היום (ראשון) בבוקר התקיימה הלווייתו של משה (מוריס) בן-דרור, מאחרוני מפקדי הפלמ"ח הבכירים שנותרו בחיים, שהלך לעולמו ביום רביעי האחרון. בן-דרור, שנפטר חודש לפני יום הולדתו המאה, היה חבר קיבוץ חפציבה מ-1945 ועד יום מותו, ושם גם נקבר. בשנים האחרונות התגורר בעפולה והשבעה מתקיימת בביתו בעיר.
הוא הותיר אחריו שבעה ילדים, 21 נכדים ושמונה נינים. בתו ראומה, נהרגה ב"אסון חפציבה" ב-1986 - תאונת דרכים קטלנית שבה נהרגו תשעה בני נוער מהקיבוץ שחזרו מקייטנה בקיבוץ פלמחים.
בן-דרור נולד בדרום אפריקה למשפחה ציונית שורשית, ובגיל 11 עלה לישראל לבדו. יעקב צימרמן, חתנו, סיפר כי "מוריס עזב משפחה, ובצעד אמיץ פשוט עלה על אוניה ולאחר מספר שבועות הגיע לנמל חיפה. לאחר מכן עבר לדודו ברחובות, שם חי עד גיוסו לפלמ"ח". צימרמן הוסיף כי "חמש שנים לאחר עלייתו, עלתה משפחתו בעקבותיו".
החתן אמר גם כי "הקיבוץ זרם בעורקיו, הוא ממש היה הקיבוצניק האולטימטיבי. היו לו ידי זהב. הוא התחיל כמסגר בקיבוץ, וכמו כל קיבוצניק טוב שימש כמזכיר קיבוץ. לאחר מכן, הקים וניהל מפעל לצנרת פלסטיק בחפציבה". בן-דרור היה אמור להשתתף בחגיגות 100 שנה להתיישבות הציונית בגלבוע, אך הוא ניפטר בערב האירוע.
תום וגמן, נכדו של בן-דרור, תיאר את הקריירה של סבו בפלמ"ח: "הוא גויס על ידי מפקד הפלמ"ח המיתולוגי יצחק שדה, והיה מראשוני המתגייסים, עם מספר אישי קרוב לזה של יצחק רבין. בהמשך, הוא מונה להקים את מחלקת הסיירים של הפלמ"ח ולאחר מכן קודם למפקד פלוגה".
הקרבה לראש הממשלה לשעבר רבין ז"ל נראית כמוטיב חוזר בסיפורו של בן-דרור. הנכד המשיך לספר, ואמר כי "אחרי תפקידים רבים, הוא קיבל את תפקיד קצין התכנון במטה הפלמ"ח בכפיפות לרבין והיה גם עוזרו של יגאל אלון. לאחר מכן, היה קצין מבצעים של מבצע דני. בתפקידו האחרון בפלמ"ח היה מפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל בפיקודו של רבין".
גם צימרמן הפליג בסיפוריו על הקשר המיוחד שהיה לבן-דרור עם רבין: "מוריס התעקש להגיע לכנסת כשרבין נרצח. הוא עבר את משמר הכנסת ונעמד ליד ארונו. הוא העריץ את רבין ואת יגאל אלון, שאיתם לחם כתף מול כתף. הוא באמת היה מדור הנפילים של מקימי המדינה ומהמפקדים הנועזים של הפלמ"ח, אבל היה צנוע ומעולם לא ביקש לעצמו תהילה".