נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיע אחר הצהריים (יום שלישי) לביקור באיראן שמעורר דאגה רבה במערב, על רקע המלחמה באוקראינה והמבוי הסתום שאליו נקלעו המאמצים להחיות את הסכם הגרעין. לטהרן הגיע לפניו גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ויחד עם הנשיא האיראני איברהים ראיסי שלושת המנהיגים עורכים פסגה משותפת שתתמקד במלחמת האזרחים בסוריה. לפוטין נקבעו פגישות נפרדות עם השניים, והוא נועד גם עם המנהיג העליון של הרפובליקה האיסלאמית עלי חמינאי, האיש שלו שמורה המילה האחרונה בכל הסוגיות המדיניות החשובות ביותר לטהרן.
ביקורו של פוטין באיראן הוא השני שלו בלבד מחוץ לארצו מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני כמעט חמישה חודשים, ב-24 בפברואר. הוא הגיע אליו כחלק מניסיון לחזק את קשריה של מוסקבה עם טהרן, כששתיהן נתונות כעת לסנקציות נוקשות, איראן מצד ארה"ב בלבד ורוסיה מצד כמעט כל מדינות המערב. בארה"ב הזהירו כי מאחורי הקשרים עומד ניסיון רוסי להשיג מאיראן מאות כלי טיס בלתי מאוישים, כיוון שמאגר הכטב"מים שלה הולך ומידלדל ככל שהמלחמה באוקראינה נגררת. הבית הלבן חשף בסוף השבוע כי באיראן ביקרו לאחרונה שתי משלחות של פקידי ממשל רוסים שבחנו כטב"מים בעלי יכולות תקיפה.
איראן אמנם הכחישה את הטענות האמריקניות שהיא נכונה להעביר את אותם כטב"מים לצבא רוסיה – שלפלישה שלו לאוקראינה היא מתנגדת באופן רשמי – אבל רגע לפני הגעת פוטין לטהרן אמר מפקד זרוע היבשה של צבא איראן, הגנרל קיומרס חיידרי, כי ארצו מוכנה לייצא ציוד צבאי וכלי נשק. הוא לא ציין למי. גם לטהרן יש אינטרס מובהק להדק את יחסיה עם מוסקבה, ומאחוריו עומד החשש במשטר האייתוללות מהברית שנרקמת נגדה בין ישראל למדינות מוסלמיות-סוניות במזרח התיכון, ברית שאותה קידם רק בימים האחרונים נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בביקורו באזור. "בהתחשב בקשרים הגיאופוליטיים שאחרי המלחמה באוקראינה, הממסד (האיראני) מנסה להבטיח את תמיכתה של מוסקבה בעימות בין טהרן לבין וושינגטון ובעלות בריתה באזור", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס גורם ממשל איראני, ששמר על עילום שם.
איראן מקווה בין היתר להשיג את תמיכתה של רוסיה במשא ומתן הלא-ישיר בינה לבין ארה"ב על החייאת הסכם הגרעין מ-2015, משא ומתן שנמצא במבוי סתום כבר חודשים ארוכים. למבוי הסתום הזה תרמה המלחמה באוקראינה, שהביאה לזינוק במחירי הנפט באופן שעודד את טהרן להקשיח את עמדותיה מתוך הבנה שוושינגטון זקוקה כעת לנפט איראני. בינתיים טהרן ממשיכה להעשיר עוד ועוד אורניום לרמות גבוהות הקרובות לרמה הנדרשת עבור נשק גרעיני, ורק השבוע התרברב יועץ בכיר של המנהיג העליון חמינאי כי לאיראן יש כבר את היכולת הטכנית לפתח פצצת אטום – אם כי לדבריו היא טרם קיבלה החלטה לעשות זאת.
אף שממשלו של הנשיא ביידן סירב עד עתה לקבל את הדרישות האיראניות השונות, בהן הסרת משמרות המהפכה מרשימת הטרור האמריקנית, ביידן המשיך בביקורו בישראל ובסעודיה להדגיש כי הוא דבק בדרך הדיפלומטיה. הוא הצהיר כי יסכים לאופציה צבאית, כלומר תקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן, רק כ"מוצא אחרון".
למרות הידוק קשריהן, לאיראן ולרוסיה יש גם אינטרסים מנוגדים לעתים. בין היתר, שתיהן מתחרות כעת על מכירות נפט לשווקים בסין. במשך שנים ארוכות מכירות הנפט לסין היוו חלק חשוב מההכנסות של הממשלה בטהרן, בצל הסנקציות האמריקניות עליה. אולם מאז החלה המלחמה באוקראינה רוסיה שהוחרמה מהשווקים במערב מציעה את הנפט שלה במחיר מוזל לסינים, וכבר לפני כחודשיים דווח כי היקף המכירות האיראניות לשוק הסיני ספג מכה קשה בשל התחרות מול רוסיה. למוסקבה ולטהרן היו במשך שנים ארוכות יחסים עכורים על רקע הכיבוש הסובייטי של איראן במהלך מלחמת העולם השנייה, וסירובה של מוסקבה להתפנות משם לאחר סיומה.
יועצו של פוטין ליחסי חוץ, יורי אושקוב, אמר אתמול לקראת הביקור כי איראן היא "שותפה חשובה של רוסיה", ולדבריו שתי המדינות חולקות "רצון לקדם את יחסיהן לרמה חדשה של שותפות אסטרטגית". אושקוב ציין כי בין פוטין למנהיג העליון חמינאי יש יחסי אמון. לביקור של פוטין יש גם משמעות סמלית, והוא שולח מסר לציבור הרוסי שלמוסקבה יש עדיין חשיבות בבמה הבינלאומית – למרות הבידוד הגובר שלה בעולם בצל העימות מול המערב.
לפוטין נקבעה כאמור פגישה גם עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, והשיחות ביניהם היו צפויות לעסוק בין היתר בהסכם המתגבש בין מוסקבה לקייב – בתיווכה של אנקרה – לחידוש הייצוא של התבואה האוקראינית. בשבוע שעבר דיווחה טורקיה כי במשא ומתן בין נציגי אוקראינה ורוסיה באיסטנבול הושגה הסכמה עקרונית על מנגנון שיאפשר לספינות לייצא את התבואה מהנמלים האוקראיניים בים השחור למרות המלחמה, אבל הצדדים עדיין זקוקים לפתור מחלוקות שונות כדי לחתום על הסכם – והמפגש בין פוטין לארדואן עשוי לקדם הבנה בסוגיות הללו. במחסנים באוקראינה, נזכיר, תקועות מאז החלה הפלישה הרוסית 22 מיליון טונות של תבואה, באופן שהביא לחשש ממחסור של ממש במזון בעולם ומהחרפה של מצוקת הרעב במדינות באפריקה ובמזרח התיכון.
באופן רשמי, הפסגה המשולשת של פוטין, ארדואן והנשיא האיראני ראיסי אמורה לעסוק במלחמת האזרחים בסוריה, שבה רוסיה ואיראן תומכות במשטרו של הרודן בשאר אסד, בעוד טורקיה תומכת בכמה מארגוני המורדים שממשיכים להחזיק במעוז האחרון שלהם במחוז אידליב, סמוך לגבול הטורקי. בשבועות האחרונים מאותת ארדואן שבכוונתן לצאת למבצע צבאי חדש בצפון סוריה במטרה לסלק משם לוחמים כורדים שנתמכים על ידי ארה"ב – ובמקביל אולי גם לחזק את אותם ארגוני מורדים שנתמכים על ידי אנקרה – אולם באיראן וברוסיה הביעו התנגדות למבצע שכזה.
לפני הפסגה המשולשת נועד ארדואן עם המנהיג העליון חמינאי, וזה הביע בפניו את התנגדות טהרן למבצע נגד הכורדים בסוריה. "כל סוג של מתקפה צבאית בצפון סוריה יפגע בהכרח בטורקיה, בסוריה ובאזור כולו, ויועיל לטרוריסטים", אמר חמינאי. הוא הדגיש כי יש לפתור את הסוגיה באמצעות משא ומתן. במקביל חתמו איראן וטורקיה על הסכמים ראשוניים של השקעות הדדיות ושיתוף פעולה בתחומי דיפלומטיה, תקשורת ועסקים, והתחייבו לשלש את היקף הסחר ביניהן ל-30 מיליארד דולר. הנשיא ראיסי אמר שביקורו של ארדואן מהווה "נקודת מפנה" ביחסי שתי המדינות.
פורסם לראשונה: 11:41, 19.07.22