נשיא צרפת עמנואל מקרון נועד אמש (יום ב') במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בניסיון לגבש הבנות שימנעו פלישה רוסית לאוקראינה ומלחמה במזרח אירופה. מקרון, המנהיג המערבי הראשון שמבקר בקרמלין מאז תחילת המשבר בדצמבר, אמר בדרכו למוסקבה כי הוא מאמין שאפשר להגיע להסכם, ואתמול, עם כניסתו לפגישה עם פוטין הצהיר כי הוא חותר לבנות אמון בין הצדדים.
החשש ממלחמה באירופה – עוד כותרות:
• מה פוטין רוצה? מדריך למשבר באוקראינה
• הבית הלבן: לא שלחנו חיילים כדי להתחיל מלחמה עם רוסיה
• ארה"ב: "קייב עלולה ליפול בתוך ימים"
• צבא אוקראינה מתאמן בעיר הרפאים בצ'רנוביל
מקרון, שצפוי להתמודד באפריל הקרוב על כהונה שנייה כנשיא צרפת, מנסה להפוך למתווך הראשי בין רוסיה למערב בעניין המשבר האוקראיני, וארצו השמיעה בשבועות האחרונים בכמה הזדמנויות סקפטיות בנוגע להערכות של ארה"ב, בריטניה ומדינות מערביות אחרות שרוסיה עומדת לפלוש לאוקראינה בכל רגע.
אמש, בפתח הפגישה עם פוטין, אמר מקרון כי הוא חותר ל"תגובה יעילה שתאפשר לנו להימנע ממלחמה ולבנות אמון ויציבות". פוטין מצדו הצהיר כי רוסיה וצרפת חולקות "דאגה משותפות בנוגע למתרחש בתחום הביטחוני באירופה", והחמיא לפריז: "אני רואה כמה מאמצים משקיעה ההנהגה הנוכחית של צרפת ומשקיע באופן אישי הנשיא שלה בניסיון לפתור את המשבר סביב הצורך בשוויון ביטחוני באירופה".
ערב נסיעתו למוסקבה השמיע מקרון דברים רכים יחסית כלפי תביעותיה של רוסיה, כשבריאיון לעיתון "ז'ורנל דו דימאנש" הצהיר: "הביטחון והריבונות של אוקראינה או של כל מדינה אירופית אחרת אינם יכולים להיות נתונים לפשרות, ולצד זה גם לגיטימי שרוסיה תניח על השולחן את שאלת ביטחונה שלה". בריאיון לעיתון הוסיף כי "אין ספק שהמטרה הגיאופוליטית של רוסיה כיום איננה אוקראינה, אלא להבהיר את כללי הדו-קיום עם נאט"ו והאיחוד האירופי".
עם הגיעו למוסקבה אמר נשיא צרפת לכתבים: "אני אופטימי באופן הגיוני, אבל אני לא מאמין בניסים שקורים באופן ספונטני". דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב השמיע לקראת השיחות הצהרות דומות: "המצב מורכב מכדי שאפשר יהיה לצפות לפריצות דרך דרמטיות במהלך הפגישה".
בתום הפגישה, מעט לפני חצות שעון ישראל, ניפקו פוטין ומקרון הצהרות המותירות מקום לאופטימיות מסוימת. נשיא רוסיה אמר כי השיחות עם עמיתו הצרפתי היו "מועילות", וכי רבים מהרעיונות של מקרון ריאליים ויכולים לשמש בסיס לצעדים המשותפים העתידיים. לצד זה הזהיר כי אם אוקראינה תצטרף לנאט"ו, מדינות אירופה ייגררו לעימות צבאי עם רוסיה. הוא הוסיף כי מוסקבה תעשה כל שביכולתה כדי למצוא פשרה שתתאים לכולם.
מקרון מצדו שלל לאחר הפגישה את הרעיון שייאסר על מדינות כלשהן, בהן אוקראינה, להצטרף לנאט"ו, כפי שדורשת מוסקבה, אבל הוסיף כי במהלך הפגישה עלו גם נקודות הסכמה וטען: "אנחנו יכולים להשיג ערבויות קונקרטיות לביטחון עבור מדינות האיחוד האירופי ושכנותיה של רוסיה". על כל פנים, הנשיא הצרפתי אמר כי הוא מודע לחומרת המצב, וכי הימים הקרובים יהיו קריטיים.
נאט"ו למוסקבה: רוצים שניסוג? תקבלו את ההפך
רוסיה, נזכיר, פרסה בחודשים האחרונים כ-140 אלף חיילים בסמוך לגבולות שלה ושל בלארוס עם אוקראינה. גורמים במערב טוענים כי היא נערכת לפלוש לאוקראינה, בתירוץ שעליה להגן על המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה מפני מתקפה של הצבא האוקראיני. לטענת גורמים מערביים, בפועל משמשת אוקראינה כקלף מיקוח עבור רוסיה, ובאמצעות האיום בפלישה אלי רוצה מוסקבה לגרום למערב להיענות לדרישתה שנאט"ו תחדל להתפשט מזרחה ותסיג כוחות ממזרח אירופה. ארה"ב ובעלות בריתה דוחות את הדרישה הזו בתוקף.
וושינגטון ושאר חברות נאט"ו שללו את האפשרות שהן עצמן ישלחו כוחות לאוקראינה כדי להילחם נגד הרוסים במקרה של פלישה, אבל הודיעו כי יגיבו על מתקפה רוסית בסנקציות חריפות על מוסקבה, במשלוחי נשק לאוקראינה ובתגבור כוחות נאט"ו במדינות אחרות במזרח אירופה. בשבוע שעבר הורה נשיא ארה"ב לשלוח קרוב ל-3,000 חיילים אמריקנים לפולין ולרומניה, ואתמול הודיעה גרמניה כי תשלח 350 חיילים לליטא, כדי לתגבר כוח נאט"ו המוצב שם.
מפקד בכיר של המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה, אלכסנדר חודקובסקי, קרא אתמול מנגד למוסקבה לשלוח אל חבל דונבאס הבדלני 30 אלף חיילים כדי לתגבר את כוחותיו ולספק למורדים מערכות נשק חדשות. מנהיג אחר בשורות המורדים הזהיר כי מלחמה כוללות עלולה לפרוץ באזור בכל רגע.
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, הזהיר אמש את רוסיה כי הברית שבראשה הוא עומד תשקול להגביר את הנוכחות הקבועה של חייליה בדרום-מזרח אירופה בתגובה לפריסת הכוחות הרוסית בגבול אוקראינה. "אם רוסיה רוצה פחות כוחות נאט"ו קרוב לגבולותיה, היא תקבל את ההפך", איים אחרי פגישה עם נשיא פולין, אנדז'יי דודה.
ארה"ב: אנחנו לא זורעים סתם בהלה
בינתיים קנצלר גרמניה החדש אולף שולץ, שהתמנה לתפקיד בדצמבר אחרי 16 שנים שבהן כיהנה כקנצלרית אנגלה מרקל, נועד אמש בוושינגטון עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן – הפגישה הראשונה ביניהם מאז כניסת שולץ לתפקיד. בפתח הפגישה אמר ביידן כי וושינגטון וברלין פועלות בשיתוף פעולה קרוב כדי למנוע התקפה רוסית: "גרמניה היא אחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר של אמריקה", הצהיר.
דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, אמרה זמן קצר אחר כך שארה"ב וגרמניה "מאוחדות" בניסיון שלהן למנוע פלישה רוסית, ואישרה שהבית הלבן פועל מול ברלין כדי לוודא שאם רוסיה תפלוש לאוקראינה – פרויקט צינור הגז "נורד סטרים 2", שאמור להוביל גז מרוסיה לגרמניה ולהכניס כסף רב לקופה של מוסקבה, לא יקודם.
בתום פגישת שולץ-ביידן הצהיר גם הנשיא האמריקני בקולו שאם תהיה פלישה רוסית "שתכלול טנקים וחיילים", פרויקט "נורד סטרים 2" לא ייצא לפועל. ביידן הוסיף כי לפוטין עדיין יש עדיין דרך דיפלומטית "לרדת מהעץ" בעניין אוקראינה.
פגישת שולץ-ביידן התקיימה בצל הביקורת על כך שממשלת גרמניה מסרבת לסייע לממשלה בקייב בנשק, ובניגוד למדינות עשירות אחרות במערב מתעקשת לספק לה רק סיוע "לא קטלני". בחודש שעבר הודיעה הממשלה בברלין כי תתרום לאוקראינה 5,000 קסדות – הודעה שגררה לגלוג ובוז בקייב.
לקריאה נוספת: לא רק טנקים וטילים: נשק הגז של פוטין מול אירופה
על שולץ נמתחת ביקורת גם בגרמניה עצמה, שם טוענים כי הוא אינו מגלה מנהיגות מספקת סביב המשבר באוקראינה. אתמול, לפני הפגישה בבית הלבן, שב הקנצלר ואיים על רוסיה כי אם תפלוש לאוקראינה היא תשלם מחיר כבד. בשבוע הבא יגיע לביקור הזדהות בקייב. אתמול ביקרה שם, בפעם השנייה זה שלושה שבועות, שרת החוץ של גרמניה אנלינה ברבוק, והבטיחה לממשלה האוקראינית תמיכה חד-משמעית.
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שב ודחה אמש את הביקורת שלפיה המערב מגזים באזהרותיו מפני תוכניותיה של מוסקבה. במסיבת עיתונאים עם שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל אמר בלינקן: "לא מדובר בזריעת בהלה, מדובר בעובדות, והעובדות הן שבחודשים האחרונים ראינו ריכוז גדול של כוחות רוסיים בגבולות אוקראינה". בורל מצדו אמר: "140 אלף חיילים שמתכנסים זה לא ללכת לשתות תה".
פורסם לראשונה: 21:48, 07.02.22