נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חתם אמש (יום ג') על צו שאוסר למכור נפט למדינות או לחברות שהצטרפו למהלך של המערב שנועד לצמצם את הכנסות הקרמלין, באמצעות הגבלת מחירו של הנפט הרוסי. פוטין איים בעבר להגיב בחריפות למהלך הזה, אבל כלי תקשורת בעולם מציינים כי נראה שמדובר בתגובה סמלית בעיקרה, שלא תשפיע בצורה משמעותית על אותן מדינות – כיוון שאלו ממילא מטילות חרם על הנפט הרוסי. ברשת CNN הדגישו כי בניגוד לחשש שהעלו לא מעט פרשנים, פוטין נמנע ממהלך חריף יותר שבמסגרתו היה מצמצם את תפוקת הנפט הרוסי, באופן שהיה יכול לטלטל בצורה משמעותית את שווקי הנפט.
המלחמה באוקראינה – עדכונים אחרונים:
• מל"ט אוקראיני הופל מעל בסיס ברוסיה, 3 חיילים רוסים נהרגו מהשברים
• באוקראינה מקדימים את חג המולד, כדי להתבדל מרוסיה: "היא האנטי-כרייסט"
• זלנסקי חזר לאוקראינה, ארה"ב: "השף של פוטין" קונה נשק מצפון קוריאה
• "זו לא צדקה, זו השקעה": מאחורי ביקור זלנסקי בוושינגטון, בצל סדקים בתמיכה
8 צפייה בגלריה
בחר בתגובה "סמלית" יותר, ובניגוד לחששות לא טלטל את השווקים. פוטין
(צילום: shutterstock, AP)
על פי הצו שעליו חתם אמש פוטין, האיסור על מכירת נפט גולמי למדינות וחברות שיגבילו את מחירו ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר, ויימשך חמישה חודשים לפחות. בצו מצוין כי הממשלה במוסקבה תוכל לקבוע מועד מאוחר יותר שבו ייכנס לתוקף איסור על מכירה של תוצרי נפט. פוטין שמר לעצמו את היכולת להעניק "אישור מיוחד" למכירת נפט למדינות שאמורות להיכלל באיסור.
מדינות המערב, נזכיר, הודיעו בתחילת החודש על מנגנון שבמסגרתו יאכפו "תקרת מחיר" לנפט גולמי מרוסיה. היה זה צעד נוסף במסגרת "המלחמה הכלכלית" שהן מנהלות נגד מוסקבה, על מנת להעניש אותה על הפלישה שלה לאוקראינה ועל מנת לצמצם את הכנסותיה ולפגוע בכך ביכולת שלה לממן את המלחמה נגד קייב. המחיר שנקבע עומד על 60 דולר לחבית נפט, ומדובר בסכום גבוה מזה שדרשה אוקראינה – 30 דולר. המחיר הגבוה יחסית נועד למנוע טלטלה גדולה מדי בשוק העולמי – כזו שהייתה מעלה את מחירי הדלק בכל העולם.
המנגנון נקבע על ידי מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, קנדה, יפן ואוסטרליה, ונכנס לתוקף ב-5 בדצמבר. הוא נאכף באמצעות איסור על החברות הפועלות בתחומיהן לספק ביטוח ושירותים נלווים למכליות שמשנעות את הנפט הרוסי, כשיעדיהן המרכזיים כעת הן הודו וסין. כיוון שרבות מהחברות הללו פועלות במדינות מערביות, יש לאותן מדינות יכולת אכיפה די יעילה.
8 צפייה בגלריה
קייב דרשה תקרת מחיר נמוכה יותר, אבל במערב חששו מעלייה במחירי הנפט. נשיא ארה"ב ביידן עם נשיא אוקראינה זלנסקי, בפגישתם בשבוע שעבר בבית לבן
(צילום: רויטרס )
מיוחד: רונן ברגמן וזיו קורן חזרו לאזורי הקרבות באוקראינה
(צילום: זיו קורן ורונן ברגמן)
מדינות המערב עצמן, אלו שלפי הצו החדש רוסיה תפסיק למכור להן נפט, צמצמו ממילא את רכישתו באופן משמעותי: ארה"ב וקנדה כבר הטילו חרם מוחלט על הנפט הרוסי, בעוד מדינות האיחוד האירופי אסרו לרכוש נפט רוסי רק מהים (כלומר יכולות עדיין לרכוש את הנפט שמוזרם בצינורות קרקעיים). זו הסיבה שלצו שעליו חתם כעת פוטין, כך לפי פרשנים במערב, לא צפויה כנראה השפעה משמעותית. גם השווקים עצמם הגיבו באדישות מסוימת למהלך שלו, ומחיר הנפט עלה בפחות מ-2% ועומד כעת על כ-86 דולר לחבית.
בינתיים נמשכים הקרבות בחזית באוקראינה, וקייב דיווחה אתמול על הפגזות חוזרות ונשנות של כפרים ועיירות במזרח המדינה. הלחימה הקשה ביותר מתחוללת בעיר בחמוט שבמחוז דונייצק, עיר שאותה נחוש פוטין לכבוש בכל מחיר, הן בשל הערך האסטרטגי בכיבושה והן בשל הצורך להציג לציבור הרוסי ניצחון כלשהו אחרי שורה של נסיגות משפילות בחודשים האחרונים. הקרבות בבחמוט נמשכים כבר חמישה חודשים, ואף צד לא רושם לפי שעה התקדמות כלשהי. הקרבות חוללו הרס אדיר בעיר, ושני הצדדים מתארים את המתרחש בה כ"מטחנת בשר", בשל האבדות הכבדות שלהם.
אמש דווח על קרבות קשים שמחוללים גם צפונה מעט מבחמוט, בעיירה קרמינה שבמחוז לוהנסק השכן – מחוז שביולי האחרון מוסקבה הצליחה לכבוש לחלוטין. כעת מקווה הצבא האוקראיני לבסס אחיזה מחודשת בלוהנסק, ואם יצליח לכבוש את קרמינה תיסלל בפניו הדרך לערים סברודונצק וליסיצ'נסק, שמהן נאלץ לסגת בקרבות שהתחוללו בקיץ. המושל האוקראיני של מחוז לוהנסק הכבוש, סרהיי חיידאי, דיווח אמש כי חלק מהכוחות הרוסיים בקרמינה נאלצו לסגת לעיירה הסמוכה רוביז'נה, אך הוא הדגיש כי מוסקבה לא מתכוונת לוותר בקלות על העיר: "הרוסים מבינים שאם הם יאבדו את קרמינה, כל קו ההגנה שלהם יקרוס. כוחות הכיבוש הרוסי בנו הגנה חזקה מאוד. הם מביאים כמויות ענקיות של כוחות תגבור וציוד. הם מחדשים שוב ושוב את כוחותיהם".
קייב מוכנה ל"פסגת שלום", אבל בלי רוסיה
למלחמה, שנמשכת כבר יותר מעשרה חודשים, אין עדיין שום סוף באופק: פוטין אמנם הצהיר בתחילת השבוע כי הוא מוכן לנהל משא ומתן מול אוקראינה, אבל איום שהשמיע אתמול שר החוץ שלו סרגיי לברוב הבהיר מחדש שמוסקבה לא מוכנה לפשרות משמעותיות. לברוב, שצוטט בסוכנות הידיעות הרוסית TASS, דרש מקייב לקבל את השלטון הרוסי במחוזות הכבושים שאותם סיפחה מוסקבה, ושב גם על הצורך לבצע באוקראינה "דה-מיליטריזציה", כלומר פירוק מנשק, וכן "דה-נאציפיקציה", בצל הטענות השקריות של הקרמלין שקייב מונהגת בידי נאצים. "הנקודה פשוטה: עשו זאת לטובתכם. אחרת, הצבא הרוסי יפתור את הסוגיה", אמר. לברוב טען גם, בדומה לפוטין, כי קייב והמערב הן אלו שאחראיות לכך שאין כעת שיחות שלום: "בנוגע למשך הסכסוך, הכדור נמצא במגרש של המשטר בקייב ושל וושינגטון שעומדת מאחוריו. הם חייבים להפסיק את ההתנגדות חסרת התוחלת הזו, בזה הרגע".
מיכאילו פודוליאק, יועצו הבכיר של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, קרא בתגובה לרוסיה "לחזור למציאות". בציוץ בטוויטר הוסיף: "הגיוס, החיפוש המבוהל אחר תחמושת, החוזים הסודיים עם איראן והאיומים של לברוב – לא יעזרו. אוקראינה תבצע דה-מיליטריזציה לפדרציה הרוסית עד הסוף, ותסלק את הפולשים מכל השטחים הכבושים. חכו בשקט לגמר".
קייב, יצוין, מדגישה כי פתיחת משא ומתן עם פוטין בתנאים הנוכחיים, שבהם הכוחות הרוסיים כובשים כמעט חמישית משטח אוקראינה, כמוהו כהפסד, וכי אין בה היגיון כעת, בהתחשב בהישגים המפתיעים שרושם צבא אוקראינה בשדה הקרב. שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה אמנם הצהיר שלשום כי ארצו מוכנה לערוך בעוד כחודשיים "פסגת שלום" בתיווכו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש – אבל הדגיש כי קייב לא צופה שרוסיה תיקח חלק באותה פסגה. לדבריו, ארצו תהיה מוכנה לנהל שיחות ישירות עם רוסיה רק אם זו תסכים לעמוד לדין על פשעי המלחמה שלה.
פורסם לראשונה: 23:55, 27.12.22
