רוסיה יצאה הבוקר (יום ב') לעוד מבצע הפצצות גדול ברחבי אוקראינה, ופיצוצים נשמעו שוב בבירה קייב, שבשבועות האחרונים חוזרת לעמוד במוקד התקיפות של צבא פוטין. סבב התקיפות היום, שלדברי הצבא האוקראיני כלל ירי של יותר מ-50 טילי שיוט מצד רוסיה, בא אחרי שבסוף השבוע האשימה מוסקבה את אוקראינה במתקפה על הצי שלה בים השחור, והודיעה כי בתגובה היא פורשת מהסכם התבואה, שבחודשים האחרונים אפשר את חידוש הייצוא של דגנים מאוקראינה והקל במעט את משבר המזון העולמי.
10 צפייה בגלריה
זלנסקי, פוטין ותקיפה רוסית. "רוסיה לא רוצה שיחות שלום, רק מוות והרס"
(צילום: AP, רויטרס, AFP)
במתקפה הבוקר הופצצו בין השאר הערים חרקוב וזפוריז'יה, ובעיר ויניציה נפל טיל שיורט על בניינים אזרחיים וגרם נזק. לא היו שם נפגעים. שכנתה של אוקראינה מולדובה דיווחה כי אחד הטילים נפל בכפר בשטחה, אך גם שם איש לא נפגע.
שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה מסר כי במתקפת הבוקר שוב התמקדו הרוסים בתשתיות קריטיות, בהן מתקני אנרגיה: "במקום להילחם בשדה הקרב, רוסיה נלחמת באזרחים", טען. הוא קרא למערב שלא לתלות את התקיפות הרוסיות ברצון של פוטין לנקום על פעולותיה הצבאיות של אוקראינה: "אל תצדיקו את התקיפות האלה בכך שאתם קוראים להן 'תגובה'. רוסיה עושה את זה פשוט משום שעדיין יש לה טילים ועדיין יש לה רצון להרוג אוקראינים".
דובר משרד החוץ האוקראיני אולג ניקולנקו מסר כי הטילים שנורו הבוקר פגעו בתשתיות בקייב, שם נשמעו אזעקות, ובערים אחרות, וגרמו שוב להפסקות חשמל ומים. הרשויות בבירה מסרו בצהריים כי ל-80% מתושבי העיר אין כעת מים זורמים בעקבות התקיפות.
בשבועות האחרונים ניכר כי צבא רוסיה מגביר את התקיפות נגד מתקני אנרגיה, ואוקראינה הודיעה כי הרוסים הרסו כבר יותר מ-30% ממתקני האנרגיה שלה. בקייב ובמערב מעריכים כי על-ידי הרס תשתיות החשמל והגז מקווה פוטין להגביר את הלחץ על האוקראינים לקראת החורף, כשהטמפרטורות יצנחו והם יתקשו לחמם את בתיהם. "רוסיה לא מעוניינת בשיחות שלום או בביטחון תזונתי עולמי", אמר הבוקר הדובר ניקולנקו. "המטרה היחידה של פוטין היא מוות והרס".
זלנסקי: רוסיה סוחטת את העולם אמצעות הרעבה
התקיפות הרוסיות היום באות כאמור אחרי שבשבת האשימה רוסיה את אוקראינה במתקפה על צי הים השחור שלה בנמל בחצי האי קרים, מתקפה שבוצעה לדבריה באמצעות 16 מל"טים. המתקפה הזו, בהנחה שאכן בוצעה, באה אחרי שבחודש האחרון תקפה רוסיה את אוקראינה במאות מל"טים מתאבדים שקיבלה מאיראן. אוקראינה לא אישרה או הכחישה כי היא עומדת מאחורי המתקפה על הצי הרוסי, אבל מומחים שניתחו צילומי וידאו מהאירוע סבורים כי אחד משלושת כלי השיט שנפגעו בה הוא הספינה "אדמירל מקרוב" – ספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי. הם אינם יודעים לומר אם הנזק שנגרם לה קל או רב, אך סבורים שהוא עשוי להיות כזה שיאלץ את רוסיה להשבית אותה.
בעקבות המתקפה בשבת הודיעה כאמור רוסיה כי היא משעה את הסכם ייצוא התבואה שנחתם רק לפני חודשים אחדים ושאִפשר לחדש את ייצוא הדגנים מאוקראינה לעולם. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי האשים אמש בתגובה את רוסיה כי היא סוחטת את העולם באמצעות הרעבה. בעקבות ההשעיה הרוסית לא יצאו אתמול ספינות מאוקראינה, ולדברי קייב 218 ספינות תקועות כעת בנמליה. זלנסקי ציין כי אחת מהן היא ספינה שאמורה לשאת עשרות אלפי טונות של חיטה למדינות מוכות רעב בקרן אפריקה במסגרת תוכנית המזון העולמית של האו"ם.
אוקראינה ורוסיה היו לפני המלחמה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית, והפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות ההספקה. בעקבות זאת נגרמה עלייה חדה במחירי המזון ברחבי תבל, ומוסקבה וקייב הטילו אז את האחריות למשבר זו על זו. ממשלת אוקראינה האשימה אז את רוסיה כי המצור הרוסי על הנמלים האוקראיניים הוא שמונע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד, וכי נוסף על כך מוסקבה גונבת חלק מהתבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים – ומשתמשת בה לצרכיה שלה או מוכרת אותה לצד שלישי.
רוסיה מצדה טענה כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי מוקשים ימיים שהטמינו שם האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים הם שמונעים את הפלגתן של אוניות הסוחר. מוסקבה טענה עוד כי במשבר המזון יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות הקשות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לסייע במילוי המחסור.
אחרי חודשים של דאגה גובש הסכם התבואה בתיווכם של האו"ם וטורקיה, ובאמצעותו נקבע מנגנון פיקוח שיאפשר הפלגה מבוקרת של אוניות אל אוקראינה וממנה כדי לחדש את הייצוא.
בתוך כך, הקרמלין התייחס בצהריים בביטול לדיווח בצהובון הבריטי "דיילי מייל" שלפיו האקרים מטעם רוסיה פרצו לטלפון של ראש ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס בזמן שכיהנה כשרת החוץ וגנבו ממנו מידע בעל ערך. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר שאי אפשר להתייחס ברצינות לרבים מהדברים שמדווחים בתקשורת הבריטית. בימים האחרונים נשמעו בבריטניה דרישות לחקור היטב את הטענות לפריצה – וגם את הטענות שדבר התרחשותה הושתק בהוראת ראש הממשלה דאז בוריס ג'ונסון.
