האזהרה שלפני הסערה: בצה"ל פסימיים מאוד לגבי הצפוי להתרחש בזירה הפלסטינית בחודשים הקרובים לנוכח האירועים האחרונים וההתפתחויות הפוליטיות, שכוללות הצהרות חריגות על השינויים שצפויים בעיקר בעבודת פיקוד המרכז, המנהל האזרחי ומג"ב איו"ש. בעקבות זאת הניח צה"ל התרעה אסטרטגית בפני הדרג המדיני, מפני אפשרות של התלקחות ביהודה ושומרון שצפויה להגיע לשיאה ברמדאן ולגלוש גם לזירות ירושלים ועזה.
פניהם של הקצינים המתדרכים, כמו גם הנתונים שהציגו, לימדו על פסימיות ובעיקר על כך שהם לא רואים גם בטווח הרחוק עתיד ורוד יותר, אלא אם יחול שינוי - והכוונה היא להרגעת השטח ולמהלך מדיני שאינו נראה באופק.
מבחינת צה"ל אנחנו כבר נמצאים ביום שאחרי אבו מאזן. אין לו יורש מוסכם, הרשות הפלסטינית מאבדת את יכולתה למשול – בדיוק כמו הבעיות שנראות אצלנו בישראל - ומנגנוני הביטחון הפלסטינים אינם אפקטיביים מול הטרור והפשיעה בתוך ערי הגדה.
כאן חובה להדגיש שבכירי צה"ל רואים חשיבות עליונה בהמשך התיאום הביטחוני מול הרשות, גם אם אינו מושלם, וכי הוא עדיף על מצב שבו הוא אינו קיים. לראיה, רק השבוע סוכל פיגוע מטענים באזור ג'נין, על ידי מנגנוני הביטחון של הרשות.
נכון לכרגע, הרוב המוחלט של האזרחים הפלסטינים לא שותפים לאירועי האלימות ואין התקוממות אמיתית. "אבל", אמר קצין בכיר, "מספיקים 100 חמושים כדי לשנות המצב הביטחוני".
נכון לעכשיו, כל הווקטורים שלילים: השנה עוד לא הסתיימה וישנם 31 הרוגים ונרצחים בגל הטרור הנוכחי - המספר הגבוה ביותר בכל העשור הזה של נפגעים מטרור באיו"ש, נתון שמזכיר את ימי סוף האינתיפאדה השנייה.
לפי נתוני צה"ל חל השנה זינוק של פי שלושה במספר אירועי טרור הירי ביהודה ושומרון ובכאלה שיצאו מהאזור: 281 מינואר עד לסוף חודש אוקטובר, לעומת 91 בשנת 2021 כולה. כ-240 מאירועי ירי אלו כוונו נגד כוחות הביטחון, והיתר נגד אזרחים.
כאן חשוב להזכיר ששנת 2021 לא הייתה שנה רגילה אלא שנה שבה התחולל מבצע שומר החומות, ומאז נרשמה עלייה קבועה בטרור, ולכן, בהשוואה לשנה רגילה, הקפיצה הזו היא הרבה יותר דרמטית. בנוסף, השנה מספר אירועי הפשיעה הלאומנית של פעילי ימין כנגד פלסטינים כמעט והוכפל - מ-446 ב-2021 ל-838 השנה.
האירועים השנה פחות חמורים, אבל אתמול קיבלנו תזכורת לכך שגם חיילי צה"ל לוקחים בהם חלק כששלושה חיילים דרוזים ביצעו, על פי החשד, פעולת נקם נגד פלסטינים כשהשליכו מטען חבלה לעבר בית בבית לחם, ככל הנראה בעקבות חטיפת גופתו של טירן פרו.
בחברון ראינו כיצד מתקשים חיילים להגיב לפרובוקציות והיה אף לוחם שהשתמש באמירות פוליטיות. צה"ל טיפל באירוע הזה במהירות ונקט צעדים נגד הלוחמים המעורבים, אבל זה לא מספיק: הלוחמים בקצה חייבים לקבל מעטפת שתגן עליהם.
כלל האתגרים הללו מחייבים את הצבא להתאים עצמו מראש. כרגע נמצאים באיו"ש כ-25-24 גדודים. מדובר בכמות כפולה מזו שהייתה בשנים רגילות באזור, והמשמעות היא שהמערך הסדיר לא מתאמן כמו שצריך לייעודו במלחמה הבאה וכשירותו נפגעת. צה"ל גייס גם 50 גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית ובשנה הבאה יגייס 66 גדודים, אך יש לו מגבלה בחוק שמאפשרת לו לגייס רק פעם בשלוש שנים את הגדוד לתעסוקה מבצעית.
מאחר שצה"ל הקטין את סדרי הכוחות בשנים האחרונות וגם קיצר את משך השירות, ישנן החלטות שצריך לתקן לפני המלחמה הבאה. לא תהיה ברירה אלא לשנות את החוק בכנסת כך שיאפשר גיוס מילואימניקים בתדירות גבוהה יותר לתעסוקה מבצעית, אך בד בבד גם לתגמל את אותם מעטים שנושאים בנטל הכבד הזה - האישי והמשפחתי - ובהקדם. לצה"ל אין ועד עובדים ואין נציגות בכנסת שתילחם על כך ותכניס את הנושאים הללו להסכמים הקואליציוניים. למעשה ההפך הוא הנכון: בקואליציה הבאה יש המון ח"כים שלא היו בצבא ושלא משרתים במילואים, ומייצגים ציבור שאינו משרת בצה"ל.
