בבית העלמין קריית שאול בתל אביב הובאה אחר הצהריים (ראשון) למנוחות חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, שהלכה לעולמה והיא בת 85. בהלוויה השתתפו מאות בני אדם ובכללם בני משפחה, פוליטיקאים בעבר ובהווה ומכרים. בהלוויה נכחו יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי, ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי, דליה רבין, חברי הכנסת לשעבר מוסי רז, תמר זנדברג, זהבה גלאון ונעמי חזן, וקרובי המשפחה עוזי דיין, אביב גפן ושירה גפן. ynet העביר את ההלוויה בשידור ישיר.
הלווייתה של יעל דיין
(צילום: עידו ארז)
ד"ר רחלי שיאון שריד, בתה של דיין, ספדה: "אנחנו נפרדים היום מאמא האהובה מאוד. בימים האחרונים, כשהיא כבר לא דיברה, החזקתי בידה והיא בידי וידענו שהפרידה מתקרבת. השתדלנו לחזק אחת את השנייה ולא לפחד, ככה זה היה בינינו תמיד. לאמא היו חיים מופלאים, היו בהם הצלחה וזוהר ולא מעט כאב, אבל תמיד מחשבה ורגש".
הבת סיפרה: "כשאמא הייתה בת 6 היא לקחה כל בוקר לגן את אחיה אודי באוטובוס. היא קפצה כמה כיתות ובגיל 16 כבר ישבה לשוחח עם אלתרמן. לאחר שהשתחררה מהצבא, כתבה ספרים שהיו רבי מכר בכל העולם. במלחמת ששת הימים היא הכירה את אבא שלנו בסיני. היא התעקשה ללדת אותי ולפני כן את דן בארץ".
רחלי הוסיפה: "גדלתי לאמא עיתונאית וסופרת שעבדה קשה אבל חיכתה לי ולאחי דן כל יום עם קציצות ופירה לארוחת הצהריים. היא לא נתנה לגלים הגבוהים שבחוץ להטביע אותה, תמיד מחזיקה לנו את היד. אחר כך הייתה חברת כנסת ושם עשתה מהפכה אמיתית. כיאה לבת למשפחת חקלאים היא עשתה חריש עמוק בעיקר בתחום הזכויות לנשים, הקהילה הגאה וזכויות מיעוטים. מדהים לראות כמה הספיקה לעשות בשנותיה בכנסת. הפעולה שלה הייתה מעשית ואפקטיבית מאוד ומתוך כבוד עצום ואמיתי לכל אדם באשר הוא.
"אמא הייתה פטריוטית ישראלית, היא אהבה את ישראל והכירה כל פינה בארץ. לא היו לה שורשים אחרים. לצד זה הכירה בכך שגם לעם הפלסטיני יש זכויות. השקפת עולם מפוקחת ולא תמימה שראתה לרחוק מה יקרה לישראל אם לא תרדוף שלום ותבחר רק באלימות ובמלחמה. היא סבלה בגלל זה אלימות פיזית ומילולית אבל לא נכנעה ולא ויתרה ותמיד עמדה זקופה. היא לא הרשתה לשנאה לדבוק בה, הלב שלה נשאר נקי וטהור".
עלמה, נכדתה הבכורה של דיין, אמרה בהלוויה: "סבתא שלי, האישה האמיצה והאצילית, חברת הנפש שלי החכמה, היית לי אי של שקט וליווית אותי כל חיי. גידלת אותנו, לימדת כל אחד מנכדייך, חשבת על כולם. לימדת אותנו להיות חזקים ואמיצים ושהכול אפשרי. רצית שנהיה גאים בך תמיד, ולנו היה חשוב שתתגאי בנו".
הנכדה אמרה עוד: "סבתא, את החזקת את הכול בכל מובן. חלמת על שלום עם סיכה של יונת שלום שענדת על כל חולצה, אהבת להיות מוקפת בפרחים ובציפורים בבית שלך. עכשיו, כשאת הולכת, חלל גדול נפער אבל את תמשיכי להישאר בלב כולנו תמיד, לעד אנצור את כל הזיכרונות שלי ממך, אני אוהבת אותך".
הנכדה יסמין אמרה: "כשהייתי קטנה, סבתא לימדה אותי איך לבקש משאלה מסביונים. חושבים עליה חזק בראש תוך כדי שנושפים על הסביון ומפזרים לעבר את זרעיו. אחרי שגדלתי היה לה חשוב לבוא לגן הילדים וללמד את שאר הילדים כדי שגם המשאלות שלהם יתגשמו. כזאת היא הייתה וככה אני אזכור אותה, כמי שעוצרת הכול כדי לטפל במסירות בכל אדם או בעל חיים שזקוק לה".
בהלוויה ספד גם הנכד אדם. "סבתא הייתה האישה הכי מיוחדת שהכרתי", סיפר. "היא ליוותה אותי לכל אורך הדרך מהרגע הראשון, מחדר הלידה כשנולדתי, למרות שהיה מותר רק מלווה אחד היא התעקשה להיכנס גם ולהיות בלידה. התכונות שהכי זכורות לי מסבתא הן הנדיבות והלב הרחב שלה, החוכמה והנחישות, אהבת הארץ והמולדת והרצון להילחם למען הצדק ולעזור לכל אחד בכל מחיר".
יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי אמרה בהלוויה: "בשבילי יעל הייתה מה שאני בטוחה שהייתה לרבות במדינת ישראל - היא הייתה אור, היא הייתה מודל, היא פרצה דרכים, היא הייתה אחד מאלה שעל הכתפיים שלה אנחנו עומדות וממשיכות את המאבק שהיא נאבקה למען הזכויות של אחת ואחת מאיתנו, ולמען הזכויות של כל אחד ואחד. גם בשביל הקהילה הגאה, אבל גם בשביל האישי והחברתי ובוודאי המאבק למען השלום, שהוא המטרה הראשונה במעלה".
מהבית של משה דיין לחברת כנסת מטעם העבודה
דיין, בתם של רות ומשה דיין שהיה רמטכ"ל צה"ל ושר הביטחון, התמודדה בעשור האחרון עם מחלת נפחת הריאות (COPD). היא הותירה אחריה שני ילדים. אחיה הצעירים היו הבמאי אסי דיין שהלך לעולמו ב-2014, והפסל אודי דיין שנפטר ב-2017.
היא שירתה בצה"ל ביחידת דובר צה"ל והשתחררה בדרגת סרן. לאחר מכן למדה יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.
בבחירות לכנסת ה-13, שנערכו ב-1992, נבחרה דיין לראשונה לח"כית מטעם מפלגת העבודה. היא הייתה חברה בוועדת חוץ וביטחון ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, תפקיד שבו החזיקה גם בכנסות ה-14 וה-15. ב-2003 התמודדה דיין מטעם רשימת מרצ, אך לא נבחרה לכנסת.
בהמשך אותה שנה היא התמודדה בראש רשימת מרצ למועצת העיר תל אביב-יפו. לאחר הבחירות היא מונתה לסגנית ראש העיר. בבחירות הבאות עברה לרשימתו של ראש העיר רון חולדאי, ולאחריהן מונתה לתפקיד יו"ר מועצת העיר.
לאורך השנים הייתה דיין פעילה במנהיגויות של גופים חוץ-פרלמנטריים שפעלו למען שלום, כמו שלום עכשיו, בת-שלום והמועצה לשלום ולביטחון. היא גם הייתה פעילה למען זכויות נשים בארץ ובעולם ובארגונים למען זכויות אדם. בנוסף הייתה פעילה בולטת למען זכויות להט"בים. בשנת 2022 קיבלה פרס מפעל חיים מהמשרד לשוויון חברתי, על פעילותה למען קהילת הלהט"ב.
דיין הייתה גם עיתונאית וסופרת, ופרסמה כמה ספרים - בהם "אבי, בתו" ו"סיני, יוני 1967, יומן אישי". היא הייתה נשואה לדב שיאון, שכיהן בין היתר כדובר צה"ל. שיאון הלך לעולמו ב-2003 והוא בן 82.
