אלפי מורים וגננות מרחבי הארץ השתתפו הערב (יום שני) בהפגנת הסתדרות המורים במחאה על שכרם הזעום והדשדוש מול משרד האוצר במשא ומתן על העלאתו. בהסתדרות המורים הגדירו את ההפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב כ"יריית פתיחה" בלבד במחאה, ואיימו בשיבושים עתידיים ואף בשביתה – תוך שהם מדגישים כי המערכת נמצאת כעת בקריסה, עם המוני מורים שנוטשים את מקצוע ההוראה בשל התנאים הירודים.
בסיום ההפגנה עלתה לנאום בן דויד, תקפה את שר האוצר אביגדור ליברמן בעקבות מסיבת העיתונאים שכינס אתמול וטענה כי הוא נגרר אחרי פקידי האוצר "האטומים". היא הדגישה את התנגדותה להצעות שהעלה, וקראה לשרי הממשלה להתערב גם הם לטובת "הסכם שכר הוגן", שיהיה "הפתרון היחיד למשבר". במהלך נאומה קרא הקהל "ליברמן תתפטר", וגם "לא להתקפל".
"הפגנת הענק הזו היא לא עוד עצרת מחאה או שחרור קיטור", אמרה בן דויד. "ההתכנסות שלנו כאן היא לא פחות מאזעקת צבע אדום. מערכת החינוך שלנו על סף תהום – רגע לפני קריסה. היא מדממת את עצמה למוות".
היא פנתה לשרי הממשלה: "צאו מהאדישות והצילו את החינוך. תוציאו את הראש מהחלון במשרד. תקשיבו לרחש. תריחו את ריח העשן. הבית של הילדות והילדים שלנו בוער, הבית של דור העתיד נשרף – והשריפה הולכת ומתפשטת, ומאיימת על כולנו. מערכת החינוך מאותתת לנו שהיא על אדי הדלק האחרונים, שתש כוחם של האנשים שבונים אותה".
היא טענה שוב שאלפי עובדי הוראה עוזבים את מערכת החינוך, וכי "כל אחת ואחד שעוזב זאת עוד דקירה בלב". לדבריה, "אנחנו מנסים לשים אצבע בסכר ולעצור את השיטפון. אבל הכמויות כל כך גדולות, שזה כמעט בלתי אפשרי לעצור אותו".
"אנחנו מגיעים למשרד האוצר ומתריעים, פעם אחר פעם, כבר חודשים ארוכים - אם לא יהיה הסכם שכר הוגן לעובדי ועובדות ההוראה הם יברחו. גני הילדים ייסגרו, כיתות יינעלו ולא יהיה מי שילמד".
"משרד האוצר זה כמו יקום מקביל", תקפה. "פקידי האוצר לא שמעו ולא ראו, לא הריחו ולא הרגישו. הם מתנהגים באדישות. כאילו שהם לא יודעים שכבר ב -1 בספטמבר, כבר בשנה הקרובה, לא נוכל לקיים לימודים סדירים בגלל המחסור האדיר בעובדי הוראה. הם מזלזלים בנו, כאילו שהם לא יודעים שגני ילדים נסגרים ובשנה הקרובה כל גן יהיה כמו קופסת סרדינים בגלל המחסור בגננות. הם גוררים רגליים, כאילו שהם לא מבינים שהילדים יצאו מבית הספר מוקדם יותר וסתם יסתובבו ברחוב. הם תוקעים מקלות בגלגלים, כאילו שהם לא מבינים שאיכות החינוך תיפגע קשות כי יהיו רק מורות ומורים, גננות וגננים מחליפים. הם עסוקים רק בדבר אחד - איך לחסוך כמה שיותר כסף על גבם של עובדי ההוראה".
לטענת בן דויד, "על מנת לחסוך בכסף, אנשי האוצר מחפשים מאיפה לקחת לנו. אתם מבינים את גודל האבסורד? מערכת החינוך מתמוטטת, עובדות ועובדי ההוראה עוזבים בגלל שכר רעב והם, במקום לתת כדי למנוע את הקריסה, מחפשים מאיפה לקחת".
בהמשך לאמירת ליברמן בדבר הצורך "להתאים את חופשות התלמידים לחופשות ההורים", הזהירה בן דויד: "לא תיגעו לנו בחופש הגדול, שהוא החמצן של עובדי ההוראה. ימי החופשה של המורות והמורים לא עומדים לדיון, על הפרק תוספת שכר לא תוספת עבודה".
לאחר מכן התייחסה לכך שמשרד האוצר מעוניין להעלות משמעותית את שכר המורות הצעירות על חשבון הוותיקות, שכן בקרב המורות הצעירות הפערים לעומת מדינות ה-OECD גדולים הרבה יותר. "לא תוכלו לעשות 'הפרד ומשול' ולהפריד ביננו", אמרה בן דויד. "לא ניתן לכם לסכסך בין עובדי הוראה ותיקים וחדשים ועל הדרך לחסוך כסף. לא ניתן לכם להתעלם מהמציאות הקשה של עובדי ההוראה. אנחנו עומדים כאן על המשמר, מאוחדים, ותיקים וחדשים. כולנו מולכם - וכולנו נקבל תוספת".
בהמשך כינתה בן דויד את אנשי משרד האוצר "מנותקים", ואז טענה – בהמשך למסיבת העיתונאים של ליברמן: "לצערי הרב, גם שר האוצר נפל לאותה מלכודת ונגרר אחריהם". לדברי בן דויד, "אתמול ליברמן כינס מסיבת עיתונאים ופשוט הראה כמה הוא נגרר אחרי הפקידים. הוא לא התבלבל ובמקום להושיב לידו במסיבת עיתונאים אנשי חינוך הוא הושיב את נשיא התאחדות התעשיינים. נגמרה הבושה. הוא הוכיח שהוא רואה בעובדי ההוראה כבייביסיטר הלאומי שכל ייעודם לאפשר לעשירי המשק להמשיך להתעשר על חשבון הציבור. בלי בושה, יושב אדם שרכש לעצמו לאחרונה וילה בשווי 35 מיליון שקל ומדבר על ימי החופשה של המורות והמורים בישראל (מדברת על יואב תומר, נשיא התאחדות התעשיינים). בלי בושה יושבים אנשים שאין להם מושג איך מפרנסים משפחה של חמישה או שישה נפשות משכר של 7,000 שקל בחודש. פשוט בלי בושה".
בן דויד ציינה לטובה את תמיכתה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ומנכ"לית משרדה דלית שטאובר, ואז אמרה: "משבר הנטישה הוא אולי המשבר הגדול ביותר של מערכת החינוך מאז קום המדינה. לכן אני פונה לכל שרי הממשלה – בואו נביא ביחד בשורה, נחתום מיד על הסכם שכר הוגן, שהוא הפתרון היחיד למשבר הזה". לאחר מכן פנתה לעובדי ההוראה: "ננהל את המאבק בכל הכלים שעומדים לרשותנו – ונצליח".
בהפגנה השתתפו גם ראש העיר תל אביב רון חולדאי, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר שלי יחימוביץ' וכן ראש מועצת ירוחם טל אוחנה. בנוסף נאמו גננת, מורה ומנהלת בית ספר, שסיפרו על חוויותיהן האישיות. המורים והגננות הגיעו בהסעות מאורגנות מכל רחבי הארץ, והניפו שלטי מחאה בהם נכתב בין היתר: "ישראל מתייבשת מגננות ומורות", "המורה הזה הוא עני", "מורה טוב הוא מורה בלי חיים", "אני חמורה במשרה מלאה" ו"מסביב לשעון בלי ממון". כעדות לשיבושים שההסתדרות מוכנה לבצע בהמשך, הלימודים היום בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הסתיימו כבר בשעה 13:00, על מנת לאפשר לעובדי ההוראה להגיע להפגנה בזמן.
בנאומו בהפגנה אמר חולדאי: "התרגלנו מדי שנה לאיומים ששנת הלימודים לא תיפתח, אבל השנה לא צריך לאיים - פשוט לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. מצוקת כוח האדם עצומה, במערכת החינוך בתל אביב בלבד חסרים יותר מ-6,000 עובדי הוראה. אני מבקש מההורים להיות שותפים למאבק המורות והגננות של הילדים והילדות שלכם, ולא לקחת את עובדי מערכת החינוך כמובנים מאליהם".
הקרב על השכר, ועל החופשות
הסתדרות המורים דורשת להעלות את שכר המורים המתחילים ל-10,000 שקלים, וכן להעלות את שכר המורה הוותיק באופן משמעותי. מורים רבים בעלי ותק של שנים ארוכות העידו בימים האחרונים כי הם מעדיין משתכרים בשכר נמוך של כ-7,500 שקלים, על אף שלפי נתונים שונים שכר המורים הוותיקים הממוצע בישראל קרוב לממוצע ה-OECD. אחד מהם טען היום בריאיון לאולפן ynet כי שכרו דומה לזה שקיבל בעבודתו כנער במקדונלד'ס.
המשא ומתן בין הסתדרות המורים למשרד האוצר על הסכם שכר קיבוצי חדש החל רשמית לפני כחודשיים, אם כי שיחות לא-רשמיות בנושא נמשכות כבר כשנה. בהסתדרות המורים המתינו שנתיים לפתיחתו, בעיכוב שנכפה עליהם בשל ארבע מערכות בחירות ומגפת הקורונה – אך כעת מבטיחים שם מאבק עיקש. לדברי בן דוד, האוצר מסכים להעלות את שכר המורה המתחיל לסכום של 8,200 שקלים ולאפשר העלאת שכר זניחה למורים ותיקים. "הציעו 8,200 שקלים למורה מתחיל ואמרתי להם ש-8,200 זה בצבא ולמורים ותיקים מעל 15 שנה הם מציעים גורנישט".
ליברמן, נזכיר, הצהיר השבוע כי העלאת שכר המורים, בדגש על מתחילים, היא אמנם צעד מתבקש – אך לדבריו צריכה לבוא לצד "התאמת לוח חופשות התלמידים ללוח חופשות ההורים". הכוונה בין השאר לקיום למידה בימים כמו איסרו חג ול"ג בעומר, אך מדובר לפי שעה בגישושים בלבד. שאשא ביטון, מנגד, דחתה את הצעותיו והביעה תמיכה במאבק המורים. הסתדרות המורים מתנגדת נחרצות לשינוי לוח חופשת הקיץ. בן דויד מבטיחה כי לא יהיה שינוי של אפילו יום אחד בחופשת הקיץ, וגם בנוגע לימי איסרו חג ול"ג בעומר היא אומרת שכרגע אינה מוכנה לשמוע דרישות בנושא.
במשרד האוצר טוענים כי המשא ומתן המתנהל עם הסתדרות המורים עוסק לפי שעה רק בעקרונות, כיוון שאין עדיין מסגרת תקציבית. לפי האוצר תהיה העדפה למורים מתחילים והמטרה לשפר את שכרם וכן לתגמל מורים ותיקים, אך בהיקפים נמוכים יותר, וכן לתגמל מורים מצטיינים. לא מדובר בתוספת שכר באחוזים, אלא תוספת בשקלים. משרד החינוך תומך כאמור בהעלאת שכר למורים מתחילים ל-10,000 שקלים.
הילדים יהפכו לבורים? גם בארגון המורים מוחים
לא רק בהסתדרות המורים מאיימים כעת בעיצומים, אלא גם בארגון המורים העל-יסודיים – שהכריז על סכסוך עבודה משלו ומוחה בעיקר נגד רפורמת הבגרויות שמקדמת שרת החינוך שאשא ביטון. במסגרת הרפורמה הזו, שהוכרזה בחודש שעבר, יבוטלו הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים, בהם היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, וציון הבגרות יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתיבחן על ידי בוחן חיצוני.
בארגון המורים טוענים כי הרפורמה תפגע בצורה קשות באותם מקצועות הומניים, ויו"ר הארגון רן ארז תקף את השרה שאשא ביטון שלדבריו מקדמת "ניסוי" שיתברר כ"אסון למדינת ישראל" ויביא לגידול ילדים "בורים". ארז דורש לעצור את יישומה ולבצע קודם פיילוט בקרב 20 עד 30 בתי ספר – ורק לאחר לימוד תוצאותיו והסקת מסקנות ממנו להחליט כיצד להמשיך הלאה.
בשבוע שעבר הכריז ארז על שורת עיצומים כגון אי-הענקת ציונים או השתתפות בטקסי סיום, אך בעקבות בקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס חזר בו מאותם עיצומים שמאיימים לשבש את אירועי סיום הלימודים. עם זאת, עיצומי ארגון המורים נמשכים בכל הקשור במניעת קשר עם מטה משרד החינוך והשתתפות בהשתלמויות שמקיים המשרד בנוגע לרפורמת הבגרויות. בעקבות כך הגיש ביום שישי משרד החינוך בקשה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים להוצאת צווי מניעה לארגון המורים.
רפורמת הבגרויות היא רק אחד מכמה נושאים שעליהם מוחה ארגון המורים. הוא תובע לעגן את המעבר לחמישה ימי עבודה בהסכם שכר קיבוצי ולאפשר למורים לבחור כפי שנהוג עשרות שנים את יום העבודה הפנוי במהלך השבוע – לצורך השתלמויות, עבודה נוספת להשלמת הכנסה ועניינים פרטיים. ארגון המורים תובע לעגן את המעבר בהסכם השכר מחשש שבהמשך יפגעו בזכויות המורים. מנגד, משרד החינוך מתעקש שיום העבודה הפנוי לכולם יהיה ביום שישי.
הסכם השכר עם ארגון המורים העל-יסודיים הסתיים בחודש פברואר האחרון, אך לדברי ארז משרדי החינוך והאוצר אינם מוכנים לשבת כרגע למשא ומתן. לדבריו, עמדה זו נובעת מההסכם של האוצר עם ההסתדרות הכללית לגבי הקפאת שכר בשנים 2021 ו-2022, בתמורה להעלאת שכר המינימום ובהעדר תקציב מדינה לשנים 2023 ו-2024, ולכן הם לכאורה "מתחמקים". "שיישבו אתנו, שידברו אתנו", אמר ארז, "מגיע למורים הסכם שכר, שמירה על התנאים והעלאת שכר. קודם כל שיישבו אתנו".
ארגון המורים מתנגד גם ל"תוכנית גפ"ן" שמטרתה ליצור גמישות ניהולית לבתי הספר באמצעות העברת סמכויות ותקציבים אליהם. לפי הארגון מדובר למעשה בהפרטת מערכת החינוך, ולטענתו לא מדובר בתוספת תקציב לבתי הספר – אלא בהעברת תקציב "מכיס לכיס". מעתה, טוענים בארגון, מנהלים יצטרכו לקנות שעות ושירותים שקיבלו עד כה ממשרד החינוך ויצטרכו לעסוק במכרזים, ניהול ספרים ותפקידים מנהלתיים על חשבון הפדגוגיה. כך למשל, יבוטלו תוכניות ההדרכה לבתי הספר שניתנו להם על ידי משרד החינוך, והמנהל יידרש לקנות את ההדרכה ממשרד החינוך. הארגון מתנגד ליישום התוכנית בהיקפים הנוכחיים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר קשוב לצרכי מערכת החינוך וצוותי ההוראה. עם תחילתו של המשא ומתן, ולאורך כל הדרך, הצוותים המקצועיים פועלים לגיבוש הסכם טוב בשביל המורים, התלמידים, ההורים והמנהלים. שיחות המשא ומתן נמשכות כל העת, תוך תקווה להסכם שייטיב עם כלל המורים, בדגש על מורים בתחילת דרכם, ויאפשר גיבוש מנגנונים שיקדמו יוזמה, מצויינות והובלת שינויים. לעניין ארגון המורים: בתקופה האחרונה התקיימו עימם מספר פגישות, במגוון רב של נושאים שהועלו על ידי הארגון".
פורסם לראשונה: 18:31, 30.05.22