ישיבת הממשלה
(צילום: איתי בית און, לע"מ)
הממשלה אישרה אחר הצהריים (רביעי) ברוב גדול את עקרונות ההסכם עם לבנון ואת הצעת ראש הממשלה יאיר לפיד להניח את ההסכם בכנסת - ללא הצבעה עליו שם. חברי הממשלה הביעו תמיכה בחשיבותו ונחיצותו בעת הזו של ההסכם הימי עם לבנון. שרת הפנים איילת שקד הצביעה נגד, שר התקשורת יועז הנדל נמנע. הערב ב-20:00 יכנס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים בנושא ההסכם.
• לקריאת טיוטת ההסכם הסופית (באנגלית) - לחצו כאן
בישיבת הממשלה הציגו גורמי המקצוע את עקרונות ההסכם והשפעותיו בחיזוק הביטחון הלאומי והיציבות האזורית. ההסכם ודברי ההסבר יונחו הערב בכנסת ועתידים להיות מוצגים בוועדת חוץ וביטחון. בתום 14 יום יובא ההסכם לאישור הממשלה, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה ובליווי היועצת במשפטית באישור התהליך כולו.
לפיד אמר שיזמן את כל ראשי מפלגות האופוזיציה על מנת להציג להם את ההסכם, ולא רק את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. "נעשה עם הכנסת את כל התהליך שצריך. משפטית עדיף לעלות להצבעה בכנסת אך זה לא מחייב. אני לא חושב שזה מקרי שיו"ר האופוזיציה נמנע מלהגיע לשר הביטחון לתדרוך", אמר לפיד. הוא הוסיף שאיראן התנגדה להסכם עד הרגע האחרון.
מוקדם יותר נרשם עימות בישיבת הממשלה, כששקד פנתה ללפיד ואמרה לו: "אתה מתאר את ההסכם כהסכם היסטורי. אם זה היסטורי אתה חייב להביא את זה לאישור הריבון - הכנסת. ממה אתם מפחדים?".
שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי השיבו לה: "זו אופוזיציה לא אחראית", ואז לפיד הזכיר כי "הם לא העבירו גם את הוויזות והמטרו" - כשהוא מתייחס בעקיצה בין היתר לחוקים שנועדו לקדם את הפטור מוויזה לארצות הברית שקידמה שקד בעצמה. שר המשפטים גדעון סער אמר כי "ההסכם לא היסטרי כמו שביבי מציג, ולא היסטורי כפי שמנסים לצייר".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמרה שתקנון הממשלה מחייב את הנחת ההסכם על שולחן הכנסת. לדבריה, הממשלה גם רשאית, אם תרצה, להביא את ההסכם להצבעת הכנסת, אך לא חייבת. היא המליצה לשקול זאת בגלל הבחירות. "נגזר על ממשלת מעבר לפעול באיפוק", אמרה היועמ"שית. "הדיון הזה מבחינתי הוא לא האם לקדם את ההסכם אלא איך. אם היינו בתקופה אחרת אז הסמכות לאשר את ההסכם היא של הממשלה והיא מיידעת את הכנסת". הנדל אמר ש"טוב שיהיו כל מיני דעות, עדיף להביא את ההסכם לאישור הכנסת".
שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה בישיבת הממשלה "בהינתן שההסכם טוב למדינת ישראל מבחינה אסטרטגית, ביטחונית, כלכלית ומדינית, ובהינתן שיש חלון הזדמנויות נתון להעביר אותו, יש לנו אחריות לוודא שזה יקרה". מיכאלי ציינה כי "בשל הבחירות, היה יכול להיות עדיף להביא את ההסכם לאישור הכנסת אבל האופוזיציה היום מובלת בידי נתניהו שתאוות השלטון מעבירה אות על דעתו באופן קבוע ואסור לשים את האינטרס הבטחוני והלאומי בידיו, גם לא בהצבעה הזאת".
לאחר ישיבת הממשלה הסבירה שקד בפוסט ארוך בפייסבוק למה הצביעה נגד ההסכם: "אני מסכימה שיש יתרונות בהגעה להסדרה מול לבנון בעניין הגבול הימי, אך לא כך - לא מתוך כניעה לאיומי האויב. קרה כאן דבר חמור - או שנאשר את ההסכם או שנגיע לעימות צבאי מול חיזבאללה".
שקד גם תקפה את ראש הממשלה החליפי ושותפה לשעבר למפלגת ימינה נפתלי בנט על החלטתו לתמוך בהסכם: "אם הדבר היה תלוי רק בי - הייתי מטילה וטו על ההסכם הזה, כל עוד הוא לא מגיע להצבעה בכנסת ישראל".
הדיון בקבינט, היום
(צילום: איתי בית און, לע"מ)
מוקדם יותר אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההסכם, כשכל השרים הצביעו בעד מלבד שקד שנמנעה. הפורום אמור היה להתכנס בשבועות האחרונים אך נדחה בשל סירובו של לפיד לטיוטה הלבנונית שהוגשה לאחרונה - וכעת הוצגה לשרים הגרסה האחרונה שהתקבלה בשני הצדדים.
מלשכת שקד נמסר לאחר הדיון בקבינט: "ההצבעה שהתקיימה היום בקבינט לא הייתה הצבעה על ההסכם עצמו, אלא על הודעת ראש הממשלה בסיום ישיבת הקבינט. שקד עומדת על עמדתה כי אם ההסכם לא יובא לאישור הכנסת היא תתנגד לו".
הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש אגף המודיעין אהרון חליוה הציגו לשרים את הסקירה המודיעינית המעודכנת ודיברו על הצורך הביטחוני בהסכם לצד הערכות ביטחוניות וניתוח של הנאום האחרון של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. כל ראשי מערכת הביטחון הציגו דעה אחידה שיש להגיע להסכם לפני 31 באוקטובר, והדגישו שההסכם יחזק את ביטחון ישראל.
ראש המוסד דדי ברנע אמר בישיבת הקבינט שההסכם לא טוב לחיזבאללה. לדבריו, נסראללה לא היה חלק מהמשא ומתן על הסכם הגז ומשהבין שמסתמן מרחב הסכמות גדול הוא רצה להשתמש בהזדמנות ולגזור קופון. עוד אמר ברנע ש"נסראללה במלכוד. לאורך כל השנים הוא לא רצה שלבנון תחתום על הסכמים עם ישראל כי זה נותן לגיטמציה לישראל. אבל משהבין שמסתמן כאן מרחב הסכמה והציבור הלבנוני תומך בהסכם ורואה בו משהו שישפר את מצבו הקשה – הוא החליט לקחת על זה טרמפ".
כוכבי וחליוה הסכימו עם דבריו של ברנע. ראש המוסד הדגיש את החשיבות של חתימה על הסכם עוד החודש. בסוף החודש מסתיימת כהונתו של נשיא לבנון מישל עאון. לבנון מצויה במשבר פוליטי עמוק וייתכן שמשך שנים לא יהיה אפשרי לחתום על הסכם עם תום כהונתו של עאון.
החיפושים בשדה הלבנוני יתואמו עם ישראל
מההסכם עולה כי הוא יופקד באו"ם. הצדדים ייפגשו בעתיד הקרוב בנאקורה בחסות מתאם האו"ם ללבנון במפגש שיאורגן על ידי ארה"ב. עוד נכתב כי ישראל ולבנון "מוכנות לקבוע גבול ימי קבוע ולפתור את המחלוקת ביניהן" - בהתאם לתנאים המוסמכים. עוד הובהר בהסכם כי הגבול הימי לא ישפיע על הסטטוס של הגבול היבשתי והצדדים מסכימים שהסטטוס-קוו ליד החוף יישמר.
עוד מסכימות ישראל ולבנון שאת הקידוח בבלוק 9 (שבו נמצא השדה הלבנוני) יבצע גוף שיורכב מתאגיד בינלאומי אחד לפחות שלא נתון תחת סנקציות בינלאומיות ושלא יתנגד למעורבות האמריקנית. הגוף לא יהיה ישראלי או לבנוני. "הצדדים מבינים שהחיפושים יחלו מיד לאחר שההסכם ייכנס לתוקף", נכתב.
במסגרת ההסכם, ישראל תאפשר גישה לבלוק 9 מדרום והיא לא תערוך במקום תמרונים ימיים שיחסמו גישה לשטח הימי. אם יהיה צורך בקידוח מדרום לגבול הימי המוסכם, הצדדים מצפים שהמפעיל (חברת "טוטאל" הצרפתית) יבקש את הסכמת הצדדים לפני הקידוח וישראל לא תמנע באופן בלתי סביר קידוח שנערך בהתאם לתנאים של ההסכם. עוד נכתב כי הצדדים מבינים שישראל וה"גוף" שיחפש גז בבלוק 9 נמצאים בדיונים לקבוע את היקף הזכויות הכלכליות של ישראל.
נכתב בהסכם כי ישראל תפוצה על ידי המפעיל על הזכויות שלה במקום והצדדים יחתמו על הסכם פיננסי לפני ההחלטה הסופית של המפעיל. "ישראל תעבוד עם המפעיל ברוח טובה", נכתב. "לבנון לא אחראית או צד להסדרים כלשהם בין המפעיל לבין ישראל".
