כוונתו של ראש הממשלה נפתלי בנט להחיל הגבלות על אזרחים ותושבים שבחרו לא להתחסן, כפי שהתברר בישיבה שקיים שלשום, עשויה לקרום עור וגידים אם כמה מהלכים יקודמו. בין המהלכים הטלת קנסות על היעדר חיסון, הגבלות על תנועה ללא מחוסנים, הגבלת טיסות לחו"ל והאמצעים הקיצוניים ביותר: חובת חיסון והטלת סגר.
על רקע הביקורת הקשה על דבריו והתנגדותו המיידית של שר הבריאות ניצן הורוביץ לרעיון, גורמים בסביבתו של בנט הבהירו לאחר הישיבה כי לא יוטל סגר על לא מחוסנים. הגורמים הוסיפו כי בכל מקרה כלל המהלכים הללו עשויים להיתקל בקשיים משפטיים משמעותיים והסבירות ליישומם נמוכה במיוחד.
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל", הסביר כי "עיקרון בסיסי בעולם המשפט הוא שאין זכויות מוחלטות. למול זכותו של האחד שלא להתחסן בניגוד לרצונו ניצבת זכותו של האחר לבריאות ושלא נחשף למחלת הקורונה ולסיכוניה. מכאן גם חובתה של הממשלה לדאוג לבריאות הציבור ולנקוט אמצעים אפקטיביים למניעת התפשטות מגפה".
ניב-יגודה הוסיף כי "גם אם צעדים אלו מגבילים במידה מסוימת את החירות של מי שבחר שלא להתחסן. על הממשלה לנקוט צעדים מידתיים, ולוודא שלא פועלים באופן שבו הנזק מההחלטה שמתקבלת עולה על התועלת".
על חובת חיסונים אמר כי "הגם שבפקודת בריאות העם קיימת תשתית משפטית המאפשרת במצבים מסוימים להנהיג מדיניות של חובת חיסון, יש להימנע משימוש בכלי דרקוני ופוגעני זה. פקודת בריאות העם כירושה מימי המנדט הבריטי אולם מאז המציאות השתנתה, החברה השתנתה וגם הכללים המשפטים הם אחרים, לדוגמה האוטונומיה של האדם על גופו. חובת חיסון או כפיית חיסון אינה מעשית במדינה דמוקרטית בעידן המודרני. שימוש בכלי משפטי של כפייה הוא למעשה מעין הודאה בכישלון של המדינה בהובלת מדיניות בריאות מקצועית ומבוססת אמון של הציבור".
פרופ' רן בליצר נגד הסרת ההגבלות: "לא נצבר מידע שמרגיע אותנו"
בנוגע להגבלת טיסות לחו"ל ללא מחוסנים הוא אמר כי "חובת בידוד למשך כמה ימים, במלונית או בבית, ללא מחוסנים שנכנסים לישראל היא הגבלה מידתית וכזו שנועדה להגן בתקופה של מגפה על בריאות הציבור, על מערכת הבריאות מפני אי-ספיקה ועל האינטרסים הכלכליים של המשק הישראלי. עם זאת, וככל שיוחלט על הגבלה מסוג זה, מבחינה משפטית יהיה קשה להסביר מדוע המדינה 'סוגרת את השמיים' ומונעת מלא מחוסנים לצאת מישראל".
על סגר ללא מחוסנים אמר ניב-יגודה: "סגר סלקטיבי זו אפשרות שנדונה לכישלון מראש. מה שלא הצליח באירופה לא יעבוד גם בישראל, ולכן עדיף ללמוד מניסיון ולהימנע מקביעת כלל משפטי לא ישים ולא אכיף. נכון להיום יש מאות אלפי ישראלים שלא התחסנו בכלל או שלא קיבלו את מנת הבוסטר, ומבחינה משפטית ספק רב אם אפשרות זו תעמוד במבחן בג"ץ נוכח עוצמת הפגיעה בזכויות יסוד. הנזק מסגר סלקטיבי שלא ניתן לאכוף עולה על התועלת הצפויה ועל הסיכוי שהוא יוביל לזינוק דרמטי במספר המתחסנים".
בנוגע לקנסות על היעדר חיסון, הוא אמר כי "ענישה בדמות קנסות או שלילת קצבאות ילדים וביטוח לאומי כאמצעי להכווין התנהגות בתחום הבריאות היא מאוד בעייתית, ולרוב אינה משיגה את מטרתה. סוגייה זו נדונה בעבר ביחס לחיסוני שגרה בילדים ונמצא שקיימות דרכים יותר אפקטיביות לקידום בריאות וצמצום התנהגויות בסיכון גבוה. כן יש מקום לעשות שימוש בתמריצים ישירים ועקיפים שנועדו לשמור על בריאות הציבור במרחב הציבורי. כך לדוגמה חיוב בבדיקת PCR או אנטיגן בתשלום פרטי כחלק מהתו הירוק וכתנאי לשהייה במרחב ציבורי".
ניב-יגודה הוסיף כי הוא סבור שאין הצדק להטלת הגבלות תנועה על לא מחוסנים. "בעוד שיש הצדקה אפידמיולוגית לעשות שימוש בכלי משפטי ולהגביל במרחב הציבורי נוכחות אדם שבחר שלא להתחסן ושלא לבצע בדיקת קורונה, הגבלת תנועה סלקטיבית של 'לא מחוסנים' אינה מידתית ואיננה אכיפה", הוא אמר. "כיצד גורמי האכיפה יבחינו בין מי שלא יכול להתחסן משיקולים רפואיים ובין מי שאינו רוצה להתחסן משיקולים אידיאולוגיים? במציאות שבה מדינת ישראל איננה מצליחה לבצע אכיפה אפקטיבית של חובת בידוד לשבים מחו"ל או עמידה בתנאי התו הירוק, ספק אם יצליחו לאכוף הגבלות תנועה של חלק מהאוכלוסייה".
