משטרת שבדיה אפשרה היום (ד') למפגין להצית ספר קוראן ולקרוע את דפיו מול המסגד המרכזי בבירה שטוקהולם. המהלך מעורר חשש במדינה הנורדית שטורקיה, שמיהרה לגנות את שריפת הקוראן, עלולה כעת לנקום באמצעות עיכוב נוסף של הצטרפותה לברית נאט"ו – בזמן שבברית הצפון-אטלנטית מקווים דווקא להשיג סוף-סוף את האישור המיוחל למהלך מהנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן.
8 צפייה בגלריה
ארדואן והפליט העיראקי בשבדיה שקרע דפים מהקוראן ואז הצית אותו, מול מסגד בשטוקהולם
(צילום: AFP )
מפגן הצתת הקוראן מעורר זעם בקרב מוסלמים לא רק בשל המעשה עצמו, הנתפס בעיניהם כעלבון גדול לדתם, אלא גם כיוון שנעשה מול מסגד וביומו הראשון של חג הקורבן. בהפגנה השתתפו, בהתאם לתנאים שאישרה המשטרה, שני מפגינים בלבד – אחד מהם הוא פעיל בשם סלוואן מומיקה, פליט בן 37 מעיראק. מול קהל של 200 איש תועד מומיקה קורע דפים מהקוראן, דורך עליו, מכניס לתוכו בייקון – ואז מצית את הספר. בין לבין גם הניף את דגל שבדיה, בעוד המפגין השני קרא קריאות מחאה שונות במגפון. אחר כך, ולמרות האישור, מסרה המשטרה כי המצית חשוד בהסתה.
במהלך ההצתה כמה מהצופים בקהל השמיעו קריאות "אללהו אכבר", ואחד מהם נעצר כשניסה להשליך אבן לעבר שני המפגינים. אדם אחר שעמד בסמוך ותמך בהצתה קרא: "תנו לו להישרף!". אימאם המסגד, מחמוד חלאפי, הביע לפני כן זעם על האישור שהעניקה המשטרה, ואמר כי היא הייתה יכולה לדרוש להעתיק אותה למקום אחר. לדבריו זוהי "פרובוקציה ברברית", והוא כעס במיוחד על כך שהדבר נעשה במהלך חג מוסלמי שבו מאמינים רבים פוקדים מסגדים.
המשטרה מצדה טענה כי למרות שלהפגנה עלולות להיות השלכות על מדיניות החוץ של שבדיה, הסיכונים שנשקפים ממנה לא הצדיקו איסור על עריכתה. לאחרונה דווקא סירבה המשטרה לכמה בקשות דומות, אבל בתי המשפט במדינה הפכו את החלטותיה וקבעו שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי. ראש ממשלת שבדיה אולף קריסטרסון אמר אחרי מתן האישור, ולפני ההצתה עצמה, כי מדובר בהתנהגות חוקית אך "לא-ראויה". הוא קרא למפגינים "לשקול מה הכי טוב לשבדיה בטווח הארוך", והדגיש כי ישאיר את ההכרעה למשטרה עצמה.
שר החוץ הטורקי האקן פידאן מיהר אחר הצהריים לגנות את שריפת הקוראן, ומסר כי מדובר ב"הפגנה מתועבת נגד הספר הקדוש שלנו". הוא הביע תרעומת על כך שהדבר נעשה ביומו הראשון של חג הקורבן, והוסיף כי "בלתי מתקבל על הדעת" ששבדיה תאפשר הפגנות אנטי-איסלאמיות בשם חופש הביטוי.
הצתת הקוראן מעוררת כאמור חשש שתפגע בסיכוייה של שבדיה לקבל את אישורה של אנקרה לבקשת ההצטרפות שלה לנאט"ו – בקשה שאותה הגישה בשנה שעברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, תוך שהיא זונחת מדיניות ארוכת שנים של ניטרליות צבאית. כדי להצטרף לברית הצפון-אטלנטית נדרש אישורן של כל שאר החברות, ועד כה טורקיה והונגריה הן היחידות שלא העניקו אותו. הונגריה לא הביעה עד עתה התנגדות של ממש, וההערכות הן שכאשר יגיע האישור הטורקי, אם אכן יגיע, גם בודפשט תעניק אותו.
לצד שבדיה גם פינלנד ביקשה אשתקד להצטרף לנאט"ו, וטורקיה מצדה ניצלה זאת כדי לנסות לסחוט מהשתיים הבטחה שלא לתת מחסה לפעילים כורדים הפועלים נגדה, פעילים שאותם אנקרה מחשיבה לטרוריסטים. אבל בעוד הצעדים שנקטה פינלנד סיפקו את אנקרה וזו הצטרפה רשמית לברית כבר בחודש אפריל, ממשלתו של ארדואן המשיכה לעכב את בקשת ההצטרפות השבדית והאשימה כי שטוקהולם מגלה סובלנות-יתר לארגונים שאותם היא מחשיבה לאיום ביטחוני.
8 צפייה בגלריה
מטה נאט"ו בבריסל. בשבוע הבא: מפגש פסגה בניסיון למצוא פתרון להסתייגויות הטורקיות
(צילום: רויטרס)
אחר הצהריים מסרה לשכת ארדואן כי הוא שוחח עם קנצלר גרמניה אולף שולץ ואמר לו ששבדיה "נקטה צעדים בכיוון הנכון" – אך טען גם כי תומכי מפלגת הפועלים הכורדית (PKK) ממשיכים לארגן הפגנות בשבדיה ולממן משם פעילויות טרור. ארדואן, כך נמסר, אמר שארצו לא יכולה להסכים לדבר שכזה. אנקרה, נזכיר, זעמה בתחילת השנה אחרי שפעילים כורדים בשבדיה תלו במהלך הפגנה בובה בדמותו של ארדואן, והיא קטעה את שיחות המו"מ מול שטוקהולם אחרי הפגנה נוספת בינואר שבה הוצת ספר קוראן על ידי פעיל ימין-קיצוני.
מוקדם יותר היום הודיע מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג כי ב-6 ביולי תיערך בבריסל פסגה של בכירים מטורקיה, שבדיה ופינלנד במטרה למצוא פתרון להתנגדויות הטורקיות שמעכבות את צירופה של שבדיה לברית הצבאית. במפגש ישתתפו שרי החוץ של המדינות, בכירי המודיעין שלהן וגורמים ביטחוניים נוספים.
