לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודדת בימים אלה עם סערה שרק הולכת ומתגברת, סביב שורת פרשות, שלגבי חלקן גם נפתחה חקירה. כעת חושף נדב איל ב"ידיעות אחרונות" פרטים חדשים על החשד לשינוי פרוטוקולים של ישיבות קבינט, ולפיהם החשד הוא ששונה פרוטוקול בדיון רגיש וחשאי שעסק בהיערכות לקראת הפעולה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל בהאג.
חשד לשינוי פרוטוקולים
הראשונה מבין הפרשות נחשפה עוד בחודש יולי, ונוגעת לחשדות למעשים פליליים חמורים, ובראשם כאמור שינוי פרוטוקולים של ישיבות קבינט ואולי גם של דיווחים ביטחוניים. בטור של נדב איל (לטור המלא ב-ynet+ - לחצו כאן) הוא כתב כי קיימת אפשרות ממשית, כך לפי החשד, שאחד מהפרוטוקולים שעברו שינוי, שיפוץ או זיוף - נגע בישיבה שעסקה בהיערכות להליכים בהאג.
ישיבות הקבינט וההתייעצויות הסודיות אמורות להיות מוקלטות. ההקלטה איננה רק לצורך תיעוד מדויק והיסטורי, אלא גם לצרכים מבצעיים של ממש. בראשית המלחמה, כאשר ישיבות קבינט המלחמה התקיימו בקריה בתל אביב, הייתה זו מערכת הביטחון שהקליטה. בצה"ל אמרו שתיעוד ישיבה בעת מלחמה הוא עניין חיוני, אבל ההסבר לא התקבל במשרד ראש הממשלה - והקלטות צה"ל הופסקו בהוראת לשכת נתניהו.
התקרית הזו הייתה רק אחת מכמה. פרשה אחרת דווחה על ידי גידי וייץ ב"הארץ": הוצאת מסמכים מסווגים ממזכירות הממשלה, כאלה הקשורים אולי להיערכות לקראת 7 באוקטובר. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הורתה לראש המל"ל, צחי הנגבי, להשיב את הפרוטוקולים שנאספו שלא לפי הנוהל, לשיטתה.
פרשה החשד לשינוי פרוטוקולים החלה בעקבות מכתב ששלח אלוף אבי גיל, מזכירו הצבאי לשעבר של נתניהו, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ללא העתקים - ונחשף גם הוא כאן. אישים במשרד רה"מ פנו באופן פרטי לאלוף גיל, והזהירו כי נעשה ניסיון מצד גורמים בלשכה במהלך המלחמה לשנות, או כלשונם "להתעסק", עם חלק מהפרוטוקולים או התמלולים בדיעבד לאחר כמה ישיבות. המכתב של גיל העלה חשדות למעשים פליליים חמורים, ובראשם שינוי פרוטוקולים של ישיבות קבינט ואולי גם דיווחים ביטחוניים.
מהו דיווח ביטחוני? כאשר המזכיר הצבאי מתקשר לנתניהו, לדוגמה, ומוסר לו כי חמאס החל בפעולה רחבה נגד מדינת ישראל. לוועדת חקירה ממלכתית יהיה עניין רב לבדוק כיצד הגיב ראש הממשלה. מה ההנחיות שמסר, אם בכלל. ונניח שאחרי כמה שעות מתברר שצה"ל איננו מגיע לקיבוצים הנצורים, ההרוסים, שתושביהם נטבחים. אופן פעולתו של ראש הממשלה, ומה ידע ולא ידע – זהו עניין קריטי.
השבוע, יחידת להב 433 במשטרה התירה לפרסום כי היא מנהלת כבר מספר חודשים חקירה פלילית ש"נוגעת לאירועים מתחילת המלחמה". לפי ההודעה, במסגרת החקירה "נערכו מספר פעולות חקירתיות גלויות". במסגרת הפרשה, בכיר בלשכת נתניהו צפוי להיחקר. בלשכת נתניהו טענו כי מדובר ב"שקר מוחלט, ידיעה שלא הייתה ולא נבראה".
פרשת המסמכים הסודיים
לסערת החשד לשינוי פרוטוקולים הצטרפו בתקופה האחרונה פרשת המסמכים הסודיים שבמרכזה אלי פלדשטיין, דובר במשרד ראש הממשלה; איסוף החומרים על שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ממצלמת אבטחה; והחזקה בתיעוד אישי רגיש הנוגע לקצין בצה"ל.
בתחילת השבוע הותר לפרסם כי אלי פלדשטיין, שעבד בלשכת ראש הממשלה בתור דוברו של נתניהו לנושאים ביטחוניים, הוא החשוד שנעצר בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים. בנוסף, נעצרו בפרשה עוד ארבעה משרתים ביחידה מסווגת בצה"ל, שתכליתה למנוע הדלפות ולשמור על סודות ביטחוניים. אחד מהם שוחרר למעצר בית, בעוד שמעצרם של פלדשטיין, לצד קצין מודיעין במילואים שנעצר באילת וחייל נוסף, הוארך לפחות עד יום ראשון. מלבד פלדשטיין, שמותיהם של שאר החשודים לא מתפרסמים בהחלטת בית משפט מחשש לפגיעה בביטחון המדינה.
במסגרת הפרשה, המשטרה ושב"כ חוקרים חשד שפלדשטיין מעורב בעבירות ביטחוניות שבוצעו במהלך המלחמה. מיוחסת לו הדלפה של מסמכים מסווגים וסודיים מצה"ל לכלי תקשורת זרים. השופט התיר לפרסם כי החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי, לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע. עוד הותר לפרסם כי בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולת גופי הביטחון להשיג את יעד שחרור החטופים.
הפרסומים המדוברים נוגעים לשניים, שפורסמו בספטמבר: הראשון, ב"ג'ואיש כרוניקל", שלפיו מנהיג חמאס שחוסל יחיא סינוואר תכנן להימלט עם חטופים דרך ציר פילדלפי לתימן; השני, של ה"בילד" הגרמני, חשף מסמך שכונה "מסמך סינוואר" ונטען כי נמצא במחשבו - ותואר כ"הנחיות של מנהיג חמאס" כיצד לנהל את המו"מ כך שלא יתקדם.
בהמשך, המסמך שעליו התבסס הדיווח ב"כרוניקל", התברר כי כלל לא היה קיים: העיתון התנצל, הכתבה הוסרה והכתב פוטר. המסמך שעליו התבסס ה"בילד" התברר כמסמך מדרג ביניים בחמאס, שלא אומץ ואין לו קשר לסינוואר, וסולף בכתבה. ימים לאחר פרסום הכתבות, חשף רונן ברגמן כי צה"ל פתח בחקירה על אודות שימוש מניפולטיבי במסמכי שלל מסווגים. לנוכח חומרת החשדות החקירה הועברה לשב"כ.
תיעוד רגיש של קצין צה"ל
שלשום פורסם גם כי בפנייה חריגה שהועברה ללשכת הרמטכ"ל לפני כמה חודשים, נטען כי לשכת רה"מ מחזיקה לכאורה בתיעוד אישי רגיש שנוגע לקצין צה"ל. הקצין, שלכאורה לשכת ראש הממשלה מחזיקה בתיעוד רגיש שלו, עבד עם הלשכה, ועלתה טענה ולפיה נעשה שימוש בעייתי בהחזקת אותו תיעוד.
רונן ברגמן חשף ב-ynet כי על פי החשד, יש קשר בין פרשה זו לפרשות הנוספות שנחקרות בלשכת ראש הממשלה ועליהן פורסם בימים האחרונים - פרשת הפרוטוקולים ופרשת המסמכים הסודיים. לדברי גורמים הבקיאים בפרטים, ייתכן שפרשה זו עשויה להסביר את האופן שבו השיגו גורמים בלשכת נתניהו גישה למסמכים ותיעודים מהרגישים ביותר שקיימים. במילים אחרות – שגורמים בלשכה השתמשו במידע אישי שעשוי להיות מביך על אודות קצין בכיר, באופן שסייע להם להשיג את הניירות.
אדם החשוף מתוקף תפקידו למידע המסווג ביותר שנמצא בידי המדינה, הגיע לפני כחצי שנה לפגישה עם אחד מגורמי הייעוץ המשפטי בצה"ל. האיש בא לדבר על פרשה שהיא אולי מביכה עבור הקצין, אבל, כך חשש אותו אדם, בעלת פוטנציאל חמור לביטחון ישראל ולתקינות תהליכי קבלת ההחלטות בה. האיש סיפר כי בידי שני גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה נמצא תיעוד אישי מביך של קצין בכיר בצה"ל, שנמצא בקשר הדוק עם הלשכה.
תיעוד מצולם של גלנט
פרשה נוספת, שנחשפה ב-ynet על ידי יובל קרני, נוגעת לכך שיועציו ומקורביו של בנימין נתניהו מחזיקים תיעוד מצולם של שר הביטחון שפוטר יואב גלנט, מתוך מצלמות האבטחה של משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב. התיעוד המדובר הוא תקרית מביכה בין גלנט לבין מאבטח של משרד ראש הממשלה, שתועדה במצלמות. על-פי שתי עדויות של עדי ראייה שנכחו במקום, זמן קצר לאחר התקרית כבר החזיק דוברו של נתניהו יונתן אוריך בסרטון המתעד את האירוע מתוך מצלמות האבטחה של המשרד, ושיתף את הסרטון עם גורמים נוספים.
האירוע התרחש חמישה ימים אחרי פתיחת המלחמה, ב-12 באוקטובר 2023, בשעה 13:40. על פי העדויות, לשכת ראש הממשלה הזמינה את שר הביטחון דאז לישיבת הקבינט, אולם נאמר לו כי היא תיערך בבור בקריה. גלנט הגיע למקום, ואז גילה כי הישיבה לא נערכת בבור אלא במשרד ראש הממשלה בקריה, מרחק של כמה דקות הליכה. גלנט הגיע למשרד ראש הממשלה באיחור, אולם לתדהמתו נאסרה עליו הכניסה למקום. מאבטחו של גלנט דרש ממאבטח המשרד לפתוח את הדלת, אולם האחרון סירב - ובמקום החל עימות פיזי בין גלנט למאבטח. "בימים האלה היו ניסיונות חוזרים ונשנים של נתניהו ואנשיו להשפיל את גלנט, בכך שלא הזמינו אותו לישיבות ביטחוניות או ניסו למדר אותו בהחלטות", סיפר גורם פוליטי בכיר על אותה תקופה.
דרישה מעובדת לקבלת הטלפון שלה
פרשה נוספת, שדווחה אמש בחדשות רשת, עוסקת בטענה שלפיה בכירים בלשכת נתניהו דורשים מעובדת במשרד ראש הממשלה לקבל את הטלפון שלה - בטענה שהדליפה מידע.
מטרת הבכירים, כך לפי הדיווח, היא לחשוף התכתבויות ולראות מידע, הכולל בין היתר התכתבויות אישיות שלה עם קצין בכיר שעובד עם הלשכה. פרשה זו חוברה בדיווח עם פרשת התיעוד הרגיש של הקצין, ונטען כי בכיר בלשכת ראש הממשלה פנה לרמטכ"ל, בטענה כי אותו קצין ואותה עובדת ניהלו קשר "לא הולם".
"שקר, המצאות ומסע ציד" - תגובות לשכת רה"מ
בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הכחישו את הפרסומים השונים, ואף טענו כי מדובר ב"מסע ציד". אלו תגובות הלשכה:
בתגובה על חשיפת החשד לשינוי פרוטוקולים, מסרה הלשכה: "שקר מוחלט, ידיעה שלא הייתה ולא נבראה. מי שבקיא בתהליכי העבודה יודע שאין היתכנות לאירוע כזה. כל הדיונים מוקלטים ומתומללים מתוקף החוק - ומשכך לא ניתן לשנות את תוכנם".
לאחר שהוחלט לפתוח בחקירה, הלשכה מסרה: "מדובר במסע ציד חסר תקדים נגד לשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה. אחרי שנה של שיטפון ההדלפות הפליליות מדיוני הקבינט ומדיוני השבויים והנעדרים - שסיפקו מודיעין רב ערך לאויבינו - שתי החקירות היחידות שנפתחו כוונו נגד לשכת ראש הממשלה ולא נגד המדליפים הסיטונאיים שאף אחד מהם לא נחקר, ושגרמו נזק אדיר לחטופים ולביטחון ישראל. כמו בניסיונות האחרים לנפח האשמות נגד ראש הממשלה וסביבתו, גם בעניין זה ההר לא יוליד אפילו עכברון - אבל בהחלט יוביל לשאלות קשות על אכיפה בררנית חסרת-תקדים ובסיס".
על פרשת המסמכים הסודיים שהודלפו לתקשורת הזרה לשכת פרסמה שורת הודעות. עוד לפני שנחשפה זהותו של אלי פלדשטיין, מסרה הלשכה: "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת רה"מ מאמ"ן, ורה"מ למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל. להיפך, זה סייע למאמץ ובוודאי שלא פגע בו".
בלשכת רה"מ טענו לאכיפה בררנית, ואמרו כי "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ גלעד קריב מתוך ועדת החוץ והביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".
את הדיווח על התיעוד הרגיש של הקצין בצה"ל, כינו בלשכה "המצאות": "גם הידיעות שפורסמו הערב אודות הלשכה הן המצאות שאין מאחוריהן דבר מלבד ניסיון להשמיץ את הלשכה ועובדיה. מדובר במסע ציד נוסף נגד לשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה, תוך הטחת שקרים משוללי כל יסוד. העובדות ידברו בעד עצמן באופן חד וברור".
בתגובה על החשיפה של תיעוד שר הביטחון לשעבר גלנט, הלשכה לא מסרה הודעה. דוברו של נתניהו יונתן אוריך מסר: "לא מכיר את הסיפור".