ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע, וישראל הודיעה הערב (רביעי) לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי בכוונתה לערער על צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. על ישראל היה להשיב לבית הדין עד היום בשעה 16:00, לפי שעון העיר האג בהולנד (17:00 שעון ישראל), והיא מסרה את תשובתה רק מספר דקות לפני כן.
1 צפייה בגלריה
ישראל תערער על הצווים - שלא יוקפאו
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
מלשכתו של נתניהו נמסר כי "מדינת ישראל כופרת בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ובלגיטימיות של צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר".
עוד נמסר כי "ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם בלשכתו בירושלים. הסנאטור עדכן את ראש הממשלה בשורת מהלכים שהוא מקדם בקונגרס האמריקני נגד בית הדין הפלילי הבין-לאומי ונגד מדינות שישתפו עמו פעולה. במקביל למהלכים בקונגרס, ישראל הגישה היום לבית הדין הפלילי הבינלאומי הודעה על כוונתה לערער לבית הדין יחד עם דרישה לעיכוב ביצוע צווי המעצר.
"הודעת הערעור של ישראל חושפת בפירוט עד כמה ההחלטה על הוצאת צווי המעצר הייתה מופרכת וחסרת-בסיס עובדתי או משפטי כלשהו. ככל שבית הדין ידחה את הפנייה, הדבר ימחיש עוד יותר לידידי ישראל בארה"ב ובעולם עד כמה בית הדין הפלילי הבינלאומי מוטה נגד מדינת ישראל".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסר כי "גם לטובת המדינה, וגם לטובתו האישית, ערעור נתניהו על צו המעצר נגדו בהאג צריך להיות מלווה בהודעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
הדרג המקצועי המליץ לנתניהו על ערעור בנימוק שיש לישראל "קייס" וכי נפלו פגמים בהחלטה. מאידך, שרים וגורמים נוספים התנגדו וטענו שישראל צריכה להתעלם מאחר שעצם הערעור הוא הכרה בסמכות. אתמול קיים ראש הממשלה דיון חסוי, אך לא התקבלה אז החלטה בנושא.
בדיונים שהתקיימו אצל נתניהו נבחן בין היתר הרעיון למנות שופט חוקר שיבדוק את הטענות המופיעות בהחלטת בית הדין. בישראל לא קיים מוסד של שופט חוקר, ועל כן נבחנת האפשרות להקים מוסד שכזה בחקיקה פרטית - ולא ממשלתית. זאת מאחר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת.
השופט חוקר ימונה מבית השופטים בדימוס, ואחת האפשרויות שנבחנות היא שהוא יעביר את הראיות לעבירות פליליות - אם ימצא כאלו - לפרקליט המדינה. בשלב זה לא ברור אם השופט חוקר יפעל לבדו או לצד גורמים נוספים. עם זאץ, נדגיש כי לא מדובר בוועדת חקירה. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי מינויו עשוי לשכנע את בית הדין לבטל את הצווים בגין עקרון המשלימות, לפיו בית הדין נכנס לפעולה רק אם המדינה לא רוצה או לא יכולה לפעול כדי לטפל במקרים בעצמה. מלשכת רה"מ לא נמסרה תגובה לדברים.
עם זאת, חשוב להדגיש כי על צווי המעצר עצמם אין אפשרות לערער. הערעור הוא על הקביעות של בית הדין לערכאת הערעורים, וגם אם מוגש ערעור - הוא לא מקפיא את הצווים. בישראל יש אמון נמוך בערכאת הערעור. הסיבה: היא מורכבת מאנשים שהם אינם משפטנים אלא דיפלומטים ממונגוליה, פרו ויפן.
הבוקר נשאל שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו, לגבי האפשרות שנתניהו ייעצר אם יגיע לצרפת, לנוכח הוצאת צו המעצר נגדו על-ידי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, והשיב כי "יש לבחון שאלות חסינות אפשרית עבור בכירים מסוימים". בהמשך קבע משרד החוץ הצרפתי: "נתניהו נהנה מחסינות", כיוון שישראל לא צד לבית הדין בהאג. במובן מסוים, ההצהרה הזו מעלה את הסיכוי להגשת ערעור. בישראל מרגישים שיש התנגדות בקהילה הבינלאומית להוצאת הצווים.
