תומכיו של איש הדת השיעי מוקתדא א-סדר, שפרצו אתמול בפעם השנייה בתוך שלושה ימים לבניין הפרלמנט בבגדד ומאז מסרבים לצאת ממנו, נערכים היום (א') להתבצרות ארוכה במקום. המפגינים, אנשי המחנה המתנגד להשפעה האיראנית העמוקה בעיראק, עשויים לגרור את המדינה לשבועות וחודשים של עימות פוליטי חריף, ויש גם חשש מגל אלימות חדש.
הפריצה הראשונה לפרלמנט, ביום רביעי שעבר
21 צפייה בגלריה
מימין: מוקתדא א-סדר. משמאל: תומכיו מפילים את החומה ב"אזור הירוק"
(צילום: רויטרס, AFP)
אלפים מתומכי א-סדר הסתערו אתמול על "האזור הירוק" בבגדד, אזור בעיר שבו שוכנים מוסדות ממשל ושגרירויות זרות ושנחשב למאובטח במיוחד. אחר כך פרצו לתוך בניין הפרלמנט שנמצא באזור, ושהיה ריק באותה העת, והיום הודיע אחד מאנשי הצוות הפוליטי של מנהיגם א-סדר: "אנחנו נשארים בפרלמנט עד שדרישותינו ייענו. ויש לנו הרבה דרישות". דרישותיו המרכזית של מחנה א-סדר הן לפזר את בית המחוקקים, לערוך בחירות חדשות ולהחליף חלק מהשופטים.
שורשי הטלטלה הפוליטית הפוקדת כעת את עיראק נעוצים בבחירות הכלליות שנערכו בסוף השנה שעברה, ושבהן גרפה סיעתו של א-סדר 74 מושבים בפרלמנט והפכה בכך לסיעה הגדולה ביותר בבית, שבו 329 מושבים. א-סדר ביקש לנצל את ההזדמנות כדי להקים ממשלה בלי הסיעות הנתמכות על-ידי איראן, שמספר המושבים שלהן הצטמצם באותן בחירות מ-48 ל-17, אולם בתשעת החודשים שעברו מאז הן הצליחו למנוע ממנו את הרוב הדרוש לו לבחירת נשיא – הצעד הבירוקרטי הראשון שהיה עליו לצלוח כדי להקים ממשלה. בחודש יוני, בצל המבוי הסתום, הורה א-סדר לחברי הפרלמנט שלו להתפטר מבית המחוקקים.
21 צפייה בגלריה
תומכי א-סדר עם תמונתו של נורי אל-מליכי במדי אסיר על חבל התלייה, אתמול בפרלמנט
(צילום: רויטרס )
במעשה-ההתפטרות מסר למעשה א-סדר עשרות מושבים לידי המפלגות שאותן הוא עוין, אבל בה בעת הוא אותת להן כי אם יעזו לנסות להקים ממשלה משלהן – הוא יקדם התקוממות עממית נגדן מצד מיליוני תומכיו ומצד המיליציה שלו, "חטיבות השלום". הסיעות השיעיות לא שעו לאזהרתו: תחילה הציג את מועמדותו לראשות הממשלה נורי אל-מליכי, יריבו הגדול של א-סדר ומי שכבר כיהן בעבר כראש ממשלה ונחשב לבעל ברית של איראן. אחרי שא-סדר תקף אותו על כך הוא חזר בו, אבל במקומו הציג הגוש הפרו-איראני מועמד אחר לתפקיד – השר לשעבר מוחמד א-סודני. א-סודני נחשב בעיני אנשי א-סדר לנאמנו האדוק של אל-מליכי ולפיכך כעושה דברה של איראן, וההודעה על הכוונה למנותו הייתה מבחינת אנשי א-סדר הקש ששבר את גב הגמל: ביום רביעי בערב פרצו מאות מהם לפרלמנט וכבשו אותו לכמה שעות.
בהמשך נסוגו אנשי א-סדר מבית המחוקקים, אבל אמש הם הסתערו עליו שוב, תוך שהם ממוטטים את חומות האבטחה בעזרת חבלים ושרשראות. כוחות הביטחון נאבקו בהם תחילה תוך שימוש ברימוני גז והלם, ו-125 בני אדם נפגעו, אבל אחרי שעות נסוגה המשטרה והותירה את הפרלמנט בידיהם של פעילי המחאה. היום כבר צולמו המוחים רובצים בחצר המקום, והאירוע כולו נראה כחגיגה יותר מאשר כמחאה פוליטית. המפגינים רקדו, התפללו, השמיעו קריאות בשבח מנהיגם, ומעת לעת תפסו תנומה על מזרנים במסדרונות. רבים מהם נראו מניחים את רגליהם על הספות ועל שולחנות העבודה של המחוקקים. ברחוב שליד הפרלמנט הוקמו אוהלים, נערים וילדים חילקו ממתקים או מכרו מיץ וחטיפים, ועשרות מתנדבים הביאו מרחוק שתייה ואוכל למתבצרים, רמז לכוונתם להישאר במקום עוד זמן רב אם יידרשו לכך.
דאעש סולק, הנפט התייקר – אבל לעיראקים אין כסף
א-סדר הוא בן לשושלת חשובה של אנשי דת בעיראק, שיש לה בסיס נאמנים רחב והיסטוריה ארוכה של פעילוּת רדיקלית. בין השאר נמנה עם מובילי המאבק בפלישה של הכוחות האמריקניים לעיראק ב-2003, ובשנים שלאחר מכן פיקד על מיליציה רבת-עוצמה בשם "צבא מהדי" שפעלה נגד צבא ארה"ב. ב-2008 הכריז רשמית על פירוקה, וכעת הוא מנהיג את הארגון שירש אותה, "חטיבות השלום", שבעצמו כולל אלפי לוחמים חמושים ושולט באזורים נרחבים בעיראק.
בשנים האחרונות מדגיש א-סדר את תמיכתו ברעיון הלאומיות העיראקית ואת התנגדותו להשפעה זרה מכל סוג שהוא – הן אמריקנית והן איראנית. מחנה א-סדר מאשים את איראן ואת המיליציות הנאמנות לה בעיראק במעורבות בהרג מאות בני אדם בגל ההפגנות ששטף את עיראק ב-2019, כשהמונים יצאו למחות על המצב הכלכלי ועל המעורבות של משטר האייתוללות בארצם. גם בפריצתם לפרלמנט בשבוע שעבר השמיעו תומכי א-סדר קריאות נגד איראן.
מנגד, גם יריביו של א-סדר הם כוח רב-עוצמה. נוסף על גוש המפלגות הפרו-איראניות שהם מקיימים, הם מפעילים מיליציות המאומנות על-ידי איראן, וחלקן מקיימות קשרים עם טהרן עוד מימי מלחמת איראן-עיראק, אז תמך המשטר האיראני במרידה השיעית נגד משטרו של שליט עיראק הסוני סדאם חוסיין. התנגשות בין שני הכוחות החמושים של שני הצדדים עלולה להיות עקובה מדם, והיא תהיה בגדר חדשות רעות גם לטהרן עצמה וליכולת שלה להשפיע על הקהילה השיעית הענקית בעיראק.
בינתיים מצליחים הצדדים לשמור על מידה מסוימת של איפוק. בסוף השבוע התעוררה דאגה אחרי שיריביו של א-סדר קראו לתומכיהם לצאת היום להפגין ברחובות, אבל בסופו של דבר הם ביטלו את הקריאה. א-סדר מצדו הבטיח למצוא פתרון פוליטי, אבל בהתחשב בכך ש"חטיבות השלום" שלו מחזיקות אלפי לוחמים המצוידים בנשק רב – אי אפשר לשלול את האפשרות שישתמש בהם.
תשעת החודשים שבהם מתנהלת עיראק בלי ממשלה מכהנת הם פרק הזמן הארוך ביותר שלה בלי ממשלה כזו מאז הפלת סדאם חוסיין. בהינתן המצב הזה, עיראק אינה מסוגלת לקדם מיזמי תשתיות נחוצים ולערוך רפורמות כלכליות שייטיבו את מצבו של האזרח – וכל זאת דווקא בשעה שמחירי הנפט מאמירים ומעשירים את קופתה, וכשהיא נהנית מיציבות ביטחונית יחסית בעקבות חיסולו של דאעש. אזרחים עיראקים מן השורה מתמודדים כעת כדבר שבשגרה עם הפסקות חשמל ומים, ולפי תוכנית המזון העולמית 2.4 מיליון מ-39 תושבי עיראק זקוקים לסיוע משמעותי במזון ובכלכלה.
