(צילום: נויל האריס)
חבריו של רב-סרן בר פלח ז"ל, שנהרג בהיתקלות עם מחבלים ליד ג'נין, לא הצליחו לחכות יותר מדי זמן אחרי הלווייתו בשביל להתחיל לחשוב על מפעל ההנצחה שיקימו לסגן מפקד סיירת נח"ל שהסתער על מחבלים תוך כדי שנורה.
"זו אבידה נוראית לאנושות", סיפרה הבוקר (חמישי) חברתו של פלח, ליאת לזר. "בר היה אחד האנשים היותר טובים שהכרתי. הוא היה בין המייסדים של יוזמה חברתית בשם רוכבים נגד אלימות - ומאז הוא פשוט נכנס לי ללב", סיפרה לזר. "הוא היה איתנו לאורך כל הדרך וכל מה שהיינו צריכים - הוא תמיד היה הראשון שלקח על עצמו ומרים את הכול. אני עדיין לא מעכלת".
"אי אפשר להגיד לגיבור לא להיות גיבור", הוסיף מתניה דודיאן, ששירת לצד פלח במשך תשע שנים והיה מחבריו הקרובים, בעקבות דברי המשפחה אמש בהלוויה. "בן אדם מגיע לעולם עם איזשהו ייעוד ומהות שהוא גדל לתוכם. בר היה גיבור, והדרך שבה נהרג מסמלת הרבה על המהות שלו. היינו מקבילים לכל אורך התפקידים שלנו וצברנו אינספור חוויות בצבא ומחוצה לו. זו זכות וגאווה גדולה שהיה לי חבר כזה, למדתי ממנו המון והוא הותיר אחריו מורשת וחלל מאוד גדול. אני בטוח שאני ועוד רבים כמוני מהיחידה נעשה הכול, זה יהיה לנו כציווי לכל החיים. לעשות הכול כדי להמשיך את הדרך שהוא עשה".
דודיאן סיפר כי "בר חי את הצבא ונשם את הצבא, אבל מה שהיה מיוחד בו זה שהוא ידע לחיות את החיים. הוא גלש, בילה, אהב את החיים הטובים. אנחנו נזכור אותו מצד אחד כאחד הלוחמים הטובים שהיו במדינת ישראל, אבל כדי להיות לוחם כזה צריך להיות לפני הכול בן אדם עם ערכים, לב ונתניה. בר היה המצפן של הרבה אנשים מסביבו, וגם שלי".
לזר הוסיפה כי "כבר אתמול, איך שהסתיימה ההלוויה ישבנו וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות בשביל להנציח אותו. מעבר לזה שליווינו את בר כל הדרך עד לבית העלמין עם כ-30-20 רוכבים שפינו את הצמתים כדי שיוכל להגיע בנסיעה ישרה, רגועה ובלי פקקים, אנחנו נעשה משהו גדול לזכרו, אין לי ספק".
יאיר נמט, ששירת עם פלח בצבא, תיאר אותו כ"שילוב המושלם בין מפקד מדהים לאדם מדהים". הוא סיפר כי "בר תמיד ידע להוביל ולזהות בעיות. הוא ראה את החיילים של כאנשים, ולא רק כחיילים, למרות ששירת בתפקיד מרוחק קצת הוא ידע לחפש את החייל בשטח".
דודיאן ציין הוא מאמין שפלח היה "האיש הנכון במקום הנכון", ופעל בדרך הטובה ביותר במהלך ההיתקלות. "בר ידע לצמצם סיכונים ולהגן על החיילים שלו", אמר. "אני יודע שמבחינתו הדבר הכי חשוב זה להשלים את המשימה - והוא עשה את זה. איש לא יכול לכבול את ידיו, הוא עשה את מה שצריך לעשות, וככה אנחנו רוצים שיזכרו אותו".
