יום אחרי שנפל במליאת הכנסת ועורר מהומה בקואליציה, חוק הגיוס חוזר לסדר היום - ובקואליציה מקווים להעלותו להצבעה במליאה כבר בשבוע הבא. שר הביטחון בני גנץ הגיש היום (שלישי) את החוק מחדש למזכירות הממשלה, במטרה שיעלה כבר בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון - ומיד לאחר מכן בוועדת שרים לחקיקה. ההערכה היא שהפעם חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ תתמוך בהצעה.
בקואליציה מקווים שלוח הזמנים יאפשר להעלות את החוק להצבעה במליאה כבר במהלך השבוע הבא. את החוק ניתן להגיש שוב ללא המתנה משום שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, בניגוד להצעת חוק פרטית - שאם היא נופלת במליאה ניתן להגיש אותה מחדש רק אחרי חצי שנה.
למרות המבוכה שנרשמה במליאה סביב נפילת החוק, גנץ נחוש להביאו להצבעה בהקדם האפשרי ואף לוודא שכל חברי הקואליציה תומכים בו. הפעם, יעבור הלחץ מטבע הדברים אל חברי רע"מ - ששלושה מהם תמכו בחוק בהצבעה הקודמת - ולחברת הכנסת רינאוי זועבי שהצביעה נגד החוק ולמעשה הפילה אותו.
בקואליציה זעמו על זועבי בעקבות המהלך, והיא אף נקראה לשיחת נזיפה אצל ראש מפלגתה שר הבריאות ניצן הורוביץ. גורמים בקואליציה שאמורים היו לשתף איתה פעולה בשורת נושאים אומרים שביטלו פגישות מתוכננות איתה והקפיאו את שיתוף הפעולה במחאה על המבוכה שגרמה אתמול. רוב ראשי מפלגות הקואליציה פרסמו הודעות בעקבות המקרה והדגישו את הצורך באחידות ולכידות לטובת שמירה על הרכב הממשלה הנוכחית.
ח"כ זועבי, נזכיר, דיברה עם אולפן ynet אחרי הסערה - ואמרה כי "היה חשוב לי להעביר מסר. אל תמשיכו לקחת את השותפים שלכם - פוליטיקאים ערבים שיושבים בקואליציה הזאת - כמובן מאליו. אנחנו לא גוי של שבת, עם כל הכבוד".
לדבריה, "עשיתי כמצפוני ורציתי להעביר מסר של מחאה כנגד מה שקרה בשבוע שעבר – מדיניות ברוטלית כנגד האזרחים הערבים-הבדואים בנגב של הממשלה ושל הקואליציה שאני יושבת בה. נחצה קו אדום", הוסיפה זועבי והדגישה כי עשתה את הצעד על דעת עצמה. "בנוסף לזה, לפני יומיים אנחנו מתבשרים על זה שח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, הביא חוק גזעני-פשיסטי בגרסה של חוק האזרחות, כהכנה לחוק שתביא איילת שקד שרת הפנים והממשלה תומכת בחוק הזה. מבחינתי זה שני דברים שאני לא הייתי מוכנה לעבור עליהם על סדר היום והחלטתי על דעת עצמי להתנגד, לא שיתפתי אף אחד ולא אמרתי לאף אחד".
זועבי גם הסבירה שהיא מתנגדת לחוק הגיוס עצמו כפי שהובא אתמול, כיוון שלטענתה זה יכול לפתוח פתח לגיוס ערבים. "אני באה מתוך הציבור הערבי, אני יודעת מה זה 'כפייה', ובאים במתווה שהוא לא מקובל על הקהילה והציבור החרדי ומבחינתי יש לזה מחירים. עכשיו, בנוסף לכך, זה יכול להוות פתח בעתיד אולי לדרישות כאלו או אחרות שגם הערבים יתגייסו או שאנחנו נשרת שירות לאומי, וזה גם לא מקובל עליי".
ההצעה שעלתה להצבעה מציעה לבסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים - תוך עדכון יעדי הגיוס והצבת יעד לעלייה שנתית במספר המתגייסים והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי-עמידה בו. כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי במקום השירות הצבאי.