סוגיית המאחז הלא-חוקי אביתר שוב עלתה לכותרות עת התפרסמה חוות דעתו האחרונה של היועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלבליט על אימוץ המתווה להקמת היישוב. בימין בירכו, בשמאל גינו, וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד לבש את חליפת שר החוץ ושיגר מכתב גינוי זועם לראש הממשלה נפתלי בנט וטען כי הכשרת המאחז תפגע ביחסים עם האמריקנים.
בשטח, הגבעה עדיין ירוקה ומלאה בחיילים, אבל מבנה או ישיבה עדיין לא קם - וספק אם יקום בעתיד הקרוב. יטען מי שיטען כי השחקנים בתיאטרון אביתר הסתדרו כל כך טוב - עד כדי כך שהמהלך של לפיד תואם עם ראש הממשלה וחבריו מימין.
חוות הדעת שגיבש היועמ"ש היא משמעותית. למעשה, כשהמתנחלים ירדו מההר הם התחילו את טופס הטיולים הביורוקרטי בדרך להכשרת המאחז, והם ממשיכים להתקדם. לפי ההסכם, בסעיף 5, שהוא המשמעותי ביותר במתווה, נכתב כך: "מיד בתום הליך סקר האדמות שימצאו כי ניתן להכריז עליהן כאדמות מדינה, יוכרזו והשטח שימצא מחוץ להכרזה יפונה". בסעיף 6 להסכם, נכתב כי "בהקדם האפשרי, לאחר ההכרזה הראשונית על השטח כאדמות מדינה ובכפוף להשלמת תהליכים תכנוניים הנדרשים, תתאפשר הקמת ישיבה ומגורים נלווים לה ולמשפחות הצוות של הישיבה, ולשם כך ייעשה שימוש בצו תכנון מיוחד".
שני הסעיפים הללו השאירו מרחב תמרון לכל חברי הקואליציה לדבר לקהל היעד שלהם. הרי אפשר להתווכח על המילים "מיד בתום הליך הסקר" (שהסתיים לפני שלושה חודשים, אב"ק), או על המילים "בהקדם האפשרי" שבסעיף 6. אם תשאלו את ראש מועצת שומרון יוסי דגן או הפעילה דניאלה וויס שחתמו על ההסכם, מדובר בהתקדמות משמעותית - אבל כששואלים את חברי הכנסת של הציונות הדתית מדובר בעוד מקל בגלגלי הישיבה.
אבל כל זה פחות מעניין את האמריקנים. כל עוד אין נוכחות יהודית פיזית על הגבעה - אפשר להתקדם. ואכן, העוקץ הוצא מההסכם. הישיבה לא תעלה בקרוב על השטח, וזה מה שמעניין את האמריקנים. טפסים וחוות דעת פחות משפיעים מעבר לים. משום כך, דבריו של שר החוץ לא הושמעו לאוזניים אמריקניות ובטח שלא לראש הממשלה, אלא לבייס הפוליטי שלו - שנראה שנזנח בקמפיין "אלימות המתנחלים" ובסאגת חומש.
סוגיית אביתר הייתה כאב ראש עבור הממשלה בקיץ, אבל בחורף היא הופכת למתאבן עבור האלקטורט של הפוליטקאים. התמרונים, ההסכמות והתהליך המשפטי רב-השלבים נותן הזדמנות לכל הפוליטיקאים לעשות לבסיסם ולקחת חלק בהצגת התיאטרון של אביתר.
