(צילום: אסף חן)
שיעור האינפלציה בארגנטינה מתקרב ל-100% ולפני כשבועיים התפטר שר האוצר שלה. גם בסרי-לנקה מתקרבים לנתון כזה ובשבוע שעבר פרצו המונים לארמון הנשיא שנמלט והתנחלו להם בבריכה. גם אצלנו בישראל המחירים עולים, ועכשיו גם הוחלט על עלייה של כ-10% במחירי החשמל, אבל אנחנו בסיפור אחר לגמרי. למעשה, אנחנו דוגמה מצוינת להבדל בין "אינפלציה" לבין "עליית מחירים".
אינפלציה מוגדרת כמצב מתמשך ובלתי פוסק של עליות מחירים. ומכיוון שזהו מצב קבוע – הציבור מוכן מראש ומנסה להתגונן במגוון של כלים: הצמדה של השכר ושל תשלומים אחרים, ניסיון לקבל כל תשלום מהר ככל האפשר, אגירת מוצרים, שימוש אינטנסיבי במטבע זר ועוד. המאמץ היומיומי הזה מתיש, מבזבז משאבים יקרים למשק, והשגרה הופכת לסיוט מתמשך. מי שחי פה בשנות ה-70 וה-80 זוכר.
ההיסטוריה הכלכלית מראה בבירור שיש רק תסריט אחד שבו אינפלציה מתרחשת: ממשלה בגירעון מתמשך שהחוב שלה כל כך גדול עד שאף אחד לא מוכן להלוות לה, ולכן היא נאלצת לממן את הגירעון על ידי הדפסת כסף חדש. וכשכסף חדש מגיע מדי שבוע לשווקים – כל מוצר עולה יותר.
זהו בדיוק המצב בארגנטינה: הממשלה החדשה נבחרה על בסיס הבטחות להשקיע בתשתיות, לסייע לעניים ועוד הרבה דברים יפים (בלי ציניות) אחרים. אבל ההוצאות על כך עולות בהרבה על ההכנסות, והחוב גדל עד שהממשלה לא יכולה ללוות יותר ונאלצת להדפיס כסף. שיעור הדפסת הכסף עצום, עליית המחירים בהתאם, והמצב הזה מתמשך כי ההוצאות לא קטנות וההכנסות לא גדלות. שר האוצר מרטין גוזמן הבטיח בבחירות האחרונות שיצליח להשיג הלוואה בתנאים נוחים מקרן המטבע העולמית, אבל כלכלני הקרן חשבו שהוא הגזים עם האופטימיות שלו לגבי יכולת ההחזר של ארגנטינה, וסירבו לבקשתו. גוזמן התפטר וארגנטינה נשארה ללא פתרון.
זה היה הסיפור גם בישראל של שנות ה-70 וה-80, אבל כיום המצב אצלנו שונה. לישראל יש גירעון ממשלתי קטן יחסית, שאותו היא מממנת בקלות על ידי הלוואות וללא צורך בהדפסת כסף. אנחנו אכן חווים גל של עליות מחירים, אבל הוא לא יהפוך לאינפלציה, כלומר - למצב מתמשך של התייקרות.
ד"ר ישי מעוזהגל הזה נובע מאוסף של סיבות שאינן קשורות זו לזו, שהתחברו האחת לשנייה במקריות. אין שום קשר בין המלחמה באוקראינה, למשבר הצ'יפים העולמי, לסכסוך המתמשך של המדינה עם עובדי הנמלים או לקורונה. זו רק מקריות שכל אלה נפלו עלינו במקביל ויצרו גל של עליות מחירים, והמקריות לא אמורה להימשך. נכון שלחלק מהדברים יש גם אפקט דומינו – עליית מחירי החשמל תייקר תהליכי ייצור ומחירי מוצרים יעלו – אבל גם כשמפילים אבני דומינו תמיד יש אבן אחרונה.
ואז, כשהגל הזה יעבור, שיעור האינפלציה יחזור להיות כמעט אפס, כמו ברוב הזמן לאורך 20 השנים האחרונות, מהסיבה הפשוטה והבסיסית שאצלנו לא מדפיסים כסף לכסות גירעונות ענק. אבל בעוד ששיעור עליית המחירים יתאפס, המחירים עצמם יישארו גבוהים. כלומר, נישאר עם הבעיה האמיתית שיש לנו בהקשר הזה – יוקר המחיה, שאף יוחרף בגלל הגל הנוכחי. אז לכל מי שמפזר הפחדות – מספיק קשה פה גם ככה עם יוקר המחיה, את איום האינפלציה תחסכו מאיתנו.
- ד"ר ישי מעוז הוא חבר סגל במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
