רבבות חברי הליכוד והעבודה בחרו כבר את נציגיהם לכנסת בבחירות המקדימות, המועמדים בפריימריז של מרצ ומפלגת "הציונות הדתית" מתחממים על הקווים, וכולם מכריזים על "חגיגה של דמוקרטיה במיטבה" – רק בגלל שנותנים למתפקדים להרכיב את הרשימה. אבל האם זאת באמת הדרך הכי טובה לבחור את המועמדים? לא כל כך בטוח.
(צילום: אריק מרמור, ניצן דרור)
קצת יותר מחודש נותר עד למועד האחרון להגשת רשימות מועמדים בבחירות לכנסת ה-25, והמפלגות מעלות הילוך בתהליך קביעת הנציגים בכנסת. אחרי שבמערכות הבחירות הקודמות מרבית המפלגות "הקפיאו" את הרשימה, או עשו בה שיפוצים קטנים, הפעם הפריימריז חזרו לחיינו, ובגדול.
כל מפלגה שעורכת בחירות מקדימות ממהרת להכריז בראש כל חוצות על "חגיגה לדמוקרטיה" ושהיא הכי דמוקרטית שיש. למען האמת, יש משהו בהכרזות הללו. קיום בחירות מקדימות מחזיר באמה מסוימת את הכוח לאזרח הקטן שהתפקד למפלגה.
"פריימריז זה כלי מרכזי בדמוקרטיה שמחבר בין האזרחים למפלגות, הוא נותן תפקיד לכלל המתפקדים שמשלמים למפלגה דמי חבר לאורך השנים", הסבירה ד"ר גייל טלשיר מהאוניברסיטה העברית. "זה הכלי המרכזי של הפעילים להשפיע".
היכולת להשפיע על הרכב רשימה באחת מהמפלגות הגדולות מביא גם אנשים שרוצים "לנצל לרעה" את הדמוקרטיה הפנימית. "לעיתים אנשים מתפקדים למפלגה מסוימת כדי להשפיע על רשימה, אבל בסופו של יום הם לא מצביעים לה. זו איזושהי אנומליה", אמרה ד"ר יעל שומר מאוניברסיטת תל אביב.
"יש מקרים באוכלוסייה הערבית שראש חמולה מכריח לשלם דמי חבר ופשוט אומר להם למי להצביע", היא הוסיפה. "ביום הבחירות אנחנו רואים שפחות אנשים הצביעו למפלגה מסוימת מאשר אלה שהשתתפו בפריימריז המפלגתיים של המפלגה הזו".
אבל למרות היכולת להשפיע ולהיות חלק, בפועל האחוז באוכלוסייה שמעורב במשחק הפוליטי נמוך. "אחוז האוכלוסייה שחברים במפלגות יורד כל הזמן, גם באירופה וגם בישראל. בשנות ה-60 וה-70 היו יותר מ-40% של מתפקדים, אבל כיום מדובר באחוזים בודדים מהאוכלוסייה שמתפקדים למפלגה", ציינה ד"ר טלשיר.
קבלני הקולות
אי אפשר לדבר על הפריימריז בלי להזכיר את קבוצות ההשפעה של המפלגות, או בכינוי הפחות מחמיא – מפקדי הארגזים. "מדובר בקבלני קולות שהם אומרים 'תקשיבו, אנחנו ניתן לכם את הרשימה ואתם תצביעו לפי מה שאמרנו' ואז הנציג של המרכז עושה דיל עם הנציג של הצפון", הסבירה ד"ר טלשייר.
"מצד אחד, יש פריימריז שאמור לשקף את הציבור, אבל מצד שני הציבור לא מתנהג כפי שדמוקרטיה אמורה להתנהל", הוסיפה ד"ר כהן. "כדי שהפריימריז ישקפו הליך דמוקרטי טהור צריך שהציבור עצמו יתנהג בדמוקרטיות, כלומר, שכל אחד ואחת יצביעו למי שהם מאמינים ולא שיהיה מישהו שיגיד להם להצביע למועמד כלשהו".
2 צפייה בגלריה
הפריימריז בעבודה. "כדי שהפריימריז ישקפו הליך דמוקרטי טהור צריך שהציבור יתנהג בדמוקרטיות"
(צילום: מוטי קמחי)
מכיוון שהמדד היחיד לבחירה בפריימריז היא הפופולריות, כמות הקולות שהמועמד מקבל, נרתמים לא פעם ארגוני העובדים כדי לסייע למי שהם חפצים בקידומו. "יש אנשים שמכריחים אותם להתפקד למפלגה מסוימת, זה ככה בארגוני עובדים גדולים, וזה קיים בכל המפלגות", סיפרה ד"ר שומר.
לדבריה, "הייתה אפשרות לבדוק באתר המפלגה לפי מספר ת.ז. אם אדם שילם דמי חבר, וכך המעבידים יכלו לאיים על העובדים שלהם שהם חייבים להתפקד למפלגה כזו או אחרת. זה פוגע מהותית בעקרונות של המשטר הדמוקרטי".
אם כל כך חוששים מקבוצות לחץ פנים מפלגתיות, אז אולי כדאי כבר לפתוח את האפשרות להצביע לכלל האוכלוסייה, ולא רק למתפקדים? הדעות במקרה הזה חד משמעיות – לא. "הרעיון של פתיחת הפריימריז לכלל האוכלוסייה עלולה לפגוע במפלגה ובדמוקרטיה הפנימית שלה", אמרה ד"ר טלשייר.
גם ד"ר שומר מתנגדת לרעיון. "יכולה להתארגן קבוצה ולהשפיע על רשימה של מפלגה מסוימת, ולאו דווקא ממניעים טובים. יכולות להיווצר רשימות עם אנשים פחות טובים כדי להרע למפלגה".
פריימריז מביא קולות
העובדה שהעתיד הפוליטי של חברי הכנסת והמועמדים תלוי במתפקדים מחזקת את הקשר בין האזרחים לנבחרי הציבור. לפי ד"ר שומר, מחקרים שנערכו הראו כי קיום פריימריז משפיע באופן חיובי על אמון הבוחרים במפלגות שלהם. "בפריימריז מפלגתיים יש לפחות תחושה של שיתוף המתפקדים בתהליך, ואולי זה גם נותן נראות לגיטימית גבוהה יותר והוגנות פרוצדורלית".
יש גם טענות שמפלגות שעורכות פריימריז מקבלות יותר קולות. "זה התחיל ב-1992, בפעם הראשונה שמפלגת העבודה ערכה פריימריז ורבין ניצח עם קמפיין יחסית פרסונלי", סיפרה ד"ר שומר. "יש איזושהי סברה שאולי בגלל הפריימריז המפלגתיים הייתה נהירה ביום הבחירות להצביע לעבודה, אבל זה לא מוכח אמפירית".
ד"ר יעל שומרצילום: מרב רביץ מושלאחד העקרונות שמובילים את הרכבת הרשימה הוא בחירה באנשים שמייצגים את ערכי המפלגה. הפריימריז אמורים לסייע לתהליך, בכך שניתנת למתפקדים אפשרות לבחרו במי שמייצג את עמדותיהם בצורה הטובה ביותר.
אבל זה גם יכול להוביל למצב אחר לגמרי. "פריימריז יכול להביא לכך שמנהיגים פופוליסטיים ייבחרו עם סיסמאות ריקות מתוכן או הבטחות שווא, זאת בגלל שאנחנו מאפשרים לבחור מתמודדים רק לפי מי שקיבל הכי הרבה קולות", הסבירה ד"ר הדס כהן מאוניברסיטת אוקלהומה שבארה"ב.
ד"ר גייל טלשיר"בגלל שכוח המתפקדים הוא גדול בדרך כלל, מי שנבחר בפריימריז זה מי שיש לו פרופיל ציבורי והא ממילא בכנסת או מי שמקצין את הדעות שלו בתקשורת", הוסיפה ד"ר טלשיר. "כדי לתקן את השיטה של הפריימריז יש את השריונים. אבל יש גם סכנה בלהביא מישהו מבחוץ, אי אפשר לדעת אם הוא באמת בעמדות של המפלגה ואם הוא יהיה נאמן לקו של המפלגה".
הדרך האחרת
החשש מפני הלא נודע בפריימריז הוביל את רוב המפלגות הגדולות בישראל לבחור בדרך אחרת להרכבת הרשימה. "מי שקובע את הרשימה ברוב המפלגות זה ראש המפלגה או מועצת החכמים. הסיבה המרכזית לכך היא כי זה מאפשר ייצוגיות", הסבירה ד"ר טלשיר. "המצב כיום זה שליברמן, לפיד וגנץ הם קובעים יחידניים ברשימה שלהם, וזה לא דמוקרטי".
"בחירות שנעשות על ידי מנהיג המפלגה מאפשרות לו 'לשלוט' בהתנהגות של חברי המפלגה שלו, ומאפשרות למקסם את המשמעת המפלגתית", הוסיפה ד"ר שומר. "אם לא תהיה משמעת אפשר לאיים על חבר המפלגה שימוקם נמוך יותר בבחירות הבאות. הצד החיובי, זה שאנחנו יודעים שמדיניות יכולה לעבור כך ביתר קלות".
אבל לא תמיד זה עובד, תשאלו את נפתלי בנט וחבריו ב"ימינה". "הכנסת האחרונה הראתה שמינויים אישיים של ראש מפלגה זו שיטה שאין בה נאמנות לא לעמדות ולא לאידיאולוגיה, אלא רק לאינטרסים פרסונליים", ציינה ד"ר טלשיר. "זה שראש המפלגה הביא האנשים אומר שיש לך פחות נאמנות למפלגה. שיקלי וסילמן נטשו את המפלגה כי הם לא היו נאמנים לה אלא עשו את השיקול שלהם".
"לכן, פריימריז הרבה יותר טוב מאשר מינוי של ראש המפלגה, גם מבחינה דמוקרטית וגם מבחינה של העמדות", סיכמה ד"ר טלשיר. "כשאתה מצביע לאנשים שהם הרבה זמן במפלגה אתה יודע שהם אוחזים בדעות של המפלגה".
פורסם לראשונה: 20:38, 12.08.22
