רוצח שלושת בני משפחת דוואבשה בפיגוע בדומא ב-2015, עמירם בן אוליאל (27), הגיש לבית המשפט העליון בקשה לקיום דיון נוסף בנוגע להרשעתו, לאחר שבתחילת החודש שעבר העליון דחה את ערעורו והותיר על כנה את הרשעתו מבית המשפט המחוזי בלוד. בן אוליאל מרצה שלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר, לאחר שהורשע כי זרק בקבוקי תבערה על בית המשפחה, שהובילו למותו של תינוק בן שנה וחצי ושל שני הוריו, וכן לפציעתו הקשה של ילד בן ארבע.
בקשה לדיון נוסף היא למעשה בקשה לקיים דיון בהרכב מורחב של שופטי העליון, והיא שמורה למקרים חריגים שבהם עולה סוגייה עקרונית חשובה מבחינה משפטית. לפי בקשתו של בן אוליאל, שהגיש עורך דינו, אביגדור פלדמן, "במרכז פסק הדין עולה השאלה הרודפת את המשפט הישראלי שנים רבות: סמכותו של שב"כ להשתמש בחקירות אלימות, מענות ומכאיבות, כדי לחלץ מידע מהנחקרים החשודים בעבירות חמורות נגד בטחון המדינה".
בן אוליאל, כאמור, הודה ברצח בחקירה ואף שחזר את המעשה, אבל אז חזר בו וסנגוריו טענו שדין ההודאות להיפסל. הטענה המרכזית של עורכי הדין במשפטו נגד ההרשעה היא שבן אוליאל עבר "חקירות צורך" - מונח משפטי המתאר חקירות של אדם שהוגדר כ"פצצה מתקתקת": אדם שחייבים להוציא ממנו מידע שימנע פגיעה של חפים מפשע. חקירות אלו עשויות לכלול שימוש בכוח פיזי, והן אפשריות רק באישור היועץ המשפטי לממשלה, שאכן ניתן במקרה של בן אוליאל.
בבקשה לדיון נוסף נטען כי "אכן בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון נמנעו מלתאר חקירה זו כעינויים, והעדיפו לכנותה 'חקירת צורך', אך צורך לא היה וצורך לא נקבע על ידי בית המשפט. ההודאות שנפסלו הן אלו שניתנו במהלך העינויים או מיד אחריהם. קו הגבול הדמיוני שמתח בית המשפט בין הודאות פסולות להודעות קבילות הוא 36 שעות, שבהן לא השתנה מאומה במצבו של בן אוליאל. הוא עדיין היה בידי שב"כ, ללא קשר לעולם החיצוני, ובעיקר נמשכה מניעתו לפגוש עורך דין.
אמנם מניעת עורך דין הייתה על פי צו שיפוטי, אך ללא הצדקה של ממש זולת הרצון למנוע מעורך דין להסביר לו כי הודאות שניתנו תוך כדי עינויים אינן קבילות, אבל הודאות שימסור יום וחצי אחר כך עלולות לשאת חן בעיני בית המשפט, שייקבע כי עינויים ימחקו מזכרונו כאילו עבר טיפול במכשיר מוחק זכרון הדמיוני מהסרט 'גברים בשחור'".
עוד נטען בבקשה: "ההסתמכות של בית משפט על עובדות מוכמנות (עובדות שהיו ידועות רק למבצע, ועלו בשחזור של בן אוליאל - ג.מ.) אינה משכנעת כלל. מול הפרטים המוכמנים עומדות עדויות שיותר מאדם אחד השתתף ברצח. אין להודאה תמיכה חיצונית, ועומדת האפשרות הריאלית כי המבקש חף מפשע".
הרצח בדומא התרחש בלילה של ה-31 ביולי 2015, לאחר שביתם של משפחה דוואבשה עלה באש מבקבוקי התבערה שנזרקו לעברו. עלי התינוק בן השנה וחצי נהרג במקום, אביו סעד מת מפצעיו כמה ימים לאחר מכן, והאם ריהאם מתה כחודש לאחר האירוע. הילד אחמד בן הארבע הוא בן המשפחה היחיד ששרד, אך נפצע באורח קשה מכוויות. בנובמבר של אותה שנה נעצר בן אוליאל בחשד לרצח, ולאחר כמה ימי חקירות, הוא הודה
אביגדור פלדמןצילום: בן קלמרבהחלטתם בעליון לדחות את הערעור ציינו השופטים אז כי בן אוליאל טען שיצא לנקום את רציחתו של מלאכי רוזנפלד בפיגוע ירי של חמאס שבוצע באזור הכפר דומא ביוני 2015. "נקמתו המתועבת הייתה 'נקמת דם'. דמם של בני משפחת דוואבשה החפים מפשע – ההורים, סעד וריהאם, ותינוקם בן השנה וחצי, עלי, אשר נשרף למוות במיטתו. איזו מין נקמה נפשעת היא זו? משפחה שלמה הישנה במיטתה, מצאה עצמה באישון הלילה במלכודת המוות של המערער, אשר יצא למסע נקם לרצח ערבים באשר הם ערבים. את זאת, אין הדעת יכולה להכיל ולסבול".
השופט יוסף אלרון ציין אז כי אין כל קשר סיבתי בין האמצעים שהופעלו ב"חקירת הצורך" להודאות שמסר בן אוליאל בסופו של דבר, והוסיף כי התיעוד החזותי והקולי מהחקירות, לצד השחזור והפרוטוקולים, מעידים כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה נכונה.
