הוא הרים ידיים. הוא פשט את הז'קט. והוא נורה למוות. כמעט שבוע חלף מאז הפיגוע בירושלים, שבו נורו למוות ארבעה בני אדם - ובהם יובל קסטלמן שחתר למגע וחיסל את המחבלים - ועדיין קיימים סימני שאלה. התיעוד מאפשר לבחון, שלב אחר שלב, כיצד אירע הפיגוע בתחנת האוטובוס שהסתיים בירי הקטלני בגיבור שהציל חיים. אלו השלבים, ואלו השאלות הפתוחות:
1. שני המחבלים - איברהים נימר, בן 30 מצור באהר שבמזרח ירושלים, ואחיו מוראד (38), תומכי חמאס שהיו בעבר בכלא - יוצאים מהרכב בצומת גבעת שאול, בכניסה לירושלים.
תיעוד הפיגוע בירושלים
2. המחבלים פותחים באש מטווח אפס לעבר אזרחים שחיכו בתחנת האוטובוס בצומת. הם רוצחים את דיין בית הדין הרבני אלימלך וסרמן (73); את מנהלת בית הספר "בנות הדסה" בבית שמש חנה איפרגן (67); ואת ליביה דיקמן (24).
3. אחרי שניות ספורות של ירי, שני המחבלים בורחים בחזרה לרכבם.
4. במטרה לחסל את המחבלים ולמנוע את המשך הפיגוע הרצחני מסתערים לעברם שלושה חיילים ואזרח: שני חיילים שיוצאים מרכב, סמ"ר במיל' אביעד פריג'ה שמתקרב מכיוון תחנת האוטובוס וקסטלמן שמגיע מהצד השני.
5. קסטלמן מגיע עד לאחד המחבלים, יורה בו מטווח אפס ומחסל אותו. במקביל פריג'ה יורה מהצד השני. מיד אחרי החיסול קסטלמן נמלט לאחור.
6. הירי נמשך, וקסטלמן רוכן על ברכיו ומרים ידיים. אחד החיילים אמר בעדותו כי קרא בשלב זה "חדל".
7. קסטלמן פושט את הז'קט, כנראה כדי להראות שאינו נושא מטען חבלה. בתמונה שפורסמה לאחר מכן נראה ארנקו במרחק מטרים ממנו - ייתכן שכדי שהחייל היורה יבחין בתעודת הזהות.
8. התיעוד בסרטון נפסק כאן, אבל בסרטון אחר נראה קסטלמן עומד, מרים ידיים ומתחנן על חייו - ואז נורה שוב. בריאיון שנערך עמו אחרי הפיגוע, ולפני שידע שפגע בקסטלמן, הודה פריג'ה: "ביצעתי וידוא הריגה". השאלה שעדיין נבחנת היא אם הירי הקטלני, זה שהוביל למותו של קסטלמן, אירע לפני שהרים את ידיו - או לאחר מכן.
שחקנית החיזוק של התביעה
אמש בית הדין הצבאי "נווה צדק" בבית ליד הורה על שחרורו למעצר בית של פריג'ה החשוד בהמתתו בקלות דעת של קסטלמן. מהחקירה עלה כי פריג'ה סירב לבצע שחזור של האירוע והתנה את קיומו בשחרורו ממעצר - והשאלה המרכזית שנותרה אם הוא ירה בקסטלמן גם אחרי שהרים ידיים. בדומה לתיק אלאור אזריה ובשל מורכבות התיק המעלה שאלות סבוכות, התובעת הצבאית הראשית לשעבר, ז'אנה מודזגברישוילי, גויסה למילואים לצוות התביעה.
אחרי הפיגוע, המשטרה שחררה את גופתו של קסטלמן מבלי להעבירה לבדיקה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. בדיון שהתקיים שלשום רמז סגן נשיא בית הדין, סא"ל טובי הארט, על הקושי המשפטי שיצרה החלטה זו: "ספק רב אם ניתן יהיה לקבוע מעבר לכל ספק סביר באיזה שלב נפגע המנוח פגיעות שהיו מובילות למותו בסופו של דבר".
התובע הצבאי טען מנגד כי "לא היה טעם ראייתי בביצוע הנתיחה", ואמר כי הוא אינו סבור "שהדבר משפיע על שאלת האפשרות להוכחת קשר סיבתי". השופט תהה כיצד ללא נתיחה ייקבעו ממצאים פליליים: "מכירים תיקים שבהם אפשר לקבוע ממצאים פליליים ללא נתיחה?". התובע הצבאי השיב: "אני לא מכיר הרבה תיקים שבהם ירו לעבר אנשים שהרימו ידיים".
בהחלטתו כתב סא"ל הארט כי ספק אם פנייה כעת לקבלת חוות דעת מהמכון לרפואה משפטית תשפוך אור על הפרשה: "אין זה ברור מדוע סוגיית הפנייה לחוות דעת רפואית משפטית עלתה לראשונה רק בשלהי הדיון. איני מכיר מקרים שבהם בוססה הכרעה משפטית ברמת הוודאות הנדרשת על חוות דעת דומה, וספק אם מקרה זה יהיה המקרה הראשון שבו יהיה ניסיון לעשות כן".
פריג'ה בדיון, לפני שחרורו למעצר בית
(צילום: יריב כץ)
"החלטה לנקוט הליכים פליליים בכלל, ומעצר סגור בפרט, בעקבות מוות שנגרם במהלך פעילות מבצעית אינה נפוצה מטעמים מובנים", הבהיר השופט. "במקרה זה עיקר החשד, בוודאי לעבירה פלילית, בוודאי כזו שעשויה להקים עילות מעצר, אינו נוגע לשלב הראשון של האירוע שבו ירה החשוד מתוך טעות כנה כי מדובר במחבל נושא נשק שנשקפת ממנו סכנה רבתי לסובבים - כי אם לשלב השני, לאחר שהמנוח הרים את ידיו".
בית הדין הבחין למעשה בין הירי הראשון שביצע פריג'ה לעבר קסטלמן, כאשר סבר שמדובר במחבל, לבין ירי שייתכן וביצע אחרי שקסטלמן הרים את ידיו. על כך כתב השופט הצבאי: "הרמת ידיים בפני עצמה אינה מאיינת את הסכנה, וכבר היו מקרים מעולם שבהם מי שהרים ידיו חזר לאחר מכן וניסה לבצע פעולות שסיכנו אחרים. על כן לא ניתן לומר באופן כוללני כי לאחר הרמת ידיים בשום נסיבות לא יידרש ירי נוסף להסרת סכנה".
"כל שניתן לומר הוא, שבמקרה מעין זה נדרשת הפעלת שיקול דעת וזהירות רבתי בטרם ביצוע ירי", הוסיף השופט. "מטעם זה קבעתי גם בהחלטתי הקודמת כי קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה בשלב זה, דהיינו כי הירי בשלב זה בוצע מתוך 'קלות דעת' ביחס לאפשרות שירי אינו נדרש, שכן לא נשקפת סכנה מהמנוח".
בריאיון לערוץ 14 לאחר הפיגוע, ולפני שידע כי ירה למוות לא במחבל אלא בקסטלמן, אמר פריג'ה: "מישהו צעק מחבל. אני והחייל שהיה לידי נשכבנו על הרצפה ואז הסתובבנו מאחורי התחנה. לאט-לאט חיפשנו אותם, ואז כשעברנו את התחנה פתאום ראינו אותם ואז ירינו בהם. אולי זה האיקס שלו בכלל. כל חיילי צה"ל מתים לעשות איקס". בתשובה לשאלה אם עשה וידוא הריגה, ענה: "כן, ירינו עד שהם נפלו".
פרקליטיו של פריג'ה, עורכי הדין שלומי צפורי ורן כהן רוכברגר, אמרו כי "למרבה הצער, יש שמיהרו לשפוט ולהרשיע את הלוחם בהריגתו של קסטלמן, על סמך סרטונים קצרים שמצולמים מזוויות שלא משקפות נאמנה את התמונה העובדתית שעמדה לעיני הלוחם בעת ביצוע הירי, ותוך התעלמות מגרסתו העקבית".
לדבריהם, "בחינת יסודית ומעמיקה של גרסת הלוחם על בסיס חומר החקירה מובילה למסקנות שונות ומאמתת את גרסת החייל היורה. למרבה הדאבה, יובל ז"ל, גיבור ישראל, נפל באירוע. אך אין מקום לייחס ללוחם אחריות פלילית לטרגדיה".
