השומר בחדר הבקרה בכלא אווין הידוע לשמצה קופץ ממקומו כשהוא מבחין לפתע כי בזה אחר זה נקטע השידור במוניטורים הניצבים מולו, ובמקום צילומים ממצלמות האבטחה – מופיע על המסכים משהו אחר לגמרי. "מתקפת סייבר", מרצדת עליהם הכתובת. מיד אחר כך שומרים נוספים מתאספים במקום. הם מרימים את הטלפונים שלהם ומצלמים – או מקיימים שיחות דחופות. "מחאה כללית עד שיושג חופש לאסירים הפוליטיים", נכתב על המסכים שלפניהם.
מכות, עינויים ומתקפת סייבר: תיעוד נדיר מכלא אווין באיראן
התיעוד הנדיר הזה מתוך הכלא המפורסם בטהרן הגיע בימים האחרונים לידי סוכנות הידיעות AP, ולדבריה הוא נמסר לה על-ידי מפעילי חשבון מקוון כלשהו המציגים את עצמם כארגון של האקרים. מפעילי החשבון העבירו לסוכנות שלל קטעים מסרטוני אבטחה שצולמו במתחם, והם טוענים שפרסומם נועד לחשוף את העולם לתנאי המחיה הקשים בכלא אווין, שבו מוחזקים הן מתנגדי משטר והן אסירים בעלי קשרים בחו"ל, חלקם אזרחים זרים, המנוצלים על-ידי איראן כקלפי מיקוח במשא ומתן שלה עם המערב. "אנחנו רוצים שהעולם ישמע את הקול שלנו למען החופש של כל האסירים הפוליטיים", כתבו ל-AP מפעילי החשבון.
בקטע אחד שהעבירו ההאקרים לידי AP נראה גבר מנפץ מראה בשירותי הכלא בניסיון לחתוך את זרועו. באחר נראים אסירים מכים זה את זה – וגם סוהרים מכים אחד את השני. בתיעוד נוסף נראים אסירים ישנים על מיטות דרגש ומנסים ככל יכולתם להתעטף בשמיכות כדי להגן על עצמם מהקור.
בהנחה שהתמונות אכן מתעדות את המתחולל בכלא אווין, הפרסום הוא עוד מבוכה למשטר האייתוללות ועוד דוגמה המלמדת עד כמה חדירים בסופו של דבר מערכי האבטחה שלו. בשנים האחרונות כבר ספגה הרפובליקה האיסלאמית שורה של מתקפות סייבר שפגעו בתשתיות חיוניות שלה – ממערכת הרכבות ועד מתקני מים – וגם בתוכנית גרעין. על אלה נוספו כמובן שורה של פיצוצים ומתקפות באש חיה שבהם חוסלו מדעני גרעין בכירים או נגרם נזק כבד למתקני גרעין.
ההאקרים: יש לנו עוד מאות ג'יגה בייט
בניסיון לאמת את הסרטונים שוחחו כתבי סוכנות AP עם ארבעה אסירים לשעבר בכלא אווין וכן עם פעיל זכויות אדם איראני הגר כעת בחו"ל, ואלה אמרו לסוכנות כי התמונות הנראות בסרטונים אכן מזכירות אזורים במתקן הכליאה השוכן בצפון טהרן. נוסף על כך חלק מהתמונות הנראות בקטעים שהועברו ל-AP מזכירות תמונות שצולמו בעבר במתקן על-ידי עיתונאים, והן תואמות גם צילומי לוויין של המקום.
בצילומים המודלפים מהמתקן נראים בין השאר שורות של מכונות תפירה שבהן משתמשים האסירים, תא בידוד עם שירותי כריעה (המכונים "שירותי בול פגיעה") ואזורים חיצוניים של בית הכלא. מופיעים בהם גם צילומים של אזור ההתעמלות הפתוח של המתקן, חדרי שירותים המיועדים לאסירים וכן משרדים ברחבי הכלא. על רוב הצילומים מוטבעת חותמת המציינת כי הם צולמו בשנת 2020 או 2021. בכמה קטעים, שבהם לא מופיעה חותמת-שנה, נראים סוהרים עוטים מסכות, ונראה כי אפשר להסיק מכך שהקטעים צולמו אחרי שמגפת הקורונה הגיעה לאיראן, בסביבות פברואר של השנה שעברה.
אף שהסרטונים אינם כוללים קול, אפשר ללמוד מהם הרבה על תנאי המחיה הקשים של האסירים במתקן. במקרה אחד נראה גבר כחוש נזרק מכיסא במגרש החניה, ואז נגרר ברחבי הכלא. באחר נראה איש דת יורד במדרגות וחולף על פני האיש הנגרר מבלי לעצור. בקטע נוסף נראים סוהרים מכים גבר במדי אסיר, ובאחר נראים סוהרים מתקוטטים בינם לבין עצמם, וכך גם האסירים. רבים מהם דחוקים לתוך תאים המתאימים לאדם אחד לכל היותר, ואיש מהם אינו עוטה מסכה.
החשבון המקוון ששיתף עם סוכנות AP את הסרטונים מכנה עצמו "הצדק של עלי" – רמז לחליפה עלי הקדוש לשיעים. נראה שזהו גם ניסיון ללעוג לאייתוללה עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן. מפעילי החשבון טוענים כי יש בידיהם מאות ג'יגה-בייט של מידע שנאסף במהלך מתקפת סייבר לפני כמה חודשים.
מפעילי החשבון קושרים את העיתוי של פרסום הסרטונים לכניסתו של איברהים ראיסי לתפקיד נשיא איראן. "כלא אווין הוא כתם על הטורבן השחור של ראיסי ועל זקנו הלבן", נכתב באחד המסרים שהופיעו על המסכים בחדר הבקרה של הכלא לפי תיעוד באחד הסרטונים. ראיסי, נזכיר, מכונה במערב "התליין מטהרן" בשל המעורבות שלו בהוצאתם להורג של אלפי מתנגדי משטר באיראן בסוף שנות ה-80.
איראן עדיין ב-Windows 7
כלא אווין הוקם ב-1971, כשבאיראן שלט השאה מוחמד רזא פהלווי, וכבר אז נשלחו אליו אסירים פוליטיים. המתקן המשיך לשמש למטרה זו אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979 שבה הודח השאה ואיראן הפכה לתיאוקרטיה. אף שלכאורה אמור כלא אווין להיות בשליטת שירות בתי הסוהר האיראני, בפועל יש בו יחידות מיוחדות המטפלות באסירים פוליטיים ובאסירים בעלי קשרים למערב, והן מופעלות על-ידי משמרות המהפכה, הנתונים לפיקוחו הישיר של המנהיג העליון חמינאי. על כלא אווין מוטלות סנקציות ישירות הן מצד ארה"ב והן מצד האיחוד האירופי.
אחרי ההתקוממות העממית שפרצה באיראן בשנת 2009, בעקבות בחירתו מחדש של מחמוד אחמדינג'אד לנשיא והטענה שניצחונו הושג באמצעות זיופים, נשלחו רבים מהמפגינים שנעצרו במהומות לכלא אווין. בשנים הבאות ניסו חברי פרלמנט איראנים לקדם רפורמות בכלא על רקע הדיווחים שיש בו התעללויות, ובעקבות זאת הותקנו בו מצלמות במעגל סגור, אולם נראה כי אלה לא חוללו שינוי עמוק.
חדירוּתן של המערכות האיראניות למתקפות סייבר הוּכחה שוב ושוב בשנים האחרונות. מתקפת הסייבר המפורסמת ביותר שספגה הרפובליקה האיסלאמית הייתה בתחילת העשור שעבר, אז גרם וירוס המחשבים "סטקסנט" להרס צנטריפוגות ששימשו את תוכנית הגרעין שלה. טהרן האשימה מפורשות את ישראל וארה"ב בהחדרת הווירוס, וגם כלי תקשורת במערב טענו כי השתיים הן האחראיות למעשה.
איראן נתונה זה שנים לסנקציות חריפות מהמערב, ואלה מקשות עליה להשיג תוכנות מחשב וחומרה ברמה גבוהה. לעתים קרובות היא נאלצת להישען על מוצרי אלקטרוניקה מתוצרת סין או על מערכות ישנות. חדר הבקרה המופיע בסרטון, כך נראה, משתמש למשל בתוכנת ההפעלה Windows 7, שחברת מיקרוסופט כבר אינה מוציאה לה עדכונים ותיקונים. פירוש הדבר הוא שלהאקרים פוטנציאליים יכול להיות קל יותר לפגוע במחשבים הנשענים עליה. גרסאות פרוצות של Windows ושל תוכנות אחרות נפוצות מאוד ברחבי איראן.
