בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר כי המאמצים לחידוש הסכם הגרעין עם איראן מ-2015 "עלו על שרטון", בשל התעקשותה של טהרן לסגור את תיקי החקירה התלויים נגדה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
הבכיר האמריקני אמר לכתבים בשולי העצרת הכללית של האו"ם כי "לא קרה דבר השבוע שמצביע על כך שאיראן מוכנה לשנות את עמדתה הנחרצת בנושא". בחודש שעבר הבהיר נשיא איראן איברהים ראיסי כי מדינתו לא תחזור להסכם הגרעין עם המעצמות אם לא ייסגרו החקירות שמנהלת סבא"א בנוגע לשרידי אורניום שנמצאו באתרים לא מוכרזים ברפובליקה האיסלאמית.
2 צפייה בגלריה
האיראנים מתעקשים על סגירת תיקי החקירה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ראיסי
(צילום: AFP )
תיקי החקירה – שלפתיחתם ב-2019 תרמו לפי ההערכות הממצאים שהעבירה ישראל לסבא"א מ"ארכיון הגרעין" שגנבו סוכני המוסד ממחסן בטהרן שנה לפני כן – עוסקים במקורם של שרידי אורניום ממקור לא-טבעי בשלושה אתרים לא-מוכרזים באיראן, אף שחלקם עברו לפי החשד ניסיונות טיהור, וכן באתר רביעי שגם בו נתגלו עדויות על פעילות גרעינית לא-מוכרזת. הראיות הללו מחזקות את החשד שאיראן ניהלה לפחות עד 2003 תוכנית גרעין צבאית, כשבישראל טוענים שהמשיכה בתוכנית הזו גם לאחר מכן.
איראן, שמכחישה מכל וכל שהיא מנהלת או ניהלה אי-פעם תוכנית לפיתוח נשק גרעיני, דרשה לאורך המשא ומתן כי החקירות נגדה ייסגרו לפני חתימה על הסכם גרעין מחודש. אף שבחודש שעבר טען גורם אמריקני כי הסירה את הדרישה הזו, בכירים במשטר האייתוללות הכריזו שהדרישה נותרה בעינה, כפי שעשה הנשיא איברהים ראיסי. עם זאת, היו קולות בטהרן שנשמעו אחרת: כך למשל הצהיר בחודש שעבר ראש המשלחת האיראנית לשיחות הגרעין, מוחמד אסלאמי, כי החקירות צריכות להיסגר לפני יישום ההסכם – כלומר לא בהכרח לפני החתימה עליו.
שר הביטחון בני גנץ אמר בתדרוך לשגרירי מועצת הביטחון ומדינות החברות בהסכמי אברהם באו"ם בשבוע שעבר כי "הניסיונות של איראן לסגור את התיקים הפתוחים ללא מתן תשובות לא יכול להיות חלק ממשא ומתן, ואני מברך על עמדת ארצות הברית ומדינות אירופה בנושא". לדבריו, "סבא"א חייבת להישאר גוף מקצועי וסגירת התיקים הפתוחים צריכה להיות קו אדום במשא ומתן על הסכם הגרעין".
2 צפייה בגלריה
ארה"ב התחייבה בפני ישראל שלא תפעיל לחץ לסגירת התיקים. לפיד וביידן
(צילום: AP, AFP, EPA)
גורם מדיני בכיר בישראל אמר בשבוע שעבר כי לאיראן אין עניין לחזור להסכם כפי שהוא, וכי ארה"ב התחייבה בפני ישראל שלא תפעיל לחץ לסגירת חקירת התיקים הפתוחים של סבא"א. "גם מדינות אירופה הבטיחו דבר כזה. איראן לא מקבלת את זה. זה לא מספק את המנהיג העליון, והמשמעות בפועל היא שלפחות עד אחרי בחירות האמצע לא תהיה חזרה להסכם".
גורמים באיחוד האירופי הביעו בחודש יולי תקווה שהחקירות ייסגרו בסופו של דבר, ובישראל, שהנהגתה יצאה ל"קרב בלימה" בניסיון לסכל את החתימה על ההסכם המתגבש, מודאגים במיוחד מהאפשרות הזו. את הביקורת הקשה ביותר השמיע ראש המוסד דדי ברנע, שדבריו החריפים הפתיעו אף את ראש הממשלה יאיר לפיד שזימן אותו לשיחת הבהרה. ברנע אמר כי סוגיית החקירות היא "הוויתור הגדול ביותר של האמריקנים", והעריך כי ההסכם כבר מוגמר למעשה ושהחקירות אמנם יישארו "פתוחות" אחרי החתימה הרשמית – אבל ייסגרו לפני יישומו בפועל. לדברי ברנע, התשובות שיספקו האיראנים עד ליישום ההסכם כבר לא ישנו דבר בשלב הזה, ויתקבלו ויהי מה. "מי יטרח בכלל לתת הסבר? ההסבר יהיה לא. ואז מה יעשו? אסטרטגית לשני הגורמים יש אינטרס להגיע להסדר", אמר.
בתחילת החודש דיווחה סבא"א שמאגר האורניום המועשר של איראן לרמה של עד 60% ממשיך לגדול, וכעת מגיע אל מעבר לכמות שלפי חלק מההערכות מספיקה לייצור פצצה גרעינית אחת - במידה והחומר הקיים יועשר לרמה של כ-90%, הרמה הדרושה לפצצה. בנוסף עדכנה הסוכנות שטהרן לא סיפקה תשובות ראויות לשאלות על שרידי האורניום שנמצאו בשלושה אתרים שלא הוכרזו כאתרי גרעין. בדו"ח שפורסם במקביל לדו"ח הרבעוני נכתב שראש סבא"א, רפאל גרוסי, הולך ונעשה מודאג יותר ויותר מחוסר ההתקדמות בסוגיה הזאת ומהיעדר שיתוף הפעולה של טהרן. לכן, אומרים בסבא"א, הסוכנות "לא נמצאת בעמדה שבה היא יכולה להבטיח" שתוכנית הגרעין האיראנית היא רק למטרות שלום.
