במקביל למלחמה שמנהל ממשל ביידן נגד חברות הרוגלות ההתקפיות, בהן NSO, הבית הלבן מאפשר ל-DEA (הרשות למלחמה בסמים של ארה"ב) להשתמש ברוגלה ישראלית אחרת. כך דיווח היום (חמישי) ה"ניו יורק טיימס". לפי הדיווח, הרוגלה פועלת באופן די דומה ל"פגסוס" של NSO.
5 צפייה בגלריה
הנשיא ביידן. ארה"ב חוקרת את פעילות פגסוס, אבל מאפשרת פעילות של רוגלה אחרת
(צילום: AFP)
ארה"ב הכניסה בשנה שעברה את NSO אל הרשימה השחורה של ישויות העוסקות בפעילויות סייבר זדוניות המנוגדות לאינטרס הלאומי של ארה"ב. יחד איתה הוכנסה גם חברת Candiru הישראלית. מאז, לפי הדיווח, מנהל ממשל ביידן חקירה סביב אילו מדינות השתמשו בפגסוס או ברוגלות אחרות נגד גורמים רשמיים בארה"ב ברחבי העולם.
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", שעליו חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, במקביל לחקירה נגד NSO, ה-DEA משתמשת ברוגלה אחרת בשם גרפיט, שאותה יצרה חברת Paragon הישראלית. בראש אותה חברה עומד אהוד שניאורסון, שהיה בעבר מפקד יחידת 8200. מעט מאוד מידע פורסם על החברה, שבה עובדים בעיקר אנשי המודיעין הישראלי בעבר. בחברה, כך דווח, עובדים גם מי שהיו חלק מחברת NSO לשעבר. אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, הוא חבר דירקטוריון בחברת Paragon, שממומנת בידי קרן הון סיכון אמריקנית.
כמו פגסוס של NSO, גם הרוגלה גרפיט יכולה להיכנס לטלפון נייד של היעד ולחלץ ממנו את תכניו. עם זאת, השוני בין שני הכלים הוא שגרפיט, בניגוד לפגסוס, שואבת את המידע בעיקר מהענן – שבו מגובה מידע מהטלפון. לפי מומחי אבטחת סייבר ששוחחו עם ה"ניו יורק טיימס", אופן הפעולה של גרפיט יכול להקשות על גילוי הפריצה וחילוץ המידע.
ממשל ביידן, כאמור, מנהל כיום מלחמה נגד חברות הרוגלות ההתקפיות. הוא פועל להכנת צו נשיאותי שיטיל הגבלות על שימוש ברוגלות, ופעילות דומה נעשית גם בקונגרס. בכיר בבית הלבן אמר ל"ניו יורק טיימס" כי הצו יתמקד ברוגלות שמסכנות את ביטחון ארה"ב, או שממשלות זרות עשו בהן שימוש לא תקין. לדברי הבכיר, אם נגד חברת Paragon יצוצו ראיות כאלה – הבית הלבן מצפה מהממשל לבטל את החוזה איתה.
5 צפייה בגלריה
הסגרת ברון הסמים אל צ'אפו לארה"ב. בסוכנות מתעקשים: השימוש - רק מחוץ לארה"ב, במבצעים נגד מבריחים
(צילום: רויטרס)
ה-DEA מסר בתגובה לפניית ה"ניו יורק טיימס" כי "אנשי ונשות ה-DEA משתמשים בכל כלי בילוש חוקי אפשרי כדי לרדוף אחר קרטלים זרים ואחר אנשים שפועלים ברחבי העולם ואחראים להרעלתם למוות בסמים של 107,622 אמריקנים בשנה שעברה".
גורם ב-DEA ציין כי הסוכנות השתמשה בכלי שפיתחה Paragon רק מחוץ לארה"ב, במסגרת מבצעים נגד מבריחי סמים. ב"ניו יורק טיימס" דווח עוד כי ה-DEA גם בדק ב-2014 אפשרות לרכוש את פגסוס מ-NSO, אולם לבסוף הוחלט שלא לרכוש את התוכנה.
גם מכירות הכלים של Paragon נמצאות תחת פיקוח ישראלי, ולפי גורם המעורה ברישיונות הייצוא הביטחוני של ישראל ששוחח עם ה"ניו יורק טיימס", ישראל אכן אישרה לחברה למכור את מוצריה לארה"ב.
הסירוב לסייע בהסרה מהרשימה השחורה
מאז שהכניסה ארה"ב את חברת NSO ואת חברת Candiru הישראליות אל הרשימה השחורה, פעלה ישראל בניסיון לאפשר לשתי החברות להמשיך לפעול, ופנתה לאמריקנים בנושא כדי להבין את הקווים האדומים שלהם. עם זאת, המנכ"ל היוצא של משרד הביטחון, אמיר אשל, חשף בפני ה"ניו יורק טיימס" כי האמריקנים מסרבים להשיב לישראל בכל הנוגע לנושא. "גורמי ממשל בכירים לא מוכנים לענות לנו, להתעסק בנושא או להסביר את נקודת המבט שלהם", אמר אשל.
חברת NSO, נזכיר, עמדה בפני ביקורת בינלאומית תכופה בשל השימוש של משטרים דיקטטוריים ברחבי העולם בטכנולוגיות שפיתחה, בהן תוכנת פגסוס. בתחקיר ענק שפורסם בשורת כלי תקשורת בעולם, עלה כי למרות שהחברה העידה כי פגסוס נמכרת רק לגורמי ממשל וסוכנויות מודיעין כדי לנטר איומים מודיעיניים, משטרים שונים שמו להם על הכוונת גם נשיאים, פוליטיקאים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם. כלי הריגול של NSO מסוגלים לפצח הודעות, תמונות ומידע שהוצפנו בטלפונים שעליהם הותקנה התוכנה - אך גם להפוך את הטלפון עצמו למכשיר הקלטה.
לצד NSO, הוכרזה גם חברת Candiru הישראלית לרשימה השחורה האמריקנית. בין היתר דווח בשנה שעברה כי חברת הסייבר ההתקפי מכרה ללקוחותיה כלים שמאפשרים לפרוץ למחשבים באמצעות מערכת ההפעלה ווינדוס. גם מיקרוסופט הודיעה כי חברה "שנמצאת בישראל" ניצלה חולשות במערכת ההפעלה שלה, אך בחרה שלא לנקוב בשמה. בנוסף נטען כי Candiru מכרה כלים שמאפשרים לפרוץ לדפדפן גוגל כרום.
להחלטת ארה"ב להכניס את NSO ו-Candiru לרשימה השחורה הייתה השפעה כלכלית משמעותית, שהביאה את חברת NSO עד כדי סכנה של פשיטת רגל. אחרי הכנסת שתי החברות לרשימה השחורה, משרד הביטחון החליט להקשות באופן דרמטי על קבלת האישורים וצמצם את המדינות שיש סיכוי שיצליחו לייצא אליהן מ-110 ל-37. כל מכירה של כלי ריגול או מוצר ביטחוני, נזכיר, דורש אישורים של משרד הביטחון בישראל לפני שהוא נמכר לגורמי חוץ.
