צפו באולפן ynet: מחאת החיג'אב תביא לשינוי בחוק האיראני?
(צילום: אסף חן)
סוכנות הידיעות הממלכתית של איראן, "אירנ"א", דיווחה הבוקר (יום א') כי שלטונות הרפובליקה האיסלאמית הוציאו להורג ארבעה בני אדם שהואשמו בשיתוף פעולה עם המוסד הישראלי. לפי הדיווח הם הוצאו להורג בתלייה.
על עונש המוות שניתן לארבעה הודיעה איראן רק ביום רביעי האחרון, ואז דווח כי הם הורשעו במעורבות בחטיפות שונות. לפי הדיווחים הם היו חברים ב"רשת של בריונים" שפעלה עבור "שירותי המודיעין הציוניים". נטען כי הם גנבו והרסו רכוש פרטי וציבורי, וחטפו אנשים על מנת להשיג מהם "הודאות מזויפות".
בדיווחים בשבוע שעבר לא צוין במפורש עבור מי לכאורה פעלו הארבעה, אבל הבוקר כבר טענה אירנ"א שמדובר במוסד הישראלי, וכי הוא שילם להם על פעילותם באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים. בדיווח זוהו הארבעה שהוצאו להורג כחוסיין אורדוחנזאדה, שהין אימאני מחמודבאדי, מילאד אשראפי ומנושר שהאבנדי.
לצד הארבעה הללו הודיעה איראן בשבוע שעבר כי שלושה אנשים נוספים הורשעו בפרשייה ונשלחו לעונשי מאסר של בין חמש לעשר שנים, בגין עבירות של פגיעה לכאורה בביטחון הלאומי. השלושה, נטען, סייעו לבצע את אותן חטיפות והחזיקו גם בכלי נשק לא-חוקיים.
איראן, נזכיר, מאשימה לעיתים קרובות את יריבותיה – בהן ארה"ב, ישראל וסעודיה – בניסיון לערער את שלטונה, ומעת לעת היא מדווחת על מעצרם של חשודים בריגול למען ישראל. לפני שנתיים הוציאה איראן להורג אדם שהורשע בהדלפת המידע שסייע לכאורה לאמריקנים לחסל את מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה קאסם סולימאני, בתקיפה בנמל התעופה של בגדד בינואר 2020.
בשבועות האחרונים החריף משטר האייתוללות את ההאשמות שלו נגד ישראל וארה"ב, וטען כי אלו מתסיסות את השטח ועומדות מאחורי מחאת החיג'אב, שסוחפת את איראן בחודשיים האחרונים והפכה לאחד האתגרים המשמעותיים עבור המשטר מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. המחאה פרצה בעקבות מותה בספטמבר של הצעירה מהסא אמיני, אחרי שנעצרה על-ידי משטרת המוסר של טהרן בגלל ש"התרשלה" בעטיית החיג'אב שלה ובכך הפרה את חוקי הצניעות במדינה.
ההפגנות באיראן הובילו להתנגשויות קשות בין פעילי מחאה לבין כוחות הביטחון, ולפי דיווחים של ארגוני זכויות אדם כ-450 בני אדם נהרגו בהן. במשך זמן רב לא דיווחה איראן על מספר ההרוגים במחאה, ורק בשבוע שעבר אישרה ש-300 נהרגו בה, אם כי היא מקפידה להדגיש שבין ההרוגים גם אנשי כוחות הביטחון. במהלך ההפגנות יצאו המוני איראנים לרחובות, קראו "מוות לדיקטטור" נגד המנהיג העליון עלי חמינאי, ודרשו להרחיב את חירויות הפרט שלהם ולבטל חוקים מדכאים כמו אלה האוסרים על נשים לחשוף את שיערן בפומבי.
