קלרה מרמן (63), שנחטפה מקיבוץ ניר יצחק, הגיעה אמש (חמישי) לאירוע הדלקת נרות קהילתי של המועצה האזורית אשכול, בתל אביב. מרמן נחטפה מביתה עם בן זוגה לואיס ואחיה פרננדו - שניהם עדיין בשבי חמאס - ועם שתי קרובות משפחה נוספות ששוחררו: אחותה גבריאלה ליימברג ואחייניתה בת ה-17 מיאה, ששבה מעזה עם כלבתה בלה.
קלרה מרמן משחזרת את ה-7 באוקטובר ואת הקשיים בשבי
באירוע שהתקיים בבר "פאפי פיצה" בתל אביב שיתפה מרמן את חבריה לקהילה בחלק ממה שחוותה באותו בוקר שבו נחטפה: "כל מה ששמתי כדי לחסום את הדלת הם הפילו. הם נכנסו לתוך הממ"ד ואחותי אמרה בספרדית - 'הורגים את כולנו'. אני התחלתי להגיד 'תירגעו, בואו נעשה מה שאומרים ויהיה בסדר'.
"הם התחילו לצרוח שנבוא איתם. אני לא מדברת טוב עברית, אבל גם הם לא. צעקו לנו באנגלית 'לכו, לכו, לכו!'. יצאנו וראינו מלא זכוכיות בבית. הם נכנסו דרך החלונות ושברו אותם. אותנו הוציאו דרך הדלת. כשיצאתי, ראיתי שכל החלונות והדלתות בשכונה היו שבורים. חשבתי שחצי קיבוץ כבר בעזה.
"בינתיים הסתכלתי מסביב ופתאום ראיתי מלא ילדים באופניים ולא הבנתי מה קורה, חשבתי שאלה ילדי קיבוץ ואמרתי לעצמי למה הם מסתובבים בחוץ? יש מחבלים. אני מסתכלת טוב, רואה ילדים ונערים מסתובבים וצועקים ומבינה שאלה לא ילדי קיבוץ, אלה עזתים.
"אחר כך נודע לנו שהם התלבטו אם לקחת את מיאה או לא. הם קיבלו הנחיה לא לקחת ילדים והתלבטו אם בת 17 נחשבת ילדה או לא. בגלל שזה היה מוקדם בבוקר היינו בכותונת לילה ומיאה הייתה עם הכלבה עליה. אנחנו חושבים שהם לא שמו לב שזאת חיה אמיתית. הם חשבו שזאת ילדה שלוקחת את הבובה מהמיטה שלה. זאת כלבה מאוד קטנה, שבקושי יודעת לנבוח - בשום רגע לא התייחסו אליה. זה היה מאוד מוזר ומאוד דאגנו. ידענו שמבחינתם זאת חיה טמאה, כזו שלא מכניסים הביתה.
"הם הוציאו אותנו החוצה, ואת מיאה וגבי העלו לטנדרים הלבנים שבטח ראיתם בטלוויזיה. הם היו עם הרבה נשקים, באטרף מוחלט, לא הפסיקו לצעוק. עד שהם יצאו, התחילה בכניסה של הקיבוץ שריפה והטנדר של אחותי ואחיינית שלי נכנס לתוך האש, זה היה מאוד מפחיד ממה שהן מספרות. אותנו הם אספו כשכבר היינו אחרי הגדר, כשבינתיים חלק עלו וירדו מהטנדר. הכול היה מאוד אגרסיבי ולחוץ, הם לא היו מאוד מפוקסים".
מרמן לא הסכימה לחלוק פרטים רבים מהשבי, אך כן חשפה סיפור אחד שהבהיר חלק מהקשיים שעברו עליה. "היינו שם 53 ימים", היא אמרה. "אני לא מאוד רוצה לספר על מה שעברנו, אבל אספר על פעם אחת שהוציאו אותנו מהמנהרה. הובילו אותנו ברגל, זאת הייתה הליכה ארוכה נורא, בערך שעתיים וחצי והיה לי מאוד קשה, אבל אולי האדרנלין עזר. הלכנו עד שראינו אור בקצה המנהרה, באמת. היה בקצה סולם באורך של 40 מטר, כשבין כל שלב יש בערך 50 סנטימטר. זה היה לי לא קל, הרגשתי בכל רגע שזהו, אני לא יכולה יותר, אבל לואיס עודד אותי ואמר 'כן, את יכולה ואת עושה את זה', זה מאוד עזר. יצאנו מהמנהרה ושם חיכתה לנו, מה שהם קוראים לו מונית. נכנסנו כולם לרכב באופן מאוד צפוף עד שהעבירו אותנו לבית. היינו ברפיח, די קרוב לניר יצחק בעצם.
מיאה ליימברג מספרת על שבי חמאס
(צילום: רויטרס)
"אני מספרת לכם את זה כדי להדגיש כמה חשוב להמשיך עם המאבק, כמה חשוב לעשות הכול כדי לשחרר אותם. חייבים לשחרר אותם. כשנפרדנו מלואיס ופרננדו חשבנו שתמשיך העסקה, ועוד פעימה ועוד פעימה והם באים אחרינו. שזה רק מתחיל בנשים וילדים ואנחנו בטוחים שלא יפקירו אותם. אסור להפקיר אותם".
את האירוע ארגנו בר צ'פט מקיבוץ אורים ויפתח קורן מקיבוץ מגן - זהו האירוע השני שהם מארגנים לאנשי הקהילה שנמצאים כעת בתל אביב.
"חשוב היה לי להשמיע את קולה של קלרה שנחטפה עם משפחתה מקיבוץ ניר יצחק", אמר צ'פט. "אחרי שהמדינה הפקירה את אזרחי אשכול ב-7 באוקטובר, אסור שהיא תפקיר אותם בפעם השנייה. מחובתה להשיב את כל החטופים, כולל כולם, ומהר. רק ככה הביטחון והאמון של הציבור והאזרחים יחזרו". אל האירוע הגיעה גם הזמרת שפיטה, ששרה והופיעה בניסיון לשמח את הקהילה, שחוותה קשיים רבים כל כך.
פורסם לראשונה: 23:20, 14.12.23
