גדוד 13 של חטיבת גולני ספג את האבדות הקשות ביותר ב-7 באוקטובר, כש-41 מלוחמיו נפלו בפלישת מחבלי חמאס. אתמול (שלישי), בקרב הקטלני בקסבה של שכונת שג'אעיה נפלו תשעה לוחמים, שבעה מהם מהחטיבה החומה, בהם מג"ד 13 אלוף-משנה תומר גרינברג (35) מאלמוג, ומ"פ בגדוד רב-סרן רועי מלדסי (23) מעפולה.
אמו של רועי מלדסי
(צילום: ישראל מושקוביץ)
"רועי היה ילד מושלם, לא פחות מזה", ספדה לו אמו יוספה. "מאז שהיה קטן עם התלתלים הבלונדינים ועיני התכלת הוא נועד לגדולות, ידענו את זה. הוא בחר והציב לעצמו מטרות והוא הלך והשיג את כל המטרות שהוא רצה, אבל זה נקטע ונגדע ועכשיו כבר לא יוכל להשיג שום דבר והשאיר אותנו שבורים. אנחנו כל כך אוהבים אותו. ילד מיוחד וערכי ומושלם. הוא הכיר את חברתו לחיים במהלך הלימודים בריאלי והם עברו להתגורר יחד ברמת גן לפני מספר חודשים. רועי תכנן להמשיך בקריירה צבאית. הוא הרגיש כמו אבא לכל 100 החיילים שהיו תחת פיקודו בפלוגה. שמעתי את השיחות שלו עם הורי החיילים, תמיד גילה אנושיות".
מתי דיברתם בפעם האחרונה?
"במוצאי שבת. הוא התקשר ואמר 'אמא, אבא אני אוהב אתכם, רציתי לאחל חג שמח'. ושאלנו אותו 'רועי, אתה יוצא הביתה? יצאתם?', אז הוא אמר 'לא, רק יצאנו לתדלק וחוזרים'. הוא היה נשמע ממש טוב ולא הייתי מאמינה שזו תהיה השיחה האחרונה שלי איתו".
מנחם וולט גיסו של סא"ל תומר גרינברג ריאיון
(צילום: שמוליק דודפור)
הוא שיתף אותך בסכנות בעזה?
"לא, הוא לא שיתף. הוא אמר שהלחימה קשה ויש המון אתגרים, אבל הוא תמיד היה חיובי ואמר שהכול יהיה בסדר ושלא נדאג לו. הוא דאג לנו. הוא תמיד ניסה להרגיע, ותמיד דאג לשאול על כולם - על האחים שלו, על עדן החברה האהובה שלו, איך אבא מרגיש ואיך סבתא ואיך סבא. תמיד היה אכפת לו מכולם. אני לא מאמינה שהוא איננו, אני פשוט לא מאמינה. זה לא נתפס".
תומר מלדסי, אחיו של רועי, נפרד ממנו כשכתב: "הלב נשבר לרסיסים, אחי הטהור המלך שלי".
גם בת דודתו סיגל מלדסי ספדה לו: "בן דוד מלך שלי, הלב מסרב להאמין. הדמעות לא פוסקות. מלאך שלנו, אוהבת אותך".
רחלי, מכרה של מלדסי, צירפה צילומי מסך מהתכתבות עימו וציינה: "רב-סרן רועי מלדסי, מ"פ פלוגה ב', פלוגת זאבי הדממה בגולני 13, שהגיע לפקד על הפלוגה מיד אחרי נפילתו של המ"פ שילה הר אבן הי"ד ב-7 באוקטובר, נפל אתמול כגיבור ברצועת עזה. את רועי יצא לי להכיר לפני שנה עוד כשהיה מ"פ בבא"ח גולני והוא הגיע לפקד על הפלוגה שאני מאמצת - ויצא לנו להיות בקשר בתקופה הזו. הלב לא יכול לשאת את הכאב הזה, ועל קפה כבר לא נוכל לשבת. השם יקום דמו. יהי זכרו ברןך".
רועי הותיר אחריו זוג הורים, אח בן 29 שנמצא בקורס שוטרים ואחות צעירה בת 11.
אלוף-משנה תומר גרינברג
אל"מ תומר גרינברג נכנס לתפקידו כמג"ד 13 בגולני ביולי האחרון, ותועד מניף ומחבק בטקס החלפת הפיקוד את בתו הקטנה ארבל. שלושה חודשים אחר כך החלה המלחמה. התיעודים שלו מהמלחמה מראים את גבורתו, ואת גבורת לוחמיו.
ב-11 באוקטובר, ארבעה ימים אחרי מתקפת הפתע של חמאס, פנה גרינברג ללוחמיו בגולני ואמר להם: "חבר'ה, גדוד 13 גיבורים. דור יום הכיפורים, אחד לאחד. עוד 10 שנים יהיה מג"ד גיבור לגדוד 13, עם לוחמים גיבורים, חלקכם כבר תהיו הורים. הוא יקפיץ את הגדוד ביום כיפור ויספר עליכם, ויראה תמונות של ההרוגים שלנו. אז כנראה שאתם לא כאלה מפונקים, ולא פחות גיבורים, וכנראה שאתם לא דור האייפון. אז כל הכבוד לכולם, אני גאה אחד אחד במי שעומד פה, אבל זו רק ההתחלה".
אל"מ תומר גרינברג מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני בנאום ללוחמיו באוקטובר
אלוף-משנה יצחק בן בשט
בין ההרוגים בקרב היו גם אלוף-משנה יצחק בן בשט (44) משדה יעקב, מפקד חפ"ק מח"ט גולני. "ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, תושביה ועובדיה המומים, אבלים וכואבים על נפילתו של אלוף משנה יצחק בן בשט משדה יעקב", נמסר מטעם המועצה האזורית עמק יזרעאל. "יצחק, תושב שדה יעקב, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. אנו מחבקים ומחזקים את משפחת בן בשט היקרה וקהילת שדה יעקב בשעה קשה זו ומשתתפים בצערה הכבד". ההלוויה תתקיים היום בשעה 15:00 בבית העלמין בכפר תבור.
חברו מיכאל ספד לו: "מסרב להאמין לידיעה המצמררת הזו. יצחק בן בסט 'בנבה', אזכור אותך לעד כאדם אהוב ונעים ולוחם בנשמה. תהיה נשמתך עדן".
ראש מועצת קריית טבעון עידו גרינבלום אמר: "בנבה ז"ל הגיע ליחידה מאגוז ומגולני. פיקד עלינו כמפל"ג אימונים ומבצעים, מפקד גדס"ר גולני, ואחר כך במגוון תפקידי מח"ט בכל הצבא. ישר כסרגל, חותר למטרה, ציני וחייכן. בהפסקה של 15 שנים נפגשנו כשהמשפחה עברה לשדה יעקב ובנבה הגיע לכוס קפה. הכניס ילד אלינו לבית ספר מיתרים. אמר לי בחיוך 'הילדים שלי ייכנסו למיתרים, אעשה הכול. אתה אחלה, אבל בוא נעשה את זה בטוב - חבל שאתן לך פקודה ישירה'. יצחק בן בשט - איש אהוב ואוהב, ציוני אוהב הארץ, לוחם בנשמתו. נזכור אותך. חיבוק גדול לאדר ולילדים".
חברו ארי קניאל ספד לו: "מגיל אפס ידענו שהוא יגיע רחוק. הכי רחוק שרק אפשר. חלקינו הימרנו על אלוף 'סרוג', חלקינו אפילו הימרו על רמטכ"לות. לא העזנו להמר על השמיים. יצחק השתחרר לפני כמה חודשים, ואיך שהתחילה הלחימה טס לחזית. גיבור ישראל, שלאורך כל השירות שלו לחם בקרבות הרואיים למען המדינה, לא שרד את הקרב הקשה הלילה של חטיבת גולני".
רב-סרן משה אברהם בר-און
גם רב-סרן משה אברהם בר-און (23) מרעננה, מפקד פלוגה בגדוד 51 של חטיבת גולני, היה בין ההרוגים בקרב בשג'אעיה. בעירו כפר סבא ספדו לו: "בצער רב ובכאב גדול התבשרנו הבוקר על נפילתו של רס"ן משה אברהם בר-און. משה ז"ל, בן 23, עלה עם משפחתו לישראל מצרפת בשנת 2007, גדל והתחנך בבית הספר תורה ומדע ובתיכון הרצוג בכפר סבא, ועבר להתגורר עם משפחתו ברעננה לפני כשנתיים. הוא הותיר אחריו הורים, דוד ומרילין, וארבע אחיות".
חברתו של משה בר און ספדה לו: "משה בר-און. הבן אדם עם הלב הרחב ביותר שהכרתי. משה ואני היינו חברים כאלה שאתה פוגש אותם כל יום ולא נמאס... אם זה עם אופק, אם זה עם אלון, או סתם לשבת במאפיה ולדבר. משה היה הראשון להגיע. תמיד. הראשון שדואג הראשון שמתקשר, הראשון שיגיע. בשנים האחרונות לא היינו בקשר ובכל זאת, ההודעה עליך שברה את הלב שלי ופירקה אותי לרסיסים. היום אני מספרת עליך, כי לא מגיע לך. היית בן אדם טהור, אין אחד שפגש אותך ולא התאהב בנפש היפה שלך. ביכולת האדירה שלך לתת, לחייך ולרגש. כשדמיינתי את משה בעתיד, תמיד המחשבה הייתה - אישה טובה, משפחה עם הרבה ילדים, מלח הארץ. משה, אתה לא תצא לי מהנשמה, חסרים אנשים כמוך בעולם. מקווה שדאגתי להגיד את זה מספיק. השם יקום דמך".
גלית נגר, שהבן שלה פקוד של רס"ן משה אברהם בר-און, ספדה לו בפוסט: "הלב שלי נקרע לשניים. משה, המ"פ האהוב של הבן שלי. כמה הבן העריץ אותך, כמה היה מוכן לעשות בשבילך הכול. כאשר יצאתם למלחמה הארורה הזו שלחתי לך הודעה - רשמתי לך שבמילה 'אחריי' אני בטוחה שכולם ילכו אחרייך בעיניים עצומות. גם ביקשתי שתחזרו כולכם בריאים ושלמים בגופכם ונפשכם. הנפש שלנו מצולקת. רס"ן משה בר-און מלח הארץ, איש שיחה ונשמה ענקית. אוהבת אותך ומצדיעה לך. השם יקום דמך". הלווייתו של בר-און תתקיים היום בשעה 13:00 בבית העלמין הצבאי ברעננה.
סרן ליאל חיו
סרן ליאל חיו (22) משוהם היה מפקד מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גולני. ליהי, נוי ואביה, אחיותיו של ליאל ז"ל: "קשה להיפרד מליאל, אדם צנוע ועניו, אח מסור ובן אוהב ומתחשב להוריו. הוא היה איש של מעשים, אופטימי, כזה שמצא פתרון לכל בעיה ועמד תמיד לצידנו. בכל מקום שאליו הגיע הסתכלו עליו בהערצה. גם הפעם הוא רץ ראשון למשימה והיה מסור לחייליו ולמשימה שלו. מ-7 באוקטובר לא ראינו אותו. תמיד כאשר שאלנו לשלומו ענה בצורה חיובית, כדי שלא נדאג. חיוכו הכובש ומפיץ האור ילווה אותנו תמיד".
המפגש האחרון של ליאל עם אביו משה היה לפני כשבועיים. יניב שמש, חבר משפחה שהיה במפגש, מספר ל-ynet: "החלטנו להפתיע אותו ואת הפלוגה שלו. הוריו הגיעו, גם האחות הקטנה ובת זוג. הם היו אמורים להגיע לאזור המפגש ב-20:00 בערב, אבל כל הזמן התעכבו בתוך עזה ולבסוף הגיעו רק קרוב לחצות. הם ירדו מאובקים, לא אכלו משהו רציני חודש וחצי, רק שימורים - והנה עשינו להם על האש. לצערנו עשינו להם פריסה שמחה עם תקווה שעכשיו הפכה לזיכרון".
המפגש האחרון של סרן ליאל חיו ז"ל עם אביו משה בשטח כינוס בדרום
משה, אביו של ליאל, אמר ל-ynet: ״אני עוד מעכל את הבשורה הקשה שנצטרך להתמודד איתה. הבן שלי היה בחור משכמו ומעלה. לא היו לו בקשות מיוחדות, לא רצה להטריד איש מהמשפחה, אלא תמיד רק לעזור".
האב מספר כי שיחתו האחרונה עם בנו התרחשה אתמול בסביבות 14:00 בצהריים. "הוא התקשר מתוך עזה ואמר לי שאני אהיה רגוע, שהכול בסדר, וביקש שארגיע את אמא, ליהי, נוי ואביה. אמרתי לו שאנסה, אבל ביקשתי שיעשה להם טלפון שישמעו את הקול שלו והוא הספיק לדבר עם אחותו הגדולה. בשיחה ההיא אמרתי לו, 'צא ליום התרעננות כבר' והוא ענה לי שלא, שלפניו יש סבב יציאות של חיילים שלו".
על פי האב, ליאל, שלפני שירותו היה במכינה צבאית, שקל להמשיך לקריירה צבאית. האב, ששירת אף הוא בגולני, סיפר כי בשיחות ביניהם בנושא אמר לו שוב ושוב שהוא יתמוך בו בכל החלטה שיבחר. "זו קריירה צבאית שנגדעה, אבל יותר מזה חייו של בני הסתיימו מוקדם מדי. יכולתי לסמוך עליו במאה אחוז בכל תחום וכל דבר. לפני כמה חודשים הוא קיבל קצין מצטיין ולא סיפר לנו, רק בטקס גילינו. זו אבדה גדולה למשפחה, הוא ילד שהוא מודל לחיקוי. היה סוחב את כולם בשקט".
הראל כחלון, בת זוגו של ליאל בחמש השנים האחרונות, אמרה: "איך אסכם בכמה מילים חמש שנים? כל מי שמכיר אותי יודע שאין הראל בלי ליאל. בכל מקום ששאלו אותי מי חבר שלי תמיד עניתי בגאווה: 'ליאל חיו', כי תמיד ידעתי שאקבל תגובה מתלהבת של 'אני מכיר אותו, גבר אמיתי'. חיכיתי לטבעת מהיום שנפגשנו ואני אמשיך לחכות".
חיו הוא חלל צה"ל החמישי משוהם במלחמה. קדמו לו סמל רועי פרי, סמ"ר איתי מרציאנו, רס"ר אור ברנדס וסמ"ר עמית בונצל.
רב-סרן בן שלי
רס"ן בן שלי (26) מקדרון, מפקד פלגת לוחמים ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669) נמנה עם הנופלים בקרב בשג'אעיה. מהמושב קדרון נמסר: "למשפחת שלי, ההורים כרמל ומשה, והאחים ים ומיקה, אנו משתתפים באבלכם הכבד מנשוא עם קבלת הבשורה המרה על נפילתו של הבן רס"ן בן שלי ז"ל. משפחת קדרון אבלה כולה ומרכינה ראש".
שלי למד בתיכון אזורי מקיף ע"ש י.ח. ברנר. דגן, מורה שלו בתיכון ומאמן הכנה לצבא, נפרד: "בן תמיד היה ספורטאי. הוא היה גבוה, רץ מהר ותמיד הצטיין בספורט. הוא היה בחור מבריק וחכם בצורה לא רגילה ותמיד חשב מחוץ לקופסה - דברים שעזרו לו בשירות ביחידה. הוא תמיד היה ותמיד נשאר מנהיג. אני כבר מתגעגע אליו. מצדיע לך בן". הלווייתו תתקיים מחר בשעה 13:00 בבית העלמין בקדרון.
רב-סמל רום הכט
בגבעתיים, עירו של רב-סמל רום הכט (20), לוחם ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), ספדו לו. מטעם תיכון קלעי בעיר נכתב: "קהילת קלעי מרכינה ראש על נפילתו של רס"ל רום הכט ז"ל. כולנו משתתפים בצערה הכבד מנשוא של משפחת הכט ושולחים את תנחומינו העמוקים להורים רחלי וסער, ולאחים נעה ואורי". אסתי, אחת ממורותיו בתיכון, כתבה: "עצוב כל כך. תלמיד יפיפה, חיצונית ופנימית, אהוב מאוד. יהי זכרך ברוך רום".
סמל ערן אלוני
סמל ערן אלוני (19) מאופקים, לוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני היה בנו של מפקד ימ"ר לכיש דורון אלוני, שנפצע ב-7 באוקטובר כשיצא לרעים לחלץ אנשים שהיו במסיבת נובה. באותה מסיבה היה גם אחיו של ערן, ששרד את הטבח.
איציק דנינו, ראש העיר של אופקים, כתב: "ערן, נער יפה תואר, חכם, מנהיג אמיתי, למד בבית הספר אמירים באופקים, אהב את חבריו וחבריו הקיפו אותו באהבה, היה חבר בקבוצת שביל ישראל וטייל לאורך כל שנות נעוריו עם חבריו בשבילי ישראל. הוא התנדב באופן קבוע ועשה זאת באהבה גדולה. ערן שאף להיות לוחם ודיבר על זה הרבה. ליבנו עם משפחת אלוני היקרה, האם גני והאב סנ"צ דורון אלוני". הלווייתו תתקיים היום בשעה 15:00 בבאר שבע.
סמל אחיה דסקל
סמל אחיה דסקל (19) מחיפה, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני. דסקל בן ה-19 הוא בוגר הישיבה התיכון הדתית יבנה בעיר חיפה ובוגר הישיבה בקריית שמונה. אחיה הותיר אחריו זוג הורים, עמוס ושלומית, ושמונה אחים, והוא התלמיד השני של ישיבת ההסדר קריית שמונה שנפל בקרב בצפון עזה לאחר שלפני חודש סמ"ר איתן דישון נהרג גם הוא במלחמה.
שלומית דסקל, אמו של אחיה, אמרה הבוקר: "אחיה אף פעם לא היה דברן גדול, הוא היה עדין נפש, מופנם, אבל עם לב ענק וטוב. כל מי שביקש ממנו משהו, הוא תמיד עשה בשמחה ותמיד שמר על האחיינים שלו וכולם אהבו אותו מאוד. אחיה היה איש ספר, קרא המון ספרי פילוסופיה ועומק והקדיש זמן ללמוד תורה. בתור אמא, אני אמא מאוד דאגנית ולחוצה וביקשתי מבעלי שלא יספרו לי איפה הוא. בעלי היה איתו בקשר, היה בניהם קשר מאוד חם והדוק והם היו מדברים כל יום.
"אני מאוד דאגתי לו וזה היה פחות טוב בשבילו, כי הוא רצה תמיד להיות בעשייה. הוא היה אידיאליסט בכל רמ"ח אבריו, כתב לעצמו משפטים של הרמב"ם ודיבר על הרצון לעשות את המקסימום. הוא תמיד היה ממוקד מטרה ומאוד מתכונן ומאוד רצה ללכת לגולני כי רצה להגיע לסיירת אגוז. אני מרוסקת, אי אפשר להתמודד עם הידיעה, וזה עדיין לא נתפס שאני מדברת בלשון עבר ומסתובבת בבית ונזכרת איפה הוא ישב ומה הוא אוהב לאכול. אני מתנחמת שהוא שמח שהוא רצה להיכנס לעזה, הוא ראה בכך אידיאל ותרומה למדינת ישראל".
אליאב סמואל, מנהל ישיבת ההסדר בקריית שמונה, ספד: "אחיה הי"ד היה ביישן וצנוע, איש אמת, שיודע מה הוא רוצה. איש שאוהב חברים וחברה".
יוסי בר ששת, השכן הקרוב, מספר על אחיה: "ילד שרצה להוביל, רצה לעזור ולסייע. היה בתנועת בני עקיבא, סחף נוער אחריו. ילד שקשה לדבר עליו בלשון עבר. ראינו אותו בתפילה ב-7 באוקטובר ואז מישהו אמר שקרה משהו בדרום והוא יצא לדרום ועתה הגיעה הבשורה הקשה. הילד היה משכמו ומעלה, אצילי ועניו. כולנו ממררים בבכי איך איבדנו את אחיה שכולם אהבו. זה פשוט לא נתפס שאחיה לא ישוב עוד, הוא היה דוגמה ומופת לכולם כאן בשכונה".
השכן מאיר הוסיף בדמעות: "תמיד היה מגיע לסייע בבית הכנסת. הוא היה נרתם לכל משימה, ומגיע להתפלל כשהיה חסר לנו מניין בבית הכנסת. אבדה גדולה לכולנו".
דבריהם של יוסי ברששת ומאיר אזולאי, שכניו של סמל אחיה דסקל
סמל ראשון אוריה יעקב
בקרב אחר אתמול בצפון רצועת עזה נהרג סמל-ראשון אוריה יעקב (19) מאשקלון, לוחם בגדוד 614, בית הספר להנדסה קרבית. תומר גלאם, ראש העיר אשקלון, אמר: "העיר אשקלון אבלה וכואבת על נפילתו של סמ"ר אוריה יעקב, תושב העיר. תנחומים מעומק הלב להוריו ולאחיו שאיבדו את היקר להם מכל. העירייה תלווה את המשפחה בשעתה הקשה מנשוא ותעמיד לרשותה את כל הסיוע הנדרש. שלא תדעו עוד צער ומן השמיים תנוחמו. יהי זכרך ברוך, גיבור".
בישיבת צביה באשקלון, שם למד יעקב, ספדו לו: "ברוך דיין האמת. בלב כואב התבשרנו על נפילתו של תלמידנו האהוב אוריה יעקב הי"ד".
מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר נפלו 444 חיילי צה"ל, כש-115 מהם נהרגו מתחילת התמרון הקרקעי בעזה.
