הריאיון עם אחותה של דיאנה
(צילום: נויל האריס)
בבית המשפט המחוזי בלוד נמשכה היום (שני) עדותו של השוטר לשעבר אמיר רז הנאשם ברצח אשתו דיאנה דדבייב לעיני ילדיהם ביישוב נעלה. כשהתובעת עסקה בגרסאותיו המשתנות של רז לסיבה שקשר את הילדים לפני המעשה הטיחה בו השופטת רות לורך: "אני לא מבינה איך הזיכרון שלך עובד". בריאיון לאולפן ynet אחותה של דיאנה כינתה את עדותו "דברים הזויים".
למרות שבחקירתו במשטרה אמר רז כי החבל שבו קשר את הילדים שימש אותו לפני כן לקשירת חפצים במכונית, אתמול בבית המשפט טען כי היה זה חבל שישמש את אחד הילדים בחוג ג'ודו, והקשירה הייתה כחלק ממשחק. "החבל שימש גם וגם, יותר לחוג ג'ודו של הבן שלי", ניסה לטעון רז היום. השופטת לורך אמרה לו: "מאוד מפתיע אותי. שואלים אותך חמישה ימים אחרי האירוע של הרצח מה עשית עם החבל ואתה אומר 'אני מנסה להיזכר מה עשיתי עם החבל'. כאשר החוקרים מראים לך את תמונה של החבל אתה לא אומר 'זה החבל ששיחקתי עם הילדים', אלא אתה דווקא אומר 'זה החבל שאני קושר דברים לאוטו'. אני לא מבינה איך הזיכרון שלך עבד".
האחות מריאנה בבית המשפט: "זה היה ממש מחריד"
(צילום: שמוליק דודפור)
בתחילת הדיון ניסתה לעמת אותו התובעת עו"ד נטלי חגי עם טענתו שהוא לא זוכר את הרצח עצמו, אלא רק את ההתרחשויות לפניו ואחריו. "יכול להיות שיש לי תעתועי מוח", אמר. התובעת גם עימתה את רז עם עדות הבת שלו לגבי הסכין. "הבת שלך, בת השמונה, אומרת שאתה החזקת בסכין ודיאנה לא החזיקה בסכין". רז השיב: "אני לא יודע, לא זוכר".
בדיון שנערך אתמול התעמתו עם רז קרובות משפחתה של דיאנה, ובהמשך נאלצו לשמוע אותו טוען שהיה קורבן של האישה שבה ירה למוות והיה "גבר מוכה". בריאיון לאולפן ynet אמרה הבוקר אחותה של הנרצחת, מריאנה דיין, כי "זה היה ממש מחריד" אך מוסיפה: "כשראיתי את המבטים של השופטים ואת העובדה שלכולם נפל האסימון שהוא פשוט משקר ומדבר שטויות, אז איפשהו נרגעתי".
אמיר רז ומשפחתה של דיאנה בבית המשפט, אתמול
(צילום: נדב אבס)
כמה קשה היה לשבת שם?
"מעבר לזה שאנחנו המון זמן נמצאים בתוך התהליך, וגם היום אנחנו מגיעים שוב לבית המשפט המחוזי בלוד להמשך התשאול שלו, זה קשה גם כי אין לנו מקום לבוא ולהגיד את הדברים. אנחנו לא צד בכלל וצריכים לשבת שם כבר שנה שלמה ולשמוע את הדברים, ואת זה שהוא מרגיש כאישה מוכה ושם ללעג נשים שנמצאות במערכות יחסים אלימות ואת העובדה שהוא רצח את דיאנה, ואז לחזור לארבעה ילדים בבית שהוא השאיר אחרי טראומה ממש ממש קשה. כל חוויית החיים בגללו נהיית נורא-נורא אכזרית וקשה, גם שנה אחרי".
איך אתם מתמודדים?
"כשראיתי את המבטים של השופטים ואת העובדה שלכולם נפל האסימון אתמול בבית המשפט שהוא פשוט משקר ומדבר שטויות, אז זה איפשהו נרגעתי. אבל לשמוע את זה אחרי שהוא קשר אותם שהוא בא 'רק לשחק' או שדיאנה היא זו שניסתה לפגוע בו והיא זו שהביאה את הסכין ודברים הזויים, והוא מרשה לעצמו ויש לו את הבמה, זה הכי קשה. הדבר העיקרי שאני רוצה זה שהוא יסתום את הפה וייכנס לכלא וזהו לכל החיים, וזה לא המצב. המצב הוא שאני צריכה בסוף לשמוע את הדברים שהוא אומר".
הוא בעצם עושה לה רצח אופי אחרי הרצח.
"בדיוק, לגמרי. הוא מרשה לעצמו לשבת שם ולדבר על הדברים ומעבר לזה ברגע שהוא נשאל על הרצח עצמו הוא פשוט אמר 'אני לא זוכר איך רצחתי אותה, פשוט היה לי איזה בלקאאוט וברגע שסיימתי עם המעשה התעוררתי', זה הזוי".
מה שלום הילדים, מה אתם אומרים להם?
"אנחנו לא מערבים אותם בכל התהליך המשפטי ובבמה שקורה, הם גם לא יודעים שאנחנו נמצאים בבתי משפט ורואים אותו. אנחנו חוזרים הביתה ומנסים להתנהל ולחזור לשגרת חיים הרגילה שיצרנו בשנה האחרונה. לא פשוט להם, הם צריכים לבנות חיים חדשים אחרי שהוא הרס ולקח להם את המשפחה. הם עדיין נורא קטנים זה ילדים שבמהות שלהם תלויים במבוגרים שנמצאים סביבם. הם עדיין ילדים ואני חושבת שהוא הטמיע בהם המון פחדים וטראומות ממש ממש קשות. הוא לקח להם את הביטחון ורואים יום-יום את ההשלכות של זה".
