מבצע חיסוני הילדים בישוב אפרת
היישוב אפרת הוא בועה, לפחות בכל הקשור לנגיף הקורונה. אחרי כמה התפרצויות משמעותיות, תושבי אפרת למדו את הנגיף, והם פועלים בדבוקה אחת כדי למגר אותו. כשמביטים בתוך היישוב מבינים מדוע דווקא ההתנחלות שבלב גוש עציון, במרחק של 10 דקות מירושלים, היא שיאנית חיסוני הילדים. על פי נתוני משרד הבריאות, באפרת חוסנו 34% ילדים בני 5 עד 11 - הכי הרבה בארץ. ביום ראשון ייפתח מבצע חיסוני הילדים בבתי הספר, תחילה ב-20 רשויות מקומיות.
"מאוד חששתי, ואני לא שלמה עד הסוף", אמרה רינת מרלה (30) מאפרת, רגע אחרי שיצאה עם בנה ינאי בן ה-5 מהחיסון. "היה לי יותר קל לקבל את ההחלטה על עצמי, אבל בכל הקשור לילדים - זה חשש מובן. אנחנו בעד חיסונים ותמיד מתחסנים, אבל יש קושי, ולכן בהתחלה לפחות אמרנו שלא נחסן את ינאי. אבל אז ראיתי רופאים שגרים בקהילה שלנו שמחסנים את הילדים שלהם, וגם אחיות, וזה דבר מאוד מרגיע. כולם מדברים על זה פה בקבוצות, זה בשייח. יש תחושה שכולם הולכים להתחסן כי מבינים שזה מה שיעזור לכולנו כקהילה". ינאי הקטן גם שמח אחרי החיסון, ואמר: "לא פחדתי בכלל. בגן שלי מתחסנים, והגיע גם תורי".
אבל לא כולם מבינים את מתנגדי החיסונים ואת החשש בקרב ההורים. "את נעם שלי בן ה-11 חיסנתי ביום הראשון של החיסונים, לא חיכיתי דקה", סיפרה מעיין וולר, תושבת אפרת. "אני יותר חוששת מהקורונה מאשר החיסון. אני עובדת בקופת חולים מכבי, ואני חשופה להרבה מידע מהרבה רופאים. אני לא מבינה למה ההורים מתלבטים בכלל, זו ממש סכנה. מי שמכיר את המספרים, הנתונים והמחקרים - זה די ברור".
וולר הסבירה כי דווקא התחושה של הערבות ההדדית היא שהפכה את אפרת לשיאנית החיסונים. "החיסון מכיל בתוכו ערבות הדדית, ואפרת מצטיינת בזה. אתה מרגיש חלק מקהילה, חש אחריות כלפי השכן או החבר של הילד בגן. זה פוגש אותנו בכל מימד בחיים באפרת".
האחיות ביישוב מספרות על עומס, ועל הורים שמגיעים עם לא מעט חששות, אך בוחרים להתחסן. "אני מרגישה שליחות, וזו הדרך למגר מגפה", סיפרה יעל גרוס (50), אחות בקופת חולים מאוחדת ביישוב. "מגיעים לפה הורים וילדים, מעט חוששים, אבל הם יודעים לשאול את השאלות הנכונות. ברוב המקרים זו אותה אמא שטיפלנו בה במקרה אחד, או אותו ילד שכבר עשה אצלנו חיסונים. יש קשר בין האחות והרופא והמטופל, שנשען על היסטוריה קודמת, דבר שעוזר באמון, וגם בחיסון הקורונה. אנחנו עובדים פה מסביב לשעון, ואנחנו מקבלות תמיכה מהקהילה. כולם מתייעצים עם כולם. בקבוצות הוואטסאפ וגם במרפאה. גם הילדים מבקשים להתחסן כמו שאר חבריהם לכיתה".
יערה בלום בת ה-10 אמרה: "הבנתי רק לפני כמה ימים שאני בין האחרונות בכיתה שלא התחסנה", בזמן שחיכתה בחדר ההמתנה לחיסון בקופת חולים מאוחדת ביישוב. ענבל, אמה של יערה, אמרה: "זה מקל מאוד. אי אפשר ללכת לבתי קפה, לסרטים או להצגות. וצריך לחיות באופן נורמלי. הבידודים החוזרים מקשים מאוד על החיים, ומשפעים על המשפחה והילדים".
4 צפייה בגלריה
"חיסנתי את הבן שלי ביום הראשון, לא חיכיתי דקה". מעיין וולר וילדיה
(צילום: יואב דודוקביץ)
ד"ר רחל ליבנסון-וונש (46), מומחית לרפואת משפחה, עובדת בקופת חולים כללית זה 17 שנה, וגם היא מתקשה להבין את ההורים שעדיין מתלבטים. "אני בעצמי אמא לחמישה ילדים קטנים, כולם בגיל החיסונים, וחיסנתי את כולם", היא אמרה. "בימים האלה רופאים צריכים לצאת עם שכפ"ץ מהבית, כי כולם שואלים שאלות. מדברים על זה בכל מקום, ופוגשים את זה בגן, במכולת ובמרכז המסחרי. אז אני מסבירה לכל מי שרוצה לשמוע.
"אני והחברים שלי עשינו מחקרים עמוקים כדי להבין את מנגנון הפעולה של החיסון, וכדי להבין את המחקרים שנעשו. אני חושבת שהתעוררנו לפני שנה וחצי למציאות של מגפה עולמית, והציפייה מהאנשים היא שנעזור אחד לשני לא לחלות ולהתגבר על המגפה. יש לנו כלים להתמודד איתה. המסכה, הריחוק החברתי, הזהירות, ומעל הכל - החיסון שכל הזמן חיכינו לו, שיגאל אותנו מהחיים המאוד מוגבלים שאותם אנו חיים". ד"ר וונש סיפרה על הקושי האישי שהיא חווה בעקבות הקורונה: "יש לי משפחה בחו"ל שלא ראיתי שנתיים".
התושבים מסבירים כי העובדה שאחוז החיסונים ביישוב גבוה נובע מההדבקות ההמוניות שהתרחשו בו בתחילת המגפה, עוד לפני שהיה חיסון. העובדה שאנשים נכנסו ויצאו מבידודים, ושחלקם חווה מחלה קשה, נתנה מוטיבציה לאנשים לחקור אודות החיסונים. "היו פה כמה התפרצויות קורונה כשלא היה חיסון, וזה הקפיץ את המודעות לסכנה שבמחלה", הסבירה ד"ר וונש. "כולם נכנסו לזה, שאלו שאלות ורצו להיחלץ מהסחרור שהיישוב היה בו.
"חלחלה כאן ההבנה שהאפשרויות הקיימות היום הן או לחלות ולהירפא, או להתחסן. הסיכוי שלא תידבק בווריאנט כלשהו ולא תתחסן הוא קלוש. וברור לכולם שהסכנות של הקורונה ותופעות הלוואי ממנה חמורות לאין שיעור מכל תופעת לוואי שאולי קיימת לחיסון. זו תפיסה שבאפרת היא רווחת מאוד. יחד עם זמינות החיסונים והערבות ההדדית, שהביאו את היישוב למקום הראשון בחיסוני הילדים".
ביום ראשון יורחב מבצע החיסונים לבני 5 עד 11 גם לבתי הספר, כולל ניידות של משרד הבריאות שיגיעו ישירות אל מוסדות החינוך. המבצע ייפתח ב-20 רשויות מקומיות ויתרחב בהמשך לכל הרשויות בארץ.
מבצע החיסונים בבתי הספר ילווה בקמפיין הסברה ארצי נרחב, וישולבו בו גם פעילויות לילדים כדי לייצר אווירה של שמחה וחגיגיות, תוך שימת דגש על כך שמדובר רק בהנגשה של החיסונים לילדים ולא בכפייה. להורים תהיה עדיין הבחירה האם לחסן את ילדיהם או לא. תושבי הרשויות שבהן ייערך הקמפיין ויחליטו לחסן את ילדיהם יוכלו לבחור גם היכן לעשות זאת - בבית הספר או במרפאות בקהילה.
ההורים יהיו רשאים ללוות את ילדיהם גם בבתי הספר, או לציידם באישור לביצוע חיסון שלא בנוכחותם. זאת בדומה לחיסונים אחרים שמתבצעים בשגרה בשטחי בתי הספר. בתיאום עם הרשויות המקומיות ינועו הניידות בין בתי הספר ביישוב, ובתום יום הלימודים תחליט כל רשות היכן למקם את הניידת - למשל באזורי בילוי או במקומות ציבוריים מרכזיים ברחבי העיר.
מארגני המבצע מצפים להיענות רחבה יותר של הורים. זאת גם בשל הנגישות הרבה של החיסונים, שתמנע מהם את הצורך להגיע במיוחד לקופות החולים. כמו כן הם מאמינים שהדבר ישפיע על הורים מתלבטים, ברגע שיראו שגם הורים אחרים בבית הספר מחסנים את ילדיהם.
כמו כן, אמש בתום דיון של מומחי הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות (צט"מ), הוחלט שלא לחסן בינתיים ילדים שהחלימו מקורונה, בשל היעדר המידע על זן האומיקרון. רוב המומחים הצביעו בעד דחיית ההחלטה עד לקבלת מידע נוסף על הווריאנט. בדיון דנו גם על חיסון רביעי למדוכאי חיסון - וגם פה הוחלט שלא לחסן בינתיים.
על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת המבצע חוסנו כ-73 אלף ילדים במנת החיסון הראשונה. מדובר ב-6% מכלל הילדים בני 5 עד 11. עוד עולה מהנתונים כי הפערים בשיעורי ההתחסנות בין הגילים השונים בקבוצת זו הם דרמטיים: בעוד שעד כה רק 4% מבני החמש התחסנו, בקרב בני ה-11 שיעור מקבלי הזריקה הוא יותר מכפול - 10%.
