מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו, שמתכנסים בימים אלה בפסגה במדריד, הזמינו רשמית את שבדיה ופינלנד להצטרף לברית הצבאית. הצהרת המנהיגים אחר הצהריים (רביעי) פורסמה יום אחרי ההסכם שנחתם בשולי הפסגה בין שתי המדינות הנורדיות לטורקיה – חברת נאט"ו, שבמשך שבועות ארוכים התנגדה להצטרפותן והציבה דרישות כתנאי להסרת הווטו. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודה לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על ההסכם שאפשר את צירופן של שטוקהולם והלסינקי.
ההסכם, שבו נענו שבדיה ופינלנד לדרישות הטורקיות, מעורר ביקורת רבה. המתנגדים אומרים שההסכם מעניק לאנקרה לגיטימציה להטיל גם בעתיד וטו בנושאים שקשורים למדיניות החוץ שלה.
טורקיה חברה בנאט"ו כבר יותר מ-70 שנה, והצבא שלה הוא השני בגודלו בברית הצפון-אטלנטית. כיום, לפני הצטרפותן של שבדיה ופינלנד, בברית נאט"ו יש 30 חברות. כל אחת מהחברות יכולה להטיל וטו על צירופה של חברה חדשה. נשיא טורקיה ארדואן ניצל את ההזדמנות הזאת.
כתנאי להסכמה להצטרפות דרשה טורקיה שפינלנד – ובמיוחד שבדיה – יפסיקו לתמוך בארגונים כורדיים שהיא מגדירה כארגוני טרור, ובחברים של אותם ארגונים שחיים בפינלנד ובשבדיה. המדינות הנורדיות דחו את הטענות הטורקיות שהן תומכות במחתרת הכורדית PKK, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן". המחתרת מוגדרת כארגון טרור לא רק בטורקיה, אלא גם בארה"ב ובאיחוד האירופי. אנקרה טוענת ששבדיה ופינלנד מעניקות מקלט לכורדים הקשורים ל-PKK.
טורקיה מתייחסת גם לארגון הכורדי YPG, שפועל בצפון סוריה, כארגון טרור וטוענת שמדובר למעשה בשלוחה של ה-PKK. ה-YPG לוקח חלק בפעילות הקואליציה הבינלאומית שנלחמת נגד דאעש בסוריה, ומקבל סיוע מארה"ב ומדינות אחרות במערב, למורת רוחה של אנקרה.
כבר תקופה ארוכה שטורקיה דורשת שבעלות הברית שלה יפסיקו לתמוך ב-YPG, והתעמתה בנושא עם ארה"ב, צרפת, גרמניה, הולנד ומדינות אחרות. "ארגון טרור" נוסף להגדרת אנקרה הוא FETO - הרשת של איש הדת הגולה פתהוללה גולן. אנקרה מאשימה את גולן בתכנון ניסיון ההפיכה הכושל בקיץ 2016. כמו ה-YPG, גם ארגונו של גולן – שחי בארה"ב – לא נחשב לארגון טרור במערב.
במגעים עם טורקיה התעקשה שבדיה היא לא מסייעת לארגונים הכורדיים. בהתייחסות ל-YPG טענה שהיא בסך הכול מעניקה סיוע הומניטרי לפליטים בסוריה ובאזורים סמוכים. בהסכם בין הצדדים התחייבו שבדיה ופינלנד לא לתמוך בארגונים הכורדיים - כולל בארגונים קיצוניים בצפון-מזרח סוריה, בדרך שמאיימת על ביטחונה של טורקיה – למשל העברת נשק או ממון. "גם היום אנחנו לא עושים את זה", הדגישה אן לינדה, שרת החוץ השבדית.
מכיוון שטורקיה מגדירה את אותם ארגונים כורדיים כארגוני טרור, היא מתייחסת לחברי הארגונים כטרוריסטים. בעבר היא ביקשה משבדיה ופינלנד שהן יסגירו אליה חברים באותם ארגונים שמתגוררים בשתי המדינות הנורדיות. בעקבות ההסכם מחדשת טורקיה את בקשות ההסגרה. שר המשפטים של טורקיה, בקיר בוזאג, אמר שהוגשו לשבדיה בקשות בעניינם של 11 חברי PKK ו-10 חברי FETO. לפינלנד הוגשו בקשות על שישה חברי PKK ושישה חברי FETO.
בהסכם שנחתם בשולי הפסגה במדריד הסכימו שבדיה ופינלנד לטפל בצורה יסודית – ומהירה – בבקשות הגירוש וההסגרה של חשודים בטרור לטורקיה, בהתאם לחוקי ההסגרה האירופיים. בשבדיה הביקורת על ההסכם רבה - במיוחד בקרב גולים כורדים. בשבדיה חיים כ-100 אלף כורדים, בהם פליטים. לפי "הפדרציה הכורדית בפינלנד", כ-16,000 כורדים חיים בפינלנד.
מגדלנה אנדשון, ראש ממשלת שבדיה, אמרה שארצה תמשיך לפעול בהתאם לחוקי ההסגרה המקומיים והבינלאומיים. כשנשאלה על הסגרות אפשריות לאנקרה השיבה: "זה תלוי במידע שנקבל מטורקיה בתחום הזה". לכתבים במדריד אמרה אנדשון: "יש אנשים בשבדיה שנמצאים בחרדה מסוימת, ואני רוצה להבהיר שלושה דברים: ראשית – אנחנו לעולם לא נסגיר מישהו שיש לו אזרחות שבדית, ואני יודעת שחלק ממי שהביעו דאגה הם אזרחי שבדיה, אז הם לא צריכים לדאוג. שנית, אנחנו בוודאי נמשיך לפעול לפי החוק השבדי והבינלאומי. דבר שלישי – זה אומר שאם מישהו לא מעורב בפעילות טרור, אין לו מה לדאוג".
"לשבדיה עלולות להיות שוב בעיות עם טורקיה", נכתב בעיתון השבדי SvD. העיתון הסביר שאם טורקיה "לא תהיה מרוצה מהדרך שבה שבדיה מקיימת את חלקה בהסכם – הפרלמנט הטורקי יוכל לעצור את שבדיה עוד הפעם". אן לינדה, שרת החוץ של שבדיה, אמרה שלדעתה החשש הזה מוגזם. "אני חושבת שעבדנו על זה כל כך הרבה שאנחנו לא צריכים לדאוג יותר מדי שיהיו עוד בעיות", היא אמרה, אך הדגישה: "עם זאת, זה לא יהיה חכם מצדי לומר שלא יצוץ שום דבר".
מינה קאקאבווה, מחוקקת שבדית ובעבר לוחמת כורדית, אמרה שמדובר ב"יום שחור למדיניות החוץ של שבדיה". לדבריה ההסכם "מפעיל הרבה לחץ על אנשים שביקשו מקלט במדינה הזאת, וכבר לא יכולים להרגיש בטוחים - בגלל ששבדיה מוכרת את הזכויות הבסיסיות שלהם".
קאקבאווה היא מחוקקת עצמאית, ובכמה הזדמנויות הממשלה הסוציאל-דמוקרטית הייתה זקוקה לתמיכתה כדי לנצח בהצבעות צמודות בפרלמנט. המחוקקת אמרה ששרת החוץ לינדה צריכה להופיע בפני ועדת יחסי החוץ ולהסביר את ההסכם עם טורקיה. קאקבאווה איימה ליזום הצבעת אי-אמון אם היא לא תעשה זאת. צעד שכזה, יש לציין, לא צפוי להצליח מכיוון שרוב המחוקקים תומכים בחברות בנאט"ו. כך או כך, בעוד שלושה חודשים ייערכו בשבדיה בחירות כלליות.
חלק מהכורדים בפינלנד ושבדיה מזהירים שההסכם יקל על ארדואן לפלוש לצפון סוריה, ולכבוש יישובים שנמצאים בידי הכוחות הסוריים הדמוקרטים (SDF) - ארגון של לוחמים כורדים, שנתמך על ידי וושינגטון. באופוזיציה השבדית אמרו על ההסכם: "הזהרנו בשלב מוקדם מהסכנות של הפקדת מדיניות החוץ בידיים של הרודן ארדואן". נושי דדגוסטאר, מנהיגת מפלגת השמאל, שאלה: "האם אנחנו הולכים לחמש את טורקיה במלחמה שלה בסוריה? איזה גולים יוסגרו?".
בפינלנד הביקורת על ההסכם לא חריפה כמו בשבדיה, אך גם הנהגת המדינה נדרשה להרגיע את המתנגדים שחוששים מהסגרת גולים כורדים. נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה, ציין שבהסכם לא מופיעה רשימת מבוקשים להסגרה. לדבריו ההסכם בין שלוש המדינות נועד להגדיל את התמיכה במאבק באיומים שנשקפים לביטחונה של כל אחת מהן.
כתנאי נוסף להסרת הווטו נדרשו שבדיה ופינלנד לבטל את האיסור על מכירת כלי נשק מסוימים לטורקיה. באופוזיציה השבדית אמרו שהסרת ההגבלות על ייצוא כלי הנשק "מדאיגה מאוד".
7 צפייה בגלריה
בחודש שעבר: נשיא פינלנד ניניסטה וראש הממשלה סאנה מרין מודיעים על בקשת ההצטרפות לנאט"ו
(צילום: AFP)
כלי תקשורת טורקיים שמזוהים עם שלטון ארדואן בירכו היום על ההסכם ואמרו שמדובר בהישג גדול של הנשיא. "הניצחון של הנשיא ארדואן במדריד", נכתב בכותרת של העיתון סבאח, ששיבח את "ההחלטיות והחזון המנהיגותי" של נשיא טורקיה במאבקו בטרור. בעיתון יניא קיט נכתב: "שבדיה ופינלנד נענו לדרישות של טורקיה, שניים ממעוזי הטרור באירופה קורסים". בעיתון מילייט בישרו לקוראים שחשודים מה-PKK יוסגרו לטורקיה, ושאנקרה "קיבלה במו"מ את מה שהיא רצתה" - אמירה שהופיעה אמש גם בהצהרה של לשכת ארדואן.
הליך ההצטרפות יושלם בתוך שנה
שבדיה ופינלנד הגישו את בקשות ההצטרפות שלהן בחודש מאי, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה שהייתה בפברואר. הן עשו זאת אחרי עשרות שנים שבהן שמרו על ניטראליות צבאית.
תהליך ההצטרפות של מדינה מועמדת לנאט"ו נמשך בדרך כלל כשנה מהגשת הבקשה. בעקבות המלחמה באוקראינה, והחשש של שבדיה ופינלנד לביטחונן, ההליך צפוי להיות מהיר יותר.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה נרשם בפינלנד ובשבדיה גידול חד בתמיכת הציבור בהצטרפות לברית הצבאית, בצל החשש שגורלן של הלסינקי ושטוקהולם יהיה ביום מן הימים דומה לזה של האוקראינים. להצטרפותן של השתיים יש פוטנציאל להרחיב עוד יותר את פריסתם של כוחות הברית בסמוך לגבול הרוסי: הפינים חולקים גבול באורך של כ-1,340 קילומטרים עם רוסיה.
עבור מדינות החוששות לביטחונן ולשלמותן הטריטוריאלית היתרון העיקרי בהצטרפות לנאט"ו הוא סעיף 5 באמנת הברית: סעיף זה קובע כי כל התקפה על אחת ממדינות נאט"ו תיחשב בעיני חברות הברית להתקפה על הברית כולה – והן יתגייסו לסייע לה צבאית. המשמעות היא שהצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו אמורה להבטיח להן שאם רוסיה תתקוף אותן – כל חברות נאט"ו, בהן מדינות עם צבאות חזקים במיוחד כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת, יתגייסו לעזרתן.
