ועדת הבריאות על פרשת ילדי תימן
(צילום: ערוץ כנסת)
פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן ממשיכה לעורר סערה גם שבעה עשורים אחרי. לאורך השנים עלו טענות של משפחות שחשדו שילדיהן לא נפטרו אלא הועברו למשפחות מאמצות. המדינה תחילה הכחישה, אך עם הגעת עוד ועוד עדויות הוקמו שלוש ועדות חקירה, מתוכן ועדת חקירה ממלכתית אחת, ועדת כהן-קדמי, שפרסמה את מסקנותיה ב-2001 ולפיה רובם המכריע של הילדים אכן נפטרו והיו כמה עשרות מקרים בהם תינוקות נעלמו ולא נמצא קצה חוט בעניינם.
יחד עם זאת, בוועדה הוצגו עדויות להתנהלות רשלנית ומדאיגה של הממסד כלפי ילדי העולים - אנשי רפואה, אנשי ביטחון ואף נבחרי ציבור. בעקבות תביעות משפטיות, בפברואר אשתקד הכריזה הממשלה על מתווה פיצויים למשפחות: 150 אלף שקלים למשפחה שבנה נפטר ולא קיבלה על כך מידע בזמן אמת, ו-200 אלף שקלים למשפחה שגורל בנה לא נודע.
אתמול הכנסת דנה לראשונה בדוח משרד הבריאות העוסק במעורבות גורמי הרפואה בפרשה ונגנז בשל חוות דעת של היסטוריונית שמינה לבחון את הטיוטה, פרופ' שפרה שוורץ, בשל סימני שאלה שהתעוררו בנוגע לטיבו. הדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת בניהולה של ח"כ עידית סילמן היה ארוך וסוער, אך סיפק יותר תסכול אצל המוזמנים ופחות תשובות, מאחר ששר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש לא נכחו בדיון. נציג משרד הבריאות הודה אתמול בדיון כי המשרד עומד מאחורי עמדת פרופ' שוורץ ואמר כי "לאור הכשלים הבולטים שעלו בדוח הזה, משרד הבריאות לא מאמץ את מסקנותיו".
בימים האחרונים חשפנו מסמכים מתוך ארכיון המדינה, שנאספו לאחר עבודת מחקר מאומצת של "פורום אחיי" ומראים התנהלות רשלנית וגזענית מצד גורמי רפואה באותן שנים - ניתוח גופות בשירותים, טיפול רשלני שהוביל למוות של ילדים רבים מהמעברות, ביצוע ניסויים בגופות ילדים ללא אישור מהוריהם והודעה מאוחרת על פטירת הילד. בנוסף, פרסמנו כי מחשב עם חומר רגיש מוועדת החקירה הממלכתית בעניין ילדי תימן, שנדרש להישמר בכספת - נעלם מארכיון המדינה ומעורר עוד סימני שאלה בנוגע לפרשה.
פרשת ילדי תימן: פרופ' גרוטו על הדוח שמשרד הבריאות דוחה
(צילום: אלכס בורטמן)
לראשונה בישראל ייפתח קבר מפרשת ילדי תימן - האם הוא יהיה ריק?
(צלם: אבי חי)
היום אנו מפרסמים מסמך נוסף ובו תיאור המעלה חשדות לאימוץ ילדים בפרשה. בתצהיר של ד"ר פאול סטרהובסקי שעבד כרופא ילדים, אותו הגיש במקום מתן עדות בפני ועדת קדמי, הוא סיפר על מוסד שאליו הופנו ילדים מבתי החולים רמב"ם ועפולה. "היו שם ילדים תימנים שהופנו למחלקה סגורה על ידי עובדת סוציאלית. הם שהו שם עד להבראה או לעלייה במשקל אחרי האשפוז וחיכו שם עד להבראתם, או עד לאימוצם, או עד שמצאו משפחה אומנת". עוד אמר בעדותו כי "כשיצא ילד לאימוץ הייתי מוציא מכתב רפואי על מצבו רק עם שם פרטי, למניעת זיהוי ההורים הביולוגים. זה היה נוהג".
בשנה האחרונה אנו עוקבים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet אחר דוח משרד הבריאות שהגיש המשנה למנכ"ל לשעבר פרופ' איתמר גרוטו, בנוגע למעורבות גורמי הרפואה בפרשת ילדי תימן. הדוח נכתב כחלק מהמלצות ועדת פלמור למאבק בגזענות, במטרה לחקור התנהלות גזענית של גורמי הרפואה בפרשה וליישם את מסקנותיו במערכת הבריאות של היום. על אף הלחצים שהופעלו על משרד הבריאות מצד המשפחות, חברי כנסת ועמותות, במשרד סירבו לפרסם את הדוח בטענה שמדובר בטיוטה פנימית שהעבודה עלייה לא הסתיימה. בחודש ינואר הסבירו במשרד הבריאות כי הטיוטה הועברה לבחינה מקצועית של ההיסטוריונית הרפואית פרופ' שפרה שוורץ, שמינויה עורר סערה בציבור בשל התבטאויותיה המכחישות את הפרשה.
המצור על הבית – בחזרה לפרשת עוזי משולם
(צילום: חגי דקל)
פרשת ילדי תימן: לא יקבל פיצוי למרות שאיבד את בתו
(באדיבות עמותת עמר"ם)
בחודש דצמבר הדוח הודלף ופורסם ב"הארץ" ומסקנותיו חמורות. לפי הדוח, שערך פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר יחד עם ד"ר שלומית אבני, אנשי בריאות קיבלו החלטות רפואיות באשר לילדים מבלי ליידע את ההורים ומבלי לבקש את הסכמתם, ביצעו נתיחות בגופות של ילדים, בישרו להורים על פטירות ילדיהם מבלי להציג גופה, תעודת פטירה או מקום קבורה, במקרים מסוימים היו מעורבים בתיווך לאימוץ פרטי וחלקם גם קברו בקברי אחים. ממסקנות הדוח עולה כי תפיסות גזעניות של אנשי הרפואה וגישתם הפטרנליסטית היו מהגורמים לפרשה ועל כן יש לקיים שיח עם המשפחות ולמסור את המידע שנאסף, כך שיקבלו הסבר להיעלמות הילדים.
לפני כחודש הגישו העמותות התנועה לחופש המידע, עמר"ם ורופאים לזכויות אדם - עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה להורות למשרד הבריאות לחשוף את הדוח באופן רשמי. ברגע האחרון בתגובה לעתירה המשפטית, משרד הבריאות הגיב עם מסמך חוות הדעת של פרופ' שפרה שוורץ. "מהתרשמותי הראשונית עולה כי הדוח הינו לכל היותר מסמך דעה ואינו דוח מחקר מבוסס מדעית כמקובל באקדמיה", כתבה שוורץ והוסיפה שהוא "מתבסס בחלקו הגדול על טיעונים שהוכח מחקרית בעבר כי הוצאו מהקשרם ההיסטורי או שאין להם בסיס מבוסס מסמכים, וכי הינם מוצגים באופן חלקי מוטעה ומטעה".
עוד כתבה כי העדויות המוצגות בדוח חלקיות ולא מוצג המקור המלא שלהן וש"חלק גדול מהעדויות נאסף ממאגר העדויות שיצרה עמותת עמר"ם, גוף בעל אג'נדה ברורה בנוגע לפרשה, ואשר פרסומים מטעמו בעבר התגלו כמבוססים על עדויות שלא עומדות במבחן הביקורת". היא שוללת לחלוטין את העדויות על אימוץ שמקורן בוועדת החקירה הממלכתית וכותבת כי "מכל הידוע לנו על אימוצים בתקופה האמורה, וכן מהיכרות עם המערכת הביורוקרטית, הרי שכל אימוץ חייב היה לעבור דרך דיון בפני שופט, ובמקרים מעין אלה, ככל שניתן היה וככל שרצו בכך, השתתפו ההורים בהליך המסירה לאימוץ. הדוח אינו מספק סיבות לחשוב שמעורבות צוותי בריאות בהליכי אימוץ קשורה לפרשה שהוא מתיימר לעסוק בה".
באשר לטיפול הרפואי שקיבלו ילדי העולים שוורץ כי כתבה "בהתייחסם לקבלת החלטות הנוגעות לעניינים רפואיים עבור התינוקות ללא מעורבות ההורים וללא צורך בהסכמתם, התעלמו הכותבים מהנורמות המקובלות באותם הימים. הם התעלמו גם ממצב החירום שבו פעלו צוותי הרפואה, מהתנאים הפיזיים והחברתיים של קליטת העלייה ההמונית, ובמיוחד מהתנאים המיוחדים שבהם נקלטו העולים מתימן".
חברות הכנסת שהשתתפו אתמול בדיון אמרו כי גניזתו על סמך חוות דעת אחת גובלת בשערורייה. פרופ' גרוטו אמר בדיון כי "אנחנו כאנשי בריאות צריכים לחשוב איך אנחנו מגיעים לשיח ולהתנצלות מול המשפחות, ולראות איך אנחנו מונעים את הפשלות האלה גם בעתיד". בתום הדיון ח"כ סילמן סיכמה: "יש פה בעיית אמון קשה מאוד. אני רוצה לקבל מידע על הליך ההתקשרות עם שוורץ, על בחירתה והאם קיבלה כסף. אנחנו רוצים תשובות מסודרות שהנציג לא נתן פה ובעיקר מה הצעדים שמשרד הבריאות מתכוון לעשות כדי להחזיר את אמון הציבור למערכת".
בשבוע הבא צפוי להתקיים דיון המשך ונראה שרק אם תהיה התערבות חיצונית של הכנסת, קיים סיכוי שהדוח יפורסם כמסמך רשמי מטעם המדינה ויחל הליך של הכרה בפרשה בפני המשפחות ובפני העם. בשלב זה במשרד הבריאות לא עוסקים בצעדים נוספים בנוגע לדוח - לא הקמת צוות מחקר חדש לבחינת הנושא ולא קבלת חוות דעת נוספת.
גרוטו: "זה יעשה טוב לסגור את הפצע הזה"
פרופ' גרוטו אמר הבוקר לאולפן ynet כי קשה לדעת עדיין מה יעלה בגורל הדוח שקיבל. "זה תלוי בהתנהלות הממשלה ומשרד הבריאות כלפי העניין הזה", אמר גרוטו. "בסך הכל יש עכשיו כנראה הצטרפות של כוחות פוליטיים שמעוניינים לקדם את זה, חשוב לעשות את זה עכשיו וזו הזדמנות טובה. אני מקווה שזה יקרה לפני שהממשלה תתפרק – אם תתפרק. זו הזדמנות שיש כנסת אקטיבית ופעילה שיכולה לדון על זה".
"יש את בירור האמת ההיסטורית, שיש לה חשיבות וכל ממצא נוסף יחזק את הטיעונים של אותם צאצאי ילדי תימן, אבל יחד עם זאת זה רק חלק מכל התהליך", הסביר. "התהליך כולו זה משהו שצריך לנתח, יש לנו בסיס טוב לדיון והכי נכון ללכת לשיח ולא למלחמה".
-אתה סבור שככל שננבור בזה יותר, נגלה אמת היסטורית כואבת ומטלטלת שעד עכשיו לא הגענו אליה?
"אני לא בטוח שבאמצעים ששי לנו היום יכולים להגיע לזיהוי היקף התופעה ועד כמה זה היה נפוץ והאם זה היה משהו ממסדי. אני לא חושב שזה היה ממסדי, אני חושב שמדובר ביוזמות מקומיות שאנשי בריאות היו מעורבים בהם, אני מכיר כמה סיפורים באופן אישי. אנשי רפואה היו מעורבים בתהליכים והנהלת מערכת הבריאות באותו זמן לא הייתה קשובה למה שקורה ואולי לא מספיק שלטה במה שקרה בשטח. גם היום משרד הבריאות לא תמיד שולט במה שעושים כל הגופים במערכת הבריאות".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר טען כי ההמלצה והכוונה של אותו דוח שהיה שותף לעריכתו, היו לקדם שיח שיסתיים בסופו של דבר בהתנצלות, כשבדרך כל צד יוכל להשמיע את צדדיו. "יכול להיות שיש דיון על העובדות, אני חושב שהן פחות רלוונטיות כי הן היסטוריות ולכל אחד יש את הנרטיב מאותו סיפור. עכשיו הזמן לשמוע את הדברים ולהגיע לתובנות. זה לא יהיה כל כך מסובך, אני חושב שכמו במדינות אחרות אם תבוא התנצלות מהמדינה או ממשרד הבריאות, זה יעשה טוב לסגור את הפצע הזה גם אם זה לא מלווה בצעדים ביצועיים. אני חושב שיותר מבקשים הכרה שלקחו להורים ילדים מסיבות שונות, חלקם בצורה מסודרת, חלקם בלי מספיק ידיעה או הסכמה מדעת, ועד למקרים קיצוניים בהם לא יידעו את ההורים או אמרו שהתינוק נפטר, כנראה כל הסקאלה הזו הייתה".
"בתחום הביואתיקה הרפואית אלה מעשים שהיה אפשר לשפוט אחרת, ברור שזו הייתה תקופה אחרת אבל המטרה שלנו זה להסיק מסקנות כדי לא לחזור על טעויות. חלק מהטעויות האלה חזרו על עצמן בהמשך, בעליית יהודי אתיופיה וקבוצות עולים אחרות שנתקלו ביחס מתנשא, בקושי לקבל שירותי בריאות. אנחנו רוצים לשפר את זה גם היום".
