בעוד שבצבא נערכים לכל האפשרויות, כולל לאפשרות של גיוס נרחב ומיידי של אלפי חרדים - כפי שדווח ב-ynet בחודש שעבר - באכ"א לא יפעלו ללא הנחיית שר הביטחון יואב גלנט, שעשוי למצוא מקום לפרשנות של פסיקת בג"ץ.
• לשידור הישיר וכל העדכונים מהדיון בבג"ץ - לחצו כאן
גלנט דחף בחודשים האחרונים, באמצעות עבודת מטה שהטיל על צוות בראשות האלוף במיל' אליעזר שקדי, לגיוס חרדים בהסכמה, לאחר שזיהה לדבריו את "שעת הרצון" בחלקים גדולים בציבור החרדי להיכנס מתחת לאלונקה לנוכח המלחמה המתמשכת. זאת, חרף התנגדות רבנים בכירים ופוליטיקאים חרדים אך בעיקר לנוכח נתונים עליהם התבסס שהושגו מטעם משרד ראש הממשלה.
לפי הנתונים, רק כ-30% מהצעירים החרדים לומדים לפי עיקרון "תורתו אומנתו", וכל היתר לא לומדים או לא עובדים או עובדים ולומדים. כעת מסתמן כי אם בג"ץ יורה סופית על מימוש חוק הגיוס המקורי בהיעדר חוק גיוס חדש שיתבסס על פשרה פוליטית, שגלנט ינחה על שליחת צווי גיוס לכ-3,000 צעירים חרדים מתוך כ-13 אלף שאמורים להיות מגויסים בטווח הקרוב.
בינתיים בדיון עצמו, בא כוחה של הממשלה, עו"ד דורון טאובמן מתחמק מלהשיב באופן ברור על השאלה האם הממשלה תסכים ליעד הגיוס של 3,000 חרדים עוד השנה, השופטים הקשו עליו ושופט העליון נעם סולברג טען: "זה צעד ראשוני בסיסי ומינמלי".
המטרה, נסביר, תהיה שאותם 3,000 בני ישיבה, או לפחות רובם, יגיעו מרצון לאחר שיוצגו להם תנאים משופרים לשירות בהפרדה: בקו"ם חדש וייעודי לחרדים, הליכי בדיקה ומיון עם גברים בלבד ובעיקר מסלולים אטרקטיביים, ולא רק ביחידות החי"ר כגדוד "נצח יהודה"; לצד הרצון להקים גדוד חרדי נוסף או לפתוח פלוגה חרדית בחטיבת גולני, התוכנית תנסה להמריצם לתפקידים טכנולוגיים משמעותיים שיסייעו להם בהמשך להתכלכל באזרחות.
גלנט השיג הסכמה בדיונים סגורים בחודשים האחרונים עם פוליטיקאים חרדים ועם נציגי המחנה הממלכתי, בראשם השר בני גנץ, על גיוס מדורג של כ-50% מהצעירים החרדים שאינן לומדים לפי תורתו אומנותו בתוך 5 שנים. הנתון, לפיו 3,000 יגויסו בתחילה, מבוסס על יכולת של צה"ל לקלוט כמות מסוימת של צעירים חרדים.
כך או כך, גלנט נותר דבק בעמדתו להוביל את המהלך רק בהסכמה נרחבת, ולא על בסיס 64 חברי הקואליציה המקורית. בכוחו של גלנט להתנגד מעשית לכל פשרת גיוס שתוצג בבג"ץ, בשבתו כשר הממונה על הצבא. הסיכוי לפשרה נראה נמוך עד אפסי, ושר הביטחון מאוכזב גם מחוסר היכולת לתקן את חוק שירות המילואים לאור מחלוקות חוק הגיוס; אי-תיקון חוק המילואים באופן שיאפשר לחייב שירות של מינימום 40 ימי מילואים בשנה לאור צרכי המלחמה בשנים הבאות והגדלת הצבא הצפויה, גורם לזמן אנשי מילואים עדיין תחת צו 8 ולא בצו רגיל.
המשמעות: המדינה משלמת על כך כ-40 מיליארד שקלים על כוחות המילואים במקום 20 מיליארד בשנה. בצבא "מסתדרים" בינתיים עם הסידור המאולץ מאחר ותחת צו 8 מעניקה הממשלה יותר מענקים כספיים למשרתי המילואים.
