בשבוע האחרון מנסרת בחלל התפיסה שאולי יש מקום להידברות עם בנימין נתניהו סביב ההפיכה החוקתית. נשמעות לא מעט קריאות – כולל של בכירים במשק - שלא לפעול "באופן טהרני", אלא לדבר איתו ולהגיע לעסקה. אחרת, מזהירים אותנו, הוא יהרוס את הכול ויהפוך את ישראל לדיקטטורה לכל דבר.
זו, בסופו של דבר, המשמעות של המערכה שהוא מנהל נגד מערכת המשפט: הפיכת היועצים המשפטיים ליסמנים, חותמת גומי לכל דבר שהשר שלהם ירצה; ביטול עילת הסבירות שתהפוך כל מה שהממשלה רוצה לעובדה, ולא משנה מי יידרס בדרך; שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יוודא שנקבל אומרי הן שיודעים מי מינה אותם ומי יכול להדיח אותם; פסקת ההתגברות שתאפשר לרוב אקראי בכנסת להעביר חוקים שבג"ץ מצא בלתי חוקיים.
וזו רק המנה הראשונה. בקנה החקיקה כבר ממתין חוק שמטרתו בפועל היא שלילת זכות ההצבעה של הפלסטינים אזרחי ישראל. התבטאות אחת שנחזית "בזכות" טרור – למשל, לבקר אסיר ביטחוני בכלא - תספיק כדי למנוע את יכולת הבחירה. אבל כולם יודעים שהחוק יופעל רק נגד ערבים. המטרה היא כפולה: לוודא שלשמאל-מרכז לעולם לא יהיה רוב, ומתוך ההבנה הזו לייאש את כל מי שמתנגדת לדיקטטורה שנתניהו מביא עלינו. כלומר: ייאוש, רפיון ידיים, ויתור.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פרסמה בסוף השבוע שעבר את תגובתה להפיכה החוקתית שמתכנן נתניהו באמצעות סריסיו, ולדבריה התוצאה תהיה הענקת סמכות בלתי מוגבלת לממשלה ולכנסת. "כוח שלטוני בלתי מוגבל הוא מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמנהל תקין", כתבה. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כבר הודיעה שהיא לא תגיע לוועדת החוקה כדי להציג את עמדתה בעניין "הרפורמה" המוצעת.
יש שאלה אחת שצריך לשאול את שר המשפטים יריב לוין, את יו"ר הוועדה רוטמן ואת שאר תומכי נתניהו: למה לא בכנסת הבאה? הרי כשחוקקו את החוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה, הוא חל מהכנסת שלאחר מכן. כשהוא בוטל, הביטול חל מהכנסת שלאחר מכן. מה אתם ממהרים כל כך? שינוי חוקתי צריך להיעשות בשיקול דעת ובהסכמה רחבה. מדוע הדרישה שה"רפורמה" תוחל מהכנסת הבאה מפחידה אתכם כל כך?
התשובה היא שהם יודעים שיש סיכוי טוב שהם לא יוכלו לעשות זאת אחרי הבחירות הבאות. יותר מדי אנשים הבינו מה קורה. פה אנחנו צריכים לזכור משפט שאמר נתניהו לפני חמש שנים וכמעט אף אחד לא שם אליו לב: "החלשים קורסים, נטבחים, נמחקים מן ההיסטוריה". נתניהו מכבד רק כוח. הוא לא מכבד הצעות לדיקטטורה-למחצה. את החלשים הוא יקריס וימחק מן ההיסטוריה. כן, גם אתכם.
על כן אסור להראות חולשה. בלי ועדות למחצה או הצעות לצורכי סירוס. לא מתווכחים עם התליין על אורך החבל ולא מציעים לנמר לנשנש רק את כף היד. עומדים מולם. אנחנו כבר מזהים אצל נתניהו סימנים של פחד: הדלפות של "מקורבים" שהשר לוין קיצוני מדי והולך מהר מדי; החזרה הפתאומית מהכוונה לסגור - בינתיים לפחות - את ערוץ השידור הציבורי. נתניהו חש את הלחץ, מג'ו ביידן ועד עמנואל מקרון, מהרחוב ועד ג'יי.פי מורגן. ואנחנו מכירים אותו. הוא לא טוב בלחץ. ולכן אסור להרפות.
- זהבה גלאון הייתה יו"ר מרצ. נשיאת מכון המחקר "זולת"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il