משפחתו של אלירן מזרחי ז"ל, לוחם המילואים ששם קץ לחייו בשישי האחרון, פתחה היום (שלישי) בהליך קדם בג"ץ בדרישה לקבור אותו בחלקה צבאית - בצל הסירוב להכיר בו כחלל צה"ל.
אלירן, שהתגורר בענתות, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, שניים מהם על הרצף האוטיסטי. הוא לחם בעזה כשישה חודשים, שוחרר, ושם קץ לחייו יומיים לפני שהיה אמור לחזור להילחם ברפיח. למרות בקשת המשפחה, בצה"ל מציינים כי משום ש"לא היה בשירות מילואים פעיל בעת מותו, בהתאם לחוק, אינו זכאי ללוויה צבאית ומתוקף כך אינו זכאי לקבורה צבאית".
עורכי הדין המייצגים את המשפחה, אליוסף שחר, דניאל שער, אהרן טופר וגל רוזנפלד, מסרו: "המדינה לא מוכנה לקבור אותו צבאית אז פנינו בהליך קדם בג"ץ, כדי לייתר את הצורך בהגשת עתירה. המשפחה לא תסכים לקבורה לא צבאית, ובצדק גמור. הדין מורה על קבורה צבאית במקרה הזה, וההתעקשות המיותרת של גורמי הצבא לא לפעול בהתאם לדין לא ברורה ומטרידה ביותר. כשנוח למדינה אנחנו חיילים וכשלא נוח למדינה אנחנו לא חיילים?".
עוד מסרו כי "קיים קשר סיבתי ברור ומובהק בין נסיבות מותו לשירותו המבצעי". במכתב שהוגש לבג"ץ נכתב: "למרבה התדהמה רשויות הצבא נאחזות בטענה כי אלירן ז"ל, ששירת ברצף בשישה מתוך שמונת החודשים האחרונים, לא היה חייל באותו חלון צר שבו שם קץ לחייו, ולפיכך אינו זכאי לקבורה צבאית". כמו כן, נכתב כי "טענת הצבא נוגדת את הדין ואת השכל הישר וגורמת לעוול קשה לחלל צה"ל ולבני משפחתו".
הילה גדליהו (37), אחותו של מזרחי, סיפרה לפני כמה ימים בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" על אחיה: "אלירן גויס ב-7 באוקטובר על דעת עצמו עוד לפני שהוא קיבל צו. הוא הגיע לחוד החנית והיה מבין הראשונים שנכנסו לעזה. הוא ראה את כל הגופות של כוחותינו בקיבוצי העוטף. הוא היה אחראי לקחת חלק מהגופות. גם כשהוא נפצע באחד הקרבות, הוא רצה להישאר להילחם בכל זאת. הוא עשה את תפקידו הכי טוב שאפשר.
"הוא היה אור בכל מקום", היא מספרת. "בן אדם עם לב זהב. כשאומרים שלוקחים את הטובים אני מבינה מה זה טוב. כולו נתינה. מציע לכולם עזרה ויש לו מקום לכולם. היה הבן אדם הכי שמח עלי אדמות. כל כך קשה לקבל את זה שהוא יעשה דבר כזה לעצמו. מה הוא חווה שם? מה הוא ראה שם? לאיזו תופת הוא נחשף שגרמה לו לקחת את חייו מבלי לחשוב דקה?".
לדבריה, אחיה הוכר כפוסט טראומטי על ידי משרד הביטחון, אך צה"ל מסרב להכיר בו כחלל ולקיים עבורו לוויה צבאית: "הגיע אלינו נציג משרד הביטחון והוא אמר שהוא מוכר כנכה משרד הביטחון אבל לא כנכה צה"ל. איך אומרים לנו שהוא אזרח? הוא אפילו לא חזר לעבוד. הפסיכולוג אמר שיש לו פוסט טראומה. האם הוא ירה בעצמו בגלל צו הגיוס? אולי. הוא עשה לעצמו מה שהוא עשה בגלל צה"ל ואי-אפשר שלא להכיר בו. הוא צריך להיכנס עם ארון קבורה של צה"ל. צה"ל לא יכול להשתמש ולזרוק".
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. לפרטים על הרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות, היכנסו לאתר "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, או ב-03-7487771.
