38 חללים מאז הכניסה הקרקעית לרצועת עזה: דובר צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של שני לוחמים נוספים שנפלו בקרבות. סמ"ר גילעד רוזנבליט, חובש קרבי מגדוד 52 בחטיבה 401 (עוצבת עקבות הברזל), נפל במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה אמש (ה'). בנוסף, סמ"ר יהונתן יצחק סמו, בן 21 מכרמי צור, לוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בקרב במרכז רצועת עזה ביום רביעי. הציבור התבקש בימים האחרונים להתפלל לרפואתו, אולם היום נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
רוזנבליט, בן 21, התגורר בקיבוץ גניגר בעמק יזרעאל. תומר רוזנבליט, אביו, נפרד: "גילעד שלנו, בן, אח ונכד אהוב. ילד מצחיק, שמח ומלא חיים. גילעד היה חד וממוקד, וידע איך להשיג את הדברים שהוא רוצה בנחישות ובחן המיוחד לו. הוא אהב את החיים - ארוחות בשרים, בירה קרה, חברים ומשחקי כדורגל. גילעד היה פעיל במועדון הכדורגל הפועל חיפה, ולקבוצה היה חלק משמעותי בחייו. אתמול הספיק לפגוש את אחיו הגדול, המשרת ביחידה אחרת, ולהצטלם עם החיוך הרחב והשמח המאפיין אותו. הלב שלנו שבור וכואב".
כאוהד קבוצת הפועל חיפה, גילעד התנדב בצוות התפעול של מועדון הכדורגל במשך מספר שנים עד לגיוסו לחיל השריון, בין השאר כמפעיל בובת הקמע של הקבוצה. גם תוך כדי השירות הצבאי, במהלך החופשות שלו, הוא המשיך להתנדב ולסייע למועדון. שחקני הפועל חיפה עלו למשחק האימון הבוקר מול הפועל פתח תקווה עם סרטים שחורים על הזרוע, ושחקני שתי הקבוצות עמדו דקה דומייה לזכרו לפני שריקת הפתיחה.
מועצת קריית ארבע-חברון פרסמה הודעת אבל בעקבות נפילתו של סמ"ר סמו. "כואבים עם משפחת סמו ודסטה על נפילתו של יהונתן יצחק סמו הי"ד, בנם של איילת ומשה הי"ו מכרמי צור. בשעה קשה זו אנחנו מחבקים את הסבא והסבתא אבנר וורדה, תושבי קריית ארבע, ומשפחת דסטה כולה". עוד נמסר כי על פרטי ההלוויה תימסר הודעה בהמשך.
אתמול הובא למנוחות רס"ר בנימין אליהו אלמקייס (29) מירושלים, לוחם הנדסה בגדוד 8219 של חטיבה 551 שנפל ביום רביעי בקרב במרכז רצועת עזה. אלמקייס עלה לארץ ב-2015 מצרפת כדי להתגייס ליחידה קרבית.
אחרי שהאב והאחים קראו קדיש, ספד נציג צה"ל סגן-אלוף מאור אליצור: "אנו כואבים את האובדן הנורא. בנימין נפל בגבורה על הגנת הארץ. בנימין עלה מצרפת והתגייס כחייל בודד הוא היה חייל חד ומוערך בפלוגה. בנימין אהב את הארץ וגילה רעות ודאגה לכל החיילים".
הלווייתו של אליהו בנימין אלמקייס
(צילום: גיל יוחנן)
יוענה, ארוסתו של בנימין, אמרה: "אהבה שלי, חצי שלי, גיבור שלי. מאז שהכרנו כל הדרך הייתה סלולה וקלה, שנה של אהבה אמיתית. לא האמנתי שאני אהיה מהמתארסות אחרי ארבעה חודשים, אבל איתך ידעתי ישר. חיכינו לחתונה שלנו שהייתה אמורה להתקיים השבוע, חיכינו להיות בעל ואישה למרות שכבר ראינו את עצמנו כנשואים. כל דבר שעשית היה כדי לחזק אחרים, כל מה שעשית היה מושלם.
"כשהתחילה המלחמה אתה נתת לי כוחות, במלחמה שמרתי עליך ועכשיו אתה שומר עליי מלמעלה. כולם היו אמורים לבוא ולשמור איתנו בגלל הנשמה הגדולה שלך. תמיד התעקשת שנגור בירושלים כי היה לך חשוב להיות פה. היה לך חשוב מאוד להניח תפילין, לשים צדקה ולשמור שבת. אני מבקשת שתשלח כוחות למשפחה שלך, אני מתפללת שתחזק אותי ותשמור עליי כמו שתמיד עשית. אני אוהבת אותך".
יוני, אביה של יוענה, אמר: "בנימין היה מלא אהבה ודאגה לעם ישראל. הוא עלה לבד מצרפת כמו שנאמר, פיתח כל כך יפה את החיים שלו בתקווה להקים משפחה. הוא היה איש של אהבה, כולנו אהבנו אותו. מיד כשהכרתי אותו התחברתי אליו. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".
פורסם לראשונה: 11:01, 10.11.23
