לקראת פלישת רוסיה לאוקראינה? ריאיון עם הפרשן יאיר נבות
(צילום: סטס קופולו)
רוסיה מורידה את הדגל בשגרירות שלה בקייב ומפנה את הצוות הדיפלומטי משם, באוקראינה יכריזו על מצב חירום ומגייסים חיילי מילואים – ובמערב מטילים סנקציות נוספות: פסימיות נרשמה לאורך הבוקר והצהריים (רביעי) משני צדי המתרס במשבר האוקראיני-רוסי, כשברקע ההכרה הרוסית בעצמאות מחוזות הבדלנים במזרח אוקראינה – והחשש הגובר שמוסקבה לא תסתפק בכך, אלא תשלח כוחות אל שטחים באוקראינה שמעבר לשטח שנמצא בשליטת הבדלנים.
המועצה לביטחון לאומי של אוקראינה המליצה היום לפרלמנט במדינה לאמץ הכרזה על מצב חירום בכל מחוזות אוקראינה, ולהרחיב בכך את ההכרזה שכבר קיימת שנים ארוכות בשני המחוזות בחבל דונבאס שבמזרח המדינה, דונייצק ולוהנסק, שעל שטחים נרחבים מהם שולטים אותם בדלנים פרו-רוסים. במקביל, הבוקר פורסם הצו לגיוס חיילי מילואים שעליו הודיע אמש הנשיא וולודימיר זלנסקי, ובמסגרתו יידרשו להתגייס 36,000 חיילי מילואים בני 18 עד 60.
בניגוד לאזהרות במערב מפני פלישה הולכת ומתקרבת של רוסיה – שריכזה בסמוך לגבולות אוקראינה יותר מ-150,000 לוחמים לצד טנקים, מטוסי קרב וציוד ארטילרי – גורמים בכירים בממשלה האוקראינית ניסו להרגיע בשבועות האחרונים את תושבי המדינה וטענו שפלישה שכזו לא צפויה באופן מיידי. אלא שכעת, אחרי שרוסיה הכירה כאמור בעצמאות מחוזות הבדלנים ולפי טענות במערב כבר שלחה אליהם את כוחות הצבא שלה, בקייב נשמעים זהירים הרבה יותר.
בשיחה עם עיתונאים הבוקר אמר יו"ר מועצת הביטחון הלאומי של אוקראינה, אולכסי דנילוב, כי מצב החירום יאפשר לרשויות בכל מחוז ומחוז באוקראינה לקבוע צעדי חירום מסוימים לנוכח החשש מפלישה, בהם הגנה מוגברת על מתחמים ציבוריים, הגבלות תנועה מסיומות והקמת מחסומים שבהם יידרשו תושבים להציג מסמכים. הרשויות יוכלו להטיל גם עוצר, אך דנילוב הדגיש כי צעד דרמטי שכזה לא צפוי כעת, ויוטל רק אם "התוקפנות הרוסית" תסלים. הוא ציין כי הכרזת החירום תימשך חודש אחד, ושניתן יהיה להאריך אותה ב-30 ימים נוספים.
כשברקע חילופי האש בימים האחרונים מול הבדלנים בדונייצק ובלוהנסק, הנשיא זלנסקי הכריז אמש כאמור על גיוס חיילי מילואים, תוך שהוא מדגיש כי לא מדובר בגיוס כללי. הבוקר התפרסם הצו שעליו חתם ולפיו יגויסו בני 18 עד 60, לתקופה מקסימלית של שנה אחת. דנילוב ציין בהמשך כי הכוונה כעת היא לגייס 36,000 מילואימניקים. לאוקראינה יש כחצי מיליון חיילי מילואים למודי ניסיון בלחימה בקו החזית מול הבדלנים במזרח, וייתכן שאם תתרחש הסלמה יגויסו לוחמים נוספים.
19 צפייה בגלריה
פוטין, בטקס הנחת זר ליד אנדרטת החייל האלמוני במוסקבה, לרגל "יום מגן המולדת"
(צילום: EPA )
הפרלמנט בקייב טרם אישר את הכרזת החירום שעליה המליצה מערכת הביטחון האוקראינית, אך צעד אחר הוא כן אישר: המחוקקים שם העבירו בקריאה ראשונה הצעה לאפשר לאזרחים לשאת נשק לצורכי הגנה עצמית. במקביל, פרסם משרד החוץ בקייב אזהרה לאזרחי המדינה השוהים כעת ברוסיה – וקרא להם לעזוב אותה מיד. בהודעת המשרד נאמר כי "התוקפנות" של מוסקבה עלולה להביא לפגיעה בשירותים הקונסולריים עבור האוקראינים ברוסיה. גם ארה"ב פרסמה לאחרונה אזהרה עבור אזרחיה הנמצאים ברוסיה.
בצהריים, אחרי ששורת מדינות במערב כבר פינו את השגרירויות שלהן מקייב, בהן ארה"ב וישראל, גם רוסיה הודיעה על פינוי הצוות הדיפלומטי שלה משם. עדי ראייה דיווחו לרויטרס כי במסגרת הפינוי הורד דגל רוסיה ממבנה השגרירות בבירה האוקראינית.
ההבהרה המדאיגה של פוטין: גם עיר הנמל מריופול על הכוונת
החשש שניכר כעת בקייב ובשאר ערי אוקראינה מגיע כאמור על רקע ההכרה שלשום של רוסיה בעצמאות המחוזות הבדלניים בחבל דונבאס שבמזרח המדינה, דונייצק ולוהנסק. שעות לאחר שהנשיא ולדימיר פוטין חתם שלשום על ההכרזה בעצמאות המחוזות הללו דווח כבר על כניסה של כוחות צבא רוסיים, בהם טנקים, לתוך המחוזות, אך ברוסיה מכחישים זאת. גם שרת החוץ הבריטית ליז טראס אמרה הבוקר כי טרם ברור אם אכן נכנסו כוחות רוסיים לתוך מחוזות הבדלנים.
לקראת פלישה: דיווח של שליחנו רון בן ישי מאוקראינה
(צילום: גיל יוחנן, סטס קופולו)
כך או כך, אמש גבר משמעותית החשש מפלישה של רוסיה לאוקראינה אחרי שפוטין "קיבל" מהדומא במוסקבה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, אישור לשלוח כוחות צבא אל מחוץ לשטחיה של רוסיה. לחשש גם התווספה ההבהרה שלו ולפיה מוסקבה מכירה לא רק בשטחים שעליהם שולטים בפועל הבדלנים – שטחים שמהווים רק חלק מהמחוזות דונייצק ולוהנסק – אלא בכל השטחים שעליהם טוענים הבדלנים לבעלות – ונמצאים כעת בשליטת הממשלה האוקראינית – כולל עיר הנמל החשובה מריופול שלחופי ים אזוב.
בעקבות ההכרה הרוסית במחוזות הבדלנים סופגת כעת מוסקבה סנקציות מצד שורה של מדינות במערב. אמש הודיע הנשיא האמריקני ג'ו ביידן על סנקציות שכאלו, שלדבריו ישתקו בין היתר שני בנקים מרכזיים ברוסיה, לצד סנקציות אישיות על אוליגרכים ובני אליטות הנחשבים למקורבים לפוטין עצמו. "מי, למען השם, פוטין חושב שנותן לו את הזכות להכריז על שתי 'מדינות' חדשות בשטח ששייך לשכנים שלו?", תהה אמש ביידן בנאום תקיף למדי. "זו הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, וזה דורש תגובה חריפה מהקהילה הבינלאומית".
הסנקציות במערב: אירופה נגד בכירי הצבא הרוסי
ביידן הדגיש שהסנקציות יהיו קשות בהרבה מהסנקציות שהוטלו ב-2014 – כשרוסיה סיפחה מאוקראינה את חצי האי קרים. בנוסף הצהיר שישלח כוחות אמריקניים נוספים – 800 חיילים – למדינות הבלטיות שגובלות ברוסיה וחברות בברית נאט"ו. היום הדגישו בארה"ב כי הכוחות הללו יישלחו למזרח אירופה ממדינות אחרות ביבשת, ולא מארה"ב עצמה – כלמר מדובר בשינוי בפריסת הכוחות ביבשת ולא בתגבור שלהם. בנוסף שולחת ארה"ב שמונה מטוסי קרב מסוג F-35 לחזית המזרחית של ברית נאט"ו.
ביידן בנאומו אמש: "הפלישה כבר התחילה"
(צילום: רויטרס)
לצד ארה"ב הכריזו ביממה האחרונה עוד שורת מדינות במערב על סנקציות נגד רוסיה, בהן בריטניה, קנדה, יפן ואוסטרליה. קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע כי ארצו עוצרת את הליכי אישור צינור הגז "נורד סטרים 2", פרויקט שאמור להעביר גז מרוסיה לעומק אירופה ולהניב למוסקבה הכנסות גדולות. שולץ אמנם נמנע מלהכריז שגרמניה מבטלת את הפרויקט לחלוטין, כפי שרבים במערב קיוו שיעשה, אולם עצם ההודעה על השעייתו היא מסר תקיף לרוסיה. ביטול הפרויקט הוא אחת הסנקציות החריפות ביותר שנשקלו בשבועות האחרונים נגד הקרמלין, אך הממשלה בברלין נזהרת מלהתחייב לבטלו, בשל תלותה הגדולה של גרמניה בגז הרוסי.
הבוקר דוווח ב"גרדיאן" הבריטי כי האיחוד האירופי צפוי להטיל סנקציות אישיות נגד בכירים רוסים, בראשם שר ההגנה סרגיי שויגו, וכן 351 מחוקקים בדומא הרוסית, אלו שתמכו כאמור בעצמאות הבדלנים. הסנקציות סוכמו בין נציגי האיחוד האירופי, אך עדיין דורשות את חתימתם של שרי החוץ של 27 מדינות האיחוד. לפי ה"גרדיאן", בטיוטה של רשימת הסנקציות האירופיות מצוין כי שויגו עומד בראש הרשימה כיוון שהוא "אחראי בסופו של דבר על כל פעולה צבאית נגד אוקראינה". לצדו נכללים ברשימה אנטון ואינו, ראש הסגל של פוטין, ש"משחק תפקיד אקטיבי בהליך קבלת ההחלטות" בקרמלין, כמו גם איגור אוסיפוב, מפקד הצי הרוסי בים השחור וסרגיי סורביקין, מפקד חיל האוויר הרוסי.
לפי הרשימה שהגיעה לידי העיתון הבריטי, סנקציות אישיות יוטלו גם על כאלו שמתוארים שם כ"תעמולנים" מטעמה של רוסיה. מדובר בין היתר בדוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, שידועה בסגנונה התוקפני והבוטה לעתים כלפי המערב, וכן מרגריטה סימונייאן, שעומדת בראש הערוץ הרוסי-ממשלתי RT. פוטין, עצמו, לפי שעה, לא נכלל ברשימת הסנקציות. סגנית נשיא הנציבות האירופית, ויירה יואורובה הצ'כית, אמרה הבוקר בריאיון לתקשורת בארצה כי היא סבורה שהייתה זו טעות להחריג אותו מהסנקציות האישיות שהוכרזו על ידי המערב עד עתה. "ולדימיר פוטין צריך להיות הראשון ברשימה", אמרה. "זו תמיד שאלה של האם מדובר באמנות המקצועית של דיפלומטיה או בחולשה. אני רואה את זה יותר כמו האפשרות השנייה", הוסיפה.
19 צפייה בגלריה
שרת החוץ של גרמניה אנלינה ברבוק. "לשמור על חלון הדיפלומטיה פתוח"
(צילום: gettyimages)
בתגובה להכרה הרוסית בעצמאות הבדלנים נראה גם שהאפיק הדיפלומטי מצטמצם כעת: מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הודיע אמש כי ביטל את פגישתו עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, פגישה שתוכננה להתקיים מחר בז'נבה. "אין טעם בפגישה שכזו, הפלישה התחילה", אמר בלינקן. "זו הייתה התוכנית של פוטין לכל אורך הדרך", האשים. "הבעיה עם נאט"ו היא רק תירוץ להסוות את העובדה שהשקפתו של פוטין היא שאוקראינה אינה מדינה ריבונית", הוסיף בהתייחסות לדרישות הביטחון הרוסיות, ובראשן צמצום הנוכחות של כוחות נאט"ו במזרח אירופה והבטחה שאוקראינה לעולם לא תצטרף לברית הזו. "רוסיה לא הייתה רצינית עד היום, אך אנחנו עדיין פתוחים לשיחות", הוסיף בלינקן.
גם הבית הלבן שלל הלילה את האפשרות לפסגה בין ביידן לפוטין, אחרי שמוקדם יותר השבוע הסכימו השניים, בתיווך הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, לאפשרות הזו. בוושינגטון הדגישו אז כי הפסגה תיערך רק אם לא תהיה פלישה רוסית, מהלך שכעת לטענת וושינגטוון כבר נמצא בעיצומו. גם שר החוץ הצרפתי, ז'אן-איב לה דריאן, ביטל את הפגישה שתוכננה לו עם לברוב.
סין בעד רוסיה: "ארה"ב מעוררת פאניקה"
רק בצהריים הגיבו ברוסיה באופן רשמי לסנקציות החדשות – שבמערב מאיימים להחריף אותן באופן משמעותי אם רוסיה תפלוש לשטחים נוספים באוקראינה – ואמרו כי הן מנוגדות לאינטרסים האמריקניים. במשרד החוץ הרוסי הבטיחו "תגובה חזקה" לסנקציות האמריקניות. מוקדם יותר, השגריר הרוסי בארה"ב אנטולי אנטונוב פרסם תגובה לעגנית-משהו לסנקציות החדשות. "אני לא זוכר יום אחד שארצנו לא חיה עם הגבלות מצד העולם המערבי. למדנו איך לעבוד בתנאים כאלו. לא רק ששרדנו, גם פיתחנו את ארצנו", כתב בפייסבוק השגריר הרוסי. "אין שום ספק שהסנקציות שהוטלו עלינו יפגעו בכלכלה העולמית ובשוק האנרגיה", הוא הוסיף, באזהרה שנשמעת יותר כמו איום. "ארה"ב לא תישאר מחוץ לכך – ואזרחים מן השורה יחושו בהשלכות המלאות של עליות המחירים".
פוטין עצמו טען הבוקר כי מוסקבה מוכנה להמשיך במגעים דיפלומטיים כדי למצוא פתרון למשבר מול המערב, אך הדגיש כי לא יתפשר בשום אופן על הדרישות הביטחוניות שלה. "המדינה שלנו תמיד הייתה פתוחה לדיאלוג כנה וישיר, לחיפוש אחר פתרונות דיפלומטיים לנושאים המורכבים ביותר, אבל ראוי שאדגיש כי האינטרסים של רוסיה וביטחון אזרחיה הם נושאים שלא נסכים לשאת ולתת עליהם", אמר פוטין בנאום ששודר הבוקר בטלוויזיה הרוסית לרגל "יום מגן המולדת", יום חופש לאומי ברוסיה שמציין את הגיוס ההמוני הראשון לצבא האדום ב-1918.
פוטין לועג שלשום לסרגיי נרישקין, ראש הביון הרוסי: "דבר ברור"
(מתוך הרשתות החברתיות)
שגריר ישראל באוקראינה: מקווים לחזור לקייב במהרה
(צילום: סטס קופולו)
"זו הסיבה שנמשיך לפתח ולשדרג את הצבא והצי, ולהגביר את היעילות שלהם", הוסיף פוטין, שלקראת הצהריים השתתף בטקס הנחת זר סמוך לאנדרת החייל האלמוני בגן אלכסנדר במוסקבה, סמוך לחומת הקרמלין. פוטין יצוין, צירף אמש דרישות חדשות לאלו שכבר שלח למערב: בין היתר קרא לאוקראינה לפזר עצמה באופן חלקי מנשק, להכיר בריבונות רוסיה בחצי האי קרים, ולהתנער מכוונתה להצטרף לנאט"ו, כוונה שמעוגנת בחוקה האוקראינית.
בצהריים קראה שרת החוץ הגרמנייה, אנלינה ברבוק, לשמור על האפיק הדיפלומטי מול רוסיה פתוח, למרות המתיחות הרבה מולה. "אפילו במשברים הקשים ביותר, אנחנו חייבים לשמור על חלון פתוח לשיחות. אנחנו חייבים למנוע יחד מלחמה", היא הצהירה במסיבת עיתונאים עם עמיתה הצרפתי לה דריאן. בדבריה ציינה ברבוק כי בפעולותיה רוסיה מבודדת את עצמה מהקהילה הבינלאומית, וכי האסטרטגיה הזו לא תתאפשר עבורה ל"טווח הארוך".
גיבוי משמעותי קיבלה היום רוסיה מצדה של סין, שתקפה את הסנקציות החדשות וטענה כי ארה"ב מעוררת "פחד ופאניקה" בכך שהיא ובעלות בריתה שולחות נשק לאוקראינה על מנת לסייע לה להיאבק ברוסיה במקרה שזו תפלוש. דוברת משרד החוץ הסיני, חואה שונייניג, לא התייסה כלל בדבריה לריכוז האדיר של רבבות חיילים רוסים סמוך לגבולותיה של אוקראינה, או למאמצים הדיפלומטיים הקדחתניים של המערב בניסיון להניא את פוטין מהמהלכים האחרונים שאותם הוציא השבוע לפועל.
19 צפייה בגלריה
חזית אחידה. פוטין ושי, בפגישתם מוקדם יותר החודש
(צילום: SPUTNIK POOL, AFP Pool, Alexander Zemlianichenko, ALEXEI DRUZHININ / KREMLIN / SPUTNIK / POOL)
ביחסיהן של סין ורוסיה, נזכיר, חלה התקרבות תחת שלטונו של המנהיג האוטוריטרי שי ג'ינפינג, שאף אירח בתחילת החודש את פוטין בפתח אולימפיאדת החורף בבייג'ינג. בתום המפגש שלהם אז הפגינו השניים חזית אחידה בכל הנוגע לדרישות הביטחוניות של רוסיה מהמערב, ובייג'ינג הביעה תמיכה בהתנגדות הרוסית להתרחבות נאט"ו במזרח אירופה. בעולם חוששים כי המשבר האוקראיני-רוסי עלול לעורר בסין "תיאבון" להוציא לפועל את הבטחתה להשתלט מחדש על טייוואן, האי בעל המשטר הדמוקרטי שעליו היא טוענת לבעלות.
רוסיה טוענת: "סיכלנו פיגוע בחצי האי קרים"
בשטח, בינתיים, המתיחות עדיין בשיאה. הבוקר הודיע צבא אוקראינה שבחילופי האש במזרח המדינה נהרג חייל אוקראיני נוסף, בעקבות הפגזה של הבדלנים הפרו-רוסים. לפי הודעת הצבא האוקראיני, ביממה האחרונה נפצעו עוד שישה חיילים בהפגזות המורדים. אתמול, נמסר עוד, נרשמו 96 הפגזות מצד הבדלנים, לעומת 84 יממה לפני כן. קייב והמערב, נזכיר, מאשימים את רוסיה ואת הבדלנים בניסיון מכוון להסלים את הסכסוך במזרח אוקראינה, בניסיון לייצר עילה שתצדיק פלישה רוסית לאוקראינה.
במערב טוענים כי רוסיה מנסה למצוא צידוק לפלישה גם באמצעות מבצעי "דגל כוזב", כלומר מתקפה מבוימת נגד כוחותיה שלה או כוחותיהם של הבדלנים. על רקע הטענה הזו, שרוסיה כמובן מכחישה אותה, הבוקר דיווחו שירותי הביטחון הרוסיים, ה-FSB, כי סיכלו ניסיון לבצע "פעולת טרור" בחצי האי קרים, שאתו רוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014. השלטונות הרוסיים טוענים כי עצרו שישה אזרחים רוסיים בקרים שחברים לדבריהם בארגון אוקראיני "קיצוני", וכי במסגרת סיכול הפיגוע-לכאורה נתפסו רכיבים המשמשים לייצור מטעני נפץ.
19 צפייה בגלריה
דניס פושילין, מנהיג הבדלנים הפרו-רוסים בדונייצק. "ננצח בעזרת רוסיה הגדולה"
(צילום: רויטרס )
19 צפייה בגלריה
"בחרנו באירופה, לא ברוסיה". הפגנה נגד רוסיה בקייב, בצל חשש מפלישה
(צילום: GettyImages)
בתוך כך, בצהריים ערך אחד ממנהיגי הבדלנים בדונבאס, זה שמנהיג אותם במחוז דונייצק, מסיבת עיתונאים לצד בכיר במפלגת השלטון ברוסיה, ובה הוא הודה למוסקבה ולפוטין על ההכרה בעצמאותם. דניס פושילין, מנהיג "הרפובליקה העממית של דונייצק", שמוכרת כעת רק על ידי רוסיה, הצהיר כי גיוס הלוחמים שעליו הכריזו בקרב תושבי המחוז מעלה הילוך, על רקע מה שהוא טען ל"תוקפנות" מצד האוקראינים. הוא אמר כי המצב כעת "קריטי", אך הבטיח שהבדלנים יזכו ב"ניצחון", בזכות הסיוע מ"רוסיה הגדולה". פושילין טען שלפי שעה אין כוחות רוסיים בשטח שבשליטת הבדלנים, אך שמר על זכותם לבקש מרוסיה סיוע צבאי.
בביקור של הבכירים מרוסיה השתתף אנדריי טורצ'ק, מבכירי מפלגת השלטון הרוסית, והוא הצהיר כי סיוע צבאי שכזה יינתן רק אם מוסקבה תקבל בקשה לכך מצד הבדלנים. הוא הוסיף כי "אין שום כוח בעולם" שיביא לשינוי בהכרה של רוסיה בעצמאות שני המחוזות הבדלניים. לדבריו, עד עתה התפנו לשטחה של רוסיה ממחוזות הבדלנים 93,000 אזרחים. השלטונות שם, נזכיר, הודיעו בסוף השבוע האחרון על כוונה לפנות כ-700,000 תושבים – בטענה כי קייב מתכננת לתקוף אותם. קייב הכחישה זאת.
