכויות אדם אינם עומדים בראש מעייניו. בית המשפט העליון מהווה תריס מסוים בפני שרירות לב שלטונית, אך נחוצים גם גופים אזרחיים שאינם מניחים למערכת לשקוט על שמריה ותפקידם להציף ולהדגיש עוולות ופגיעות.
דווקא בגלל חשיבות האגודה, מצער לראות כיצד גוף נחוץ וחשוב נסחף לפונדמנטליזם ומקדש עיקרון יחיד תוך התעלמות מעקרונות אחרים ומהשלכות עתידיות. באמצה עמדה קיצונית ובלתי מאוזנת, היא חוטאת ועושה שתי טעויות קשות – האחת מהותית והשנייה טקטית.
הטעות המהותית קשורה לעובדה שכל דמוקרטיה פוגעת בזכויות אדם כאשר התועלת הכוללת גדולה ממידת הפגיעה. אנו אוסרים אחזקת נשק שלא ברישיון, מגבילים פעילות אזרחים במקומות שקדושים לדת אחרת ומונעים ביגמיה גם כאשר זו נעשית בהסכמה. אלה רק כמה דוגמאות שאנשי האגודה בוודאי יסכימו עמן. אין דרך אחרת לנהל מדינה. הנתונים שהמשטרה אוספת משמשים אותה בהגנה על חיי האזרחים, ומאידך הפגיעה בשאר האוכלוסייה היא אמורפית, מוטלת בספק ולא מיידית. מערכת איזונים בריאה תטה ללא ספק להפעיל את המערכת ולהגן על זכויותיהם של בני אדם לחיים בכך שתמנע מפושעים ומחבלים לרצוח אותם, גם על חשבון פגיעה קלה בפרטיותם של אזרחים.
הטעות השנייה חמורה אולי אף יותר, מכיוון שהיא יוצרת פגיעה קשה בדמוקרטיה עצמה ובעמידות שלה. המודל הדמוקרטי הערכי והטהרני שהאגודה לזכויות האזרח מציבה בפנינו הוא אוטופי ומתעלם מכך שדמוקרטיה איננה רק אידיאולוגיה וסט ערכים, אלא גם שיטת משטר שמחויבת לתת מענה לצורכיהם של האזרחים ולדאוג לביטחונם. משטרים קורסים כאשר האזרחים חשים שהשלטון לא מסוגל לספק להם ביטחון בסיסי.
גרשון פרושכאשר מציגים לציבור מצג שווא שלפיו דמוקרטיה איננה רשאית לספק את ההגנה והביטחון שלהם הוא זקוק, הרי שמסקנתו תהיה שדמוקרטיה היא שיטת משטר גרועה שיש להיפטר ממנה. אם אנו עדים לכרסום זוחל בעמדות הציבור בעולם כולו כלפי הדמוקרטיה, הרי שלעמדות טהרניות וקיצוניות של גופים דמוקרטיים יש חלק לא מבוטל בכך, מכיוון שהם הופכים את הדמוקרטיה לשיטה אימפוטנטית שלא מסוגלת לספק את הצרכים שלמענם נוצרו משטרים.
הגיע הזמן לשחרר את הרעיון הדמוקרטי מחיבוק הדוב האוהב והחונק של גורמים קיצוניים, ולהפוך אותו לרעיון אפשרי וישים שמסוגל לתת מענה לצורכי הציבור. מי שמבקש להפקיע מידי רשויות החוק כלי יעיל למאבק בפשיעה ובטרור בשם הדמוקרטיה, לא שומר על הדמוקרטיה אלא מחריב אותה.
- גרשון פרוש הוא מנהל פיתוח בחברת הייטק, בעל תואר שני בלימודי דמוקרטיה וכותב בבמות חרדיות שונות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
