דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי הוא אחת הדמויות המרכזיות במלחמה בעזה וכנראה היחיד שעורך מדי יום כמה מסיבות עיתונאים. השבוע פורסמה כאן ביקורת עליו, מוצדקת בחלקה, לגבי היעדר המקצועיות בהבנת תחום התקשורת, ובכול זאת ברצוני להציע כמה מילים טובות לגבי תרומתו להצגה לציבור באור נכון את האירועים הצבאיים.
בתורת ניהול משברים בארגונים ציבוריים ועסקיים ישנה מטרה ראשונה ובסיסית: ליצור אמינות. משבר פורץ לרוב בשל כישלון של הארגון, החושף אותו לביקורת תקשורתית וציבורית. כל ניסיון להפיץ מידע מוטעה, למרוח עובדות או לתרץ מחדלים נידון לכישלון ויכול רק להעמיק את חוסר האמון. לכן, ההמלצות לטיפול נכון במשבר הן חד-משמעיות: לומר אמת ולהגיב מהר כדי לשלוט על סדר היום התקשורתי.
כאן עולה השאלה מי צריך לדבר בתקשורת כדי להשיג את האפקט הציבורי הנכון. התשובה המקובלת היא שראשי הארגון - מנכ"ל, יו"ר או בעל תפקיד בכיר אחר. המטרה היא לשדר שהקודקוד אינו מתחמק מאחריות, ושיש לו את הידע והסמכות המנהיגותית להציג את העובדות כהווייתן.
הרמטכ"ל הוא כמובן הדמות הבכירה והחשובה ביותר בצה"ל, והמועמד הטבעי להופיע בתקשורת, אלא שמדובר באיש צבא העסוק בניהול מלחמה ויש לו קושי להתפנות לתדרוכים. ואכן, במלחמות גדולות בעבר נבחרו קצינים בכירים במילואים לדברר את תמונת הקרבות. במלחמת ששת הימים היה זה ראש אמ"ן לשעבר והנשיא לעתיד, האלוף (מיל') חיים הרצוג. הוא היה ידוע בכישורי ההסברה שלו ולימים מילא בהצלחה את תפקיד השגריר באו"ם. במלחמת יום הכיפורים היה זה האלוף במיל' אהרון יריב, שאחר כך שימש שר ההסברה בממשלת יצחק רבין הראשונה.
בתקופות הסלמה בעשורים האחרונים ממלא את התפקיד דובר צה"ל במשרה מלאה. כיום כאמור זהו תא"ל הגרי – לשעבר מפקד השייטת וראש מספן הים בחיל. הבחירה באנשי צבא בשנים האחרונות למלא את תפקיד הדובר היא שינוי מסוים במגמה שהייתה נהוגה קודם לכן, שבמסגרתה התפקיד אויש מדי פעם באנשי תקשורת ש"גויסו", כמו נחמן שי, עודד בן עמי ואבי בניהו.
ד"ר ברוך לשםהאם עדיף שאת התפקיד ימלא מישהו בעל רקע מובהק בתחום, שבקיא בהעברת מסרים לציבור אזרחי ומכיר את מערכות התקשורת? לא בטוח. אמנם לאיש צבא חסר הידע בבנייה מקצועית של מסרים, אבל ישנם מספיק מומחים בחטיבת דובר צה"ל שיכולים לסייע בתחום הזה. לעומת זאת, להגרי יש ניסיון צבאי קרבי שמאפשר לו לשדר סמכות ואמינות כשהוא מדבר על נושאי מלחמה. לזכותו אפשר לזקוף גם את הדיבור המחוספס שמקנה לו דימוי של איש שדה אותנטי.
יש בכך שינוי מרענן לעומת המחדל ההסברתי האופף מאז שבת בבוקר את שרי הממשלה והעומד בראשה. בנימין נתניהו מנסה להמשיך ולשאת נאומים לאומיים, אבל הוא החשוד המיידי בשיקולים אישיים. שר הביטחון יואב גלנט, שהפגין מורך לב לאחר פיטוריו במרץ, הוא האחרון שיכול להחדיר רוח קרב בציבור, ועל שרת ההסברה הלאומית גלית דיסטל ("קושמרו-גרם-לפרובוקציות") אטבריאן, חבל להרחיב את הדיבור.
- ד"ר ברוך לשם היה יועץ תקשורת של שרים ודובר המשטרה. כיום מרצה בחוג לתקשורת ופוליטיקה במכללת הדסה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
