דובר משרד החוץ של איראן איסמעיל בקאאי אמר היום (חמישי) על-רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ה-47 של ארה"ב, כי זכייתו יכולה לשמש כנתיב לבחינה מחדש של מדיניות הממשל האמריקני כלפי הרפובליקה האיסלאמית. "היה לנו ניסיון מר עם מדיניות של ממשלים אמריקניים שונים וגישותיהם בעבר. הבחירות הן הזדמנות לבחון מחדש את הגישות השגויות של העבר", אמר הדובר האיראני.
נאום הזכייה של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב 2024
(צילום: Fox News)
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר: "איראן תלויה בכוח שלה ובעם הגדול שלה, לא אכפת לנו מי מנצח בבחירות האמריקניות".
במקביל, חבר פרלמנט לבנוני מטעם חיזבאללה בשם איברהים אל-מוסאווי אמר היום בעקבות ניצחונו של טראמפ ומאמצי ההסדרה באזור כי ארגונו מברך על כל ניסיון לעצור את המלחמה, אך מצד שני אינו תולה תקוות להפסקת אש בממשל אמריקני מסוים.
מיד לאחר שנודע כי טראמפ חוזר לבית הלבן, באיראן החליטו לשדר קור רוח והקפידו שלא לשנות את הרטוריקה התקיפה כלפי ישראל. סוכנות הידיעות האיראנית אף דיווחה אתמול כי סגן ראש משמרות המהפכה של איראן, עלי פאדאווי, אמר כי טהרן "מוכנה לעימות" עם ישראל - ואינה פוסלת גם אפשרות שתותקף במכת מנע מצד ארה"ב וישראל.
אדווי הוסיף כי "לציונים אין את הכוח להתעמת איתנו והם חייבים להמתין לתגובתנו. למחסנים שלנו יש מספיק נשק בשביל זה". איש משמרות המהפכה התייחס בכך לתגובה האיראנית הצפויה אחרי המתקפה הישראלית באוקטובר.
1 צפייה בגלריה
חמינאי, טראמפ ונתניהו
(צילום: Amir Levy/Getty Images, AP Photo/Alex Brandon, Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
גורמים ערביים ומערביים אמרו אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס כי טראמפ עשוי להטיל מחדש את "מדיניות הלחץ המקסימלי" שלו באמצעות סנקציות מוגברות על תעשיית הנפט של איראן. הם הוסיפו כי הוא גם עשוי לעודד את ישראל לפגוע באתרי הגרעין שלה ולבצע "חיסולים ממוקדים".
"הבחירות בארה"ב הן לא באמת העסק שלנו. המדיניות שלנו יציבה ואינה משתנה על סמך אינדיבידואלים. עשינו את התחזיות הדרושות בעבר ולא יהיה שינוי בפרנסתם של אנשים", אמרה דוברת הממשלה באיראן פאטמה מוהג'רני.
במהלך הקדנציה הראשונה שלו, טראמפ הפעיל מחדש סנקציות על איראן לאחר שפרש מהסכם הגרעין משנת 2015, שצמצם את תוכנית הגרעין של טהרן בתמורה להטבות כלכליות. החזרת הסנקציות של ארה"ב ב-2018 פגעה בייצוא הנפט של איראן, צמצמה את הכנסות הממשלה ואילצה אותה לנקוט צעדים לא פופולריים כמו הגדלת מיסים וניהול גירעונות תקציביים גדולים, מדיניות ששמרה על האינפלציה השנתית קרובה ל-40%.
