השיח סביב החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגור את הר הבית, המקום הקדוש ביותר ביהדות, ללא-מוסלמים בעשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן מתמקד בשאלה מה לא יקרה במהלכם. התשובה ברורה: לא ייכנסו עולים יהודים למתחם בשעות הממילא מוגבלות שבהן הם רשאים לעשות זאת, רק בימים ראשון עד חמישי ובמשך כחמש שעות ביום בלבד שעבור הרוב הן בכל מקרה שעות עבודה. פחות עוסקים בשאלה מה כן יקרה בהר הבית בזמן הזה, וזה מדאיג לא פחות.
בעשרת הימים הללו ייכנסו להר הבית מאות אלפי מוסלמים בעת שנמצאים בו כוחות שיטור ישראליים מועטים ביותר, אם בכלל. עקרונית, אין עם כך שום בעיה, ואכן, רובם המוחלט של המבקרים המוסלמים מגיעים כדי להתפלל במסגד ותו לא. לעומת זאת, כמעט בכל שנה במועד זה מגיעים גם כמה מאות מתפרעים שמנצלים את הנוכחות המשטרתית הדלילה על מנת להשחית את האתר.
לא מדובר בהרס מבנים גרידא, אלא בפגיעה בעתיקות בנות אלפי שנים שהן הראיה הארכיאולוגית הקושרת את העם היהודי להר הבית. כמו בטקס קבוע, בתום הרמדאן מגיעים עולי ההר הקבועים ונחרדים לראות אבנים מנופצות ושבורות. בשנה אחת לפחות הם גם גילו גלעד לזכרם של מחבלים שנהרגו בעימותים עם לוחמי צה"ל בעת שניסו לפגוע בהם.
מקבלי ההחלטה לסגור את המתחם ללא-מוסלמים התעלמו מכמה דברים חשובים. ראשית, מאמירותיהם שלהם עצמם. היה זה נתניהו שאמר שהטרור מגיב לוויתורים ולחולשה, והנה הוא מוותר ומראה לפורעים שאם יתבצרו במסגד אל-אקצה, ואם יסלימו את המצב הביטחוני וירצחו יהודים, הם יקבלו את מבוקשם - הר נקי לחלוטין מיהודים.
הטענה הרווחת היא שסגירת ההר ליהודים מחויבת מכיוון שההר הוא "סמל". אז בואו נדבר על זה: הסיבה העיקרית לכך שהר הבית הפך להיות סמל היא שני בתי המקדש היהודיים שנבנו עליו. סמלים אחרים נבנו ונוצרו סביבו בהמשך, איש לא מכחיש זאת, אך זו ללא כל עוררין הסיבה הראשונית שבגינה האתר הפך חשוב וקדוש. לסגור את הסמל הזה ליהודים, דווקא בחג הפסח, אחד הרגלים שבהם עולים להר הבית, חוטאת לו באופן מובהק.
את ההחלטה לסגור את ההר ליהודים היללו רבים בשמאל הישראלי, כאלה שלא נוטים לתמוך בהחלטות של ראש הממשלה נתניהו. זה היה מאכזב. אלה שמדברים גבוהה גבוהה על דמוקרטיה כבר 15 שבועות רצופים, שוללים את חופש התנועה וזכות הפולחן מעשרות אלפי יהודים אך ורק בשל יהדותם. זו התנהגות מבישה ואנטי-דמוקרטית.
כמו בשלל מקרים אחרים, ראוי שמנהיגינו ייוועצו עם אחד מגדולי הוגי הדעות היהודיים, זאב ז'בוטינסקי. מצד אחד הוא אמר: יש ליצור קיר ברזל הממחיש לפורעים שאין להם סיכוי לסלקנו מכאן. מצד שני הוא הדגיש: "שם ירווה לו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת ובני...". ראוי שבני ובנות כל האמונות יוכלו לגשת למקום הקדוש, ושהקיצוניים - מכל הצדדים - ימצאו את השער נעול בפניהם.
- אופיר דיין היא אשת תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il