רגע האמת: ביטול עילת הסבירות מגיע לשולחנו של בג"ץ

הפגנה התמיכה בבג"ץ, אתמול
 (צילום: גיל יוחנן)

אחד הדיונים הדרמטיים ביותר מאז קום המדינה יתנהל היום (שלישי) בבית המשפט העליון - הדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. העובדה שבית המשפט העליון ידון בו בהשתתפות נדירה של כל הרכב שופטיו – 15 – היא אות לחשיבותו. לא מדובר רק בחשיבות משפטית: מדובר בסוגיה הנוגעת לדמותה של המדינה; סוג הדמוקרטיה שהיא תהיה; מבנה המשטר שלה, הפרדת הרשויות וחלוקת וריסון הכוח. כל זאת, כשישראל נתונה במשבר פוליטי וחברתי עמוק, שלא לדבר על אלימות בתוך המדינה ובצל איומים ביטחוניים.
כל מה שצריך לדעת לקראת הדיון הדרמטי
• האפשרויות, הטיעונים והדד-ליין להכרעה
• בן גביר נגד ויתורים, סמוטריץ' בעד. נתניהו: "איש לא ימנע הסכמות"
• המסר של גלנט: "שינויים מרכזיים - רק בהסכמה רחבה"
• רבבות הפגינו בי-ם: "בג"ץ מגן על האזרחים - ואנחנו עליו"
20 צפייה בגלריה 
זו לא עילת הסבירות. זו המשמעות האמיתית של הדיון הדרמטי וההיסטורי בבג"ץ
(צילום: רויטרס/Amir Cohen, שלום שלום)
20 צפייה בגלריה 
הפגנת תמיכה בשופטים, מול בית המשפט העליון בירושלים 
 
המשבר החוקתי שבלב הדיון אינו רק של הכנסת והממשלה מול בית המשפט העליון. מדובר גם במשבר משפטי עמוק שבו הממשלה אינה מכירה בסמכות הייעוץ של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה כפרשן המוסמך של החוק. היועצת גלי בהרב-מיארה סירבה להגן על הממשלה בעתירה לאחר שזו לא נענתה לבקשתה לעצור את חקיקת החוק, כמו את כל החוקים שנועדו ליישם את המהפכה המשפטית-משטרית. וכך, באורח נדיר, תגיע הממשלה לדיון בג"ץ בעודה מדברת בשני קולות: היועצת, הקוראת לביטול החוק; והממשלה, המיוצגת על ידי עורך דין פרטי, תבקש שלא להיענות לדרישת העותרים לבטל את התיקון לחוק. 
אם לא די בכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה אותתו שהם אינם מתחייבים לקבל את תוצאות הפסיקה. חברים אחרים בקואליציה אף עלו מדרגה והודיעו שהכנסת לא תכבד אותה.
מצד אחד: היועמ"שית
מיארה הבהירה בהתנגדותה לתיקון שנעשה בחוק, שלראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי, וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו – הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת.
20 צפייה בגלריה 
פירטה מדוע אפשר וצריך לפסול את ביטול עילת הסבירות. בהרב-מיארה
(צילום: יואב דודקביץ)
לדבריה, התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר. בכך נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגוננות מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור.
עוד לטענתה, בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן – בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה – סבורה היועצת המשפטית לממשלה שאין מנוס מלהכריז על בטלותו.
מצד שני: ממשלת ישראל
מנגד, שר המשפטים יריב לוין אומר בשם ממשלת ישראל שבית המשפט העליון אינו רשאי להתערב, שכן מקור הסמכות לחקיקה הוא העם, וחוקי היסוד הם מימוש רצון העם. גם בית המשפט כפוף לשלטון החוק וסמכויותיו אינן בלתי מוגבלות.
20 צפייה בגלריה 
לוין ונתניהו. עורך דין פרטי ייצג אותם
(צילום:אבי מועלם, מוטי קמחי, EPA, דנה קופל)
לדעת לוין, אין בקרב מדינות המערב ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה, וביקורת כזו עלולה להוביל לאנרכיה. "ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית", טוען לוין.
"בהיעדר החלטה של הריבון או נציגיו להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו, וכי תיקון עילת הסבירות אינו מתקרב למקרה קיצון שיש לבטלו". מי שייצג את הממשלה בדיון מחר הוא עו"ד אילן בומבך.
בלב הסערה: 15 שופטי בג"ץ 
שופטי בית המשפט העליון יכתבו כל אחד את פסק הדין שלו. הנשיאה אסתר חיות, שתכתוב את פסק הדין המוביל, התייחסה בעבר בפסיקתה להתערבות בחוק יסוד. זו לשיטתה, אם בכלל, צריכה לשמש כמוצא אחרון. "תפקידו של בית המשפט בהקשר זה הוא להגן על החוקה המתגבשת מפני חדירה של נורמות שאינן מצויות במדרג המתאים לכך, אל תוך המארג החוקתי באופן שעלול לגרום לשחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד", כתבה. 
20 צפייה בגלריה 
שופטים בלב הסערה. לשופטים בתמונה יצטרפו ארבעה נוספים
(צילום: רויטרס)
"תפקידו זה של בית המשפט נושא חשיבות יתרה נוכח מאפייניה הייחודיים של המערכת החוקתית-מוסדית בישראל ובהם: העובדה שבישראל הרשות המחוקקת והרשות המכוננת חד הן; העובדה שהממשלה דומיננטית מאוד בהליכי חקיקה בישראל, וכן העובדה שחוקי היסוד ניתנים לכינון ולשינוי בקלות, שלא לומר בקלות שאינה מתקבלת על הדעת".
אפרופו בג"ץ הסבירות, העליון כבר קבע בעבר שאין מקום להתערב בחוקי יסוד. כך קרה בתיקון לחוק יסוד: הכנסת, המכונה "חוק ההדחה", המאפשר לכנסת, בתנאים מסוימים, להפסיק את חברותו של חבר כנסת שיש במעשיו משום הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בהקשר זה קבעה חיות כי בשלב שבו מצוי מפעל החוקה הישראלי כמשימה שטרם הושלמה, קיימת בעייתיות באימוץ דוקטרינה מקיפה של "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", שאומצה במדינות אחרות ושמכוחה מתאפשרת ביקורת שיפוטית על תוכנן של נורמות חוקתיות.
אלה 15 שופטי בג"ץ
שם: אסתר חיות
גיל: 69, ילידת ישראל
שנים בעליון: 20
שיוך משוער: ליברלית
פעילות בולטת: מכהנת כנשיאת בית המשפט העליון מאוקטובר 2017. תומכת בגישה שלפיה בג"ץ יכול להתערב בחוקי יסוד רק במקרים שבהם יש איום על זהות ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. בפסק הדין שדחה את העתירות נגד חוק הלאום הבהירה חיות שסמכויותיה של הכנסת הן עליונות אך לא בלתי מוגבלות.
עוד משהו: שירתה בצה"ל כחברה בלהקת פיקוד מרכז.
20 צפייה בגלריה 
אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: יצחק עמית
גיל: 65, יליד ישראל
שנים בעליון: 14
שיוך משוער: ליברל
פעילות בולטת: מיועד להיות נשיא בית המשפט העליון. סבור שבג"ץ יכול לבקר את חוקי היסוד במקרים נדירים שבהם החוק שולל את עמודי התווך ‑ ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית.
עוד משהו: בגיל 9 עבד כמלצר במסעדת הפועלים של הוריו בדרום תל אביב.
20 צפייה בגלריה 
יצחק עמית, אמור להתמנות לנשיא אחרי חיות - לפחות לפי שיטת הסניוריטי
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: נעם סולברג
גיל: 61, יליד ישראל
שנים בעליון: 11
שיוך משוער: שמרן
פעילות בולטת: סבור כי העליון צריך לצמצם את השימוש בעילת הסבירות ולא להתערב בנושאים הקשורים במדיניות הממשלה. היה עוזרם המשפטי של היועמ"שים חריש, בן יאיר ורובינשטיין.
עוד משהו: תושב אלון שבות בגוש עציון.
20 צפייה בגלריה 
נעם סולברג, סבור שהעליון צריך לצמצם את השימוש בסבירות
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: עוזי פוגלמן
גיל: 69, יליד ישראל
שנים בעליון: 16
שיוך משוער: ליברל
פעילות בולטת: לפני כשנה וחצי מונה למשנה לנשיאת העליון. כיהן כראש מחלקת הבג"צים בשנות ה-90. סבור שבמקרים קיצוניים העליון יכול לבקר את חוקי היסוד במטרה לשמור על הדמוקרטיה הישראלית
עוד משהו: שירת בצה"ל ביחידת שדה במסגרת הנח"ל
20 צפייה בגלריה 
עוזי פוגלמן, המשנה לנשיאה
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: דפנה ברק-ארז
גיל: 57, ילידת ארה"ב
שנים בעליון: 11
שיוך משוער: ליברלית
פעילות בולטת: סבורה שניתן להתערב בחוקי יסוד רק אם החוק הוא בבחינת שבירת הכלים של השיטה הדמוקרטית. כתבה וערכה 16 ספרים וזכתה בפרסים רבים. 
עוד משהו: שימשה כפרופ' למשפט חוקתי לפני שהגיעה לכס השיפוט.
20 צפייה בגלריה 
דפנה ברק-ארז. סבורה שניתן להתערב בחוקי יסוד, אם הוא בבחינת שבירת הכלים של השיטה
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: יוסף אלרון
גיל: 68, יליד ישראל
שנים בעליון: 6
שיוך משוער: שמרן
פעילות בולטת: הפליליסט של העליון ‑ נחשב לשופט פורץ דרך בפסיקות בענייני פלילים. סבור שהעליון לא צריך להיכנס לזירה הפוליטית ולהחליף את נבחרי הציבור בהחלטותיהם.
עוד משהו: מתנגד לשיטת הסניוריטי - והגיש מועמדות לתפקיד נשיא העליון.
20 צפייה בגלריה 
יוסף אלרון. "הפליליסט"
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: דוד מינץ
גיל: 64, יליד אנגליה
שנים בעליון: 6
שיוך משוער: שמרן
פעילות בולטת: מתנגד לפסילת חוקי יסוד. לדעתו, לבית המשפט העליון אין מקור סמכות חוקי לפסול את חוקי היסוד של הכנסת.
עוד משהו: תושב דולב ביהודה ושומרון, שירת כקצין בשריון.
20 צפייה בגלריה 
דוד מינץ. מתנגד לפסילת חוקי יסוד
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: עופר גרוסקופף
גיל: 54, יליד ישראל
שנים בעליון: 5
שיוך משוער: לא מובהק
פעילות בולטת: בפסק הדין שפסל את מינוי דרעי כתב כי ניתן לבקר חוק יסוד כאשר יש בו שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת.
עוד משהו: כיהן כסגן דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת לתל אביב.
20 צפייה בגלריה 
עופר גרוסקופף. סבור שניתן לבקר חוקי יסוד
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: אלכס שטיין
גיל: 66, יליד ברית המועצות
שנים בעליון: 5
שיוך משוער: שמרן
פעילות בולטת: סבור שאין להתערב בסמכות הכנסת בכל הקשור לחוקי יסוד. שניים מהספרים שכתב נחשבים פורצי דרך בדיני ראיות ובדיני נזיקין.
עוד משהו: כנער היה אלוף הארץ בשחמט.
20 צפייה בגלריה 
אלכס שטיין. אלוף הארץ בשחמט, לשעבר
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: יעל וילנר
גיל: 64, ילידת ישראל
שנים בעליון: 6
שיוך משוער: לא מובהק
פעילות בולטת: התמחתה אצל דורית ביניש במשרד המשפטים. נחשבת לשופטת המבקשת להימנע מהתערבות בג"ץ בחקיקת יסוד של הכנסת, אלא במקרים נדירים.
עוד משהו: בוגרת אולפנה.
20 צפייה בגלריה 
יעל וילנר. שיוכה המשוער לא מובהק
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: ענת ברון
גיל: 69, ילידת ישראל
שנים בעליון: 8
שיוך משוער: ליברלית
פעילות בולטת:  סבורה שסמכויות הכנסת בחקיקת חוקי יסוד אינן בלתי מוגבלות וכי בג"ץ יכול לפסול אותם אם הם שוללים את מאפייניה הגרעיניים של ישראל.
עוד משהו: תפרוש מהעליון עם חיות בחודש הבא.
20 צפייה בגלריה 
ענת ברון. תפרוש בחודש הבא
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: חאלד כבוב
גיל: 65, יליד ישראל
שנים בעליון: שנה וחצי
שיוך משוער: ליברל
פעילות בולטת: מדבריו בפסק דין דרעי ניתן להבין שלא יהסס לבטל חקיקת יסוד כאשר יחשוב שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה.
עוד משהו: היה ממקימי בית המשפט הכלכלי בתל אביב.
20 צפייה בגלריה 
חאלד כבוב. כבר בפסק דין דרעי הבהיר שלא יהסס לבטל חוקי יסוד
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: גילה כנפי-שטייניץ
גיל: 47, ילידת ישראל
שנים בעליון: שנה וחצי
שיוך משוער: לא מובהק
פעילות בולטת: נבחרה על ידי שר המשפטים לשעבר גדעון סער. טרם ידועה גישתה באשר לביטול חוקי יסוד של הכנסת.
עוד משהו: ילידת העיר עכו. רעייתו של השר לשעבר יובל שטייניץ.
20 צפייה בגלריה 
גילה כנפי-שטייניץ. שנה וחצי בעליון, טרם ידועה גישתה בנוגע לביטול חוקי יסוד
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: יחיאל מאיר כשר
גיל: 62, יליד ישראל
שנים בעליון: שנה ושלושה חודשים
שיוך משוער: לא מובהק
פעילות בולטת: למרות שנחשב כמינוי מטעם האגף השמרני, טרם ידועה גישתו בנושא ביטול חוקי היסוד של הכנסת. מועמדותו לעליון לוותה על ידי לשכת עורכי הדין.
עוד משהו: נחשב כמומחה למשפט אזרחי.
20 צפייה בגלריה 
יחיאל מאיר כשר
(מתוך אתר הרשות השופטת)
שם: רות רונן
גיל: 61, ילידת ישראל
שנים בעליון: שנה ושלושה חודשים
שיוך משוער: ליברלית
פעילות בולטת: הערכה היא שלא תהסס להתערב בחוק יסוד במידה שתחשוב שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה.
עוד משהו: מתמחה של נשיא העליון לשעבר שמגר. הייתה אחת משופטות השלום הצעירות בארץ.
20 צפייה בגלריה 
רות רונן
(מתוך אתר הרשות השופטת)