"נשבענו כרופאים לשמור על רווחתן ובריאותן של המטופלות תוך שאנו שומרים על כבודן ללא הבדלי דת, מין וגזע", כך כתב לעמיתיו פרופ' רוני מימון, יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית, על רקע הפרסומים ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" על התלונות הקשות נגד רופאי הנשים פרופ' מנחם אלקלעי וד"ר גיא רופא. "לצערי השוליים של השוליים מכתימים היום עשייה מבורכת ורבת-שנים, אבל תפקידנו להוקיע התנהלות זו ולבחון כיצד נמנע הישנות של מקרים כאלו בעתיד".
האמצעי העיקרי שבחר האיגוד כדי לעשות זאת, בשלב ראשוני, זה שינוי האמנה שלו: כבר הבוקר (רביעי) תופץ לכלל חברי האיגוד, האחראי על רופאי ורופאות הנשים במדינה, אמנה מעודכנת שמכילה תיקונים ותוספות לעקרונות היסוד עבור ביצוע בדיקות נשים, שנועדו למנוע מרופאים נוספים לפגוע שוב במטופלות שלהם, וזאת בתגובה לפרשות החמורות שנחשפו בשבוע האחרון. העדכון המרכזי: חלק מהבדיקות הפולשניות ביותר - כמו בדיקה רקטלית ובדיקת שד - יתבצעו מעתה רק אם יש לכך הצדקה רפואית ורק בכפוף למתן הסבר מפורט למטופלת ולקבלת הסכמתה לכך.
"נשים רבות מביעות פחד וחרדה לפני הבדיקה ואי-נוחות, כאב או מבוכה במהלכה. תחושות אלה עשויות לגרום לחוויה שלילית ולעיתים אף טראומטית למטופלת, עד כדי אפשרות הימנעות מבדיקות אגניות חוזרות, על כל המשתמע מכך", נכתב באמנה. "לפיכך, בדיקות אלה מחייבות גישה רגישה ומכבדת מצד המטפל או המטפלת". האמנה מפרטת שורת פעולות חדשות הנדרשות מצד הרופאים הגינקולוגים לפני, תוך כדי, ובסיום הבדיקות. כך, למשל, לפני הבדיקה, הרופאים מחויבים בשלל תנאים לפני שהם רשאים להתחיל. "יש להציג את עצמך, הצוות הרפואי הנמצא איתך ומטרת נוכחותו, ולקבל את הסכמת הנבדקת לכך", נכתב. "במידת האפשר, רצוי כי במהלך הבדיקה תהיה נוכחת בקרבת מקום אשת צוות נוספת, אשר תוכל להצטרף לבדיקה במידה והמטופלת מעוניינת בכך". בנוסף, קיימת חובה "ליידע את המטופלת על זכאותה למלווה מטעמה במהלך הבדיקה".
חידוש עיקרי נוגע גם לחשיבות מתן הסבר מפורט על אופן ותועלת הבדיקה, במיוחד כאשר מדובר בהליכים פולשניים. "יש להסביר את מהות הבדיקה הצפויה, שלביה והמכשירים הרפואיים הבסיסיים שבהם משתמשים. יש ליידע מראש, להסביר ולקבל את הסכמתה של הנבדקת טרם הבדיקה לגבי האיברים שייבדקו, שלבי הבדיקה וכן הרציונל והתועלת בבדיקתם", נכתב. "יש להימנע מביצוע פעולות שלא התקבלה הסכמת המטופלת להן בצורה ברורה מבעוד מועד".
כבר לפני הבדיקה, נדרשים הרופאים "להציף נושאים העשויים להשליך על הבדיקה, לדוגמה אירוע טראומטי בעבר, קושי להיבדק, כאבים וכו'". עוד נכתב כי "מטופלת המבקשת ביצוע בדיקה תחת הרדמה כללית, אזורית או סדציה (אלחוש), מומלץ כי יוסברו יתרונות וחסרונות האלחוש. אם המטופלת עדיין מעוניינת בכך, יש להימנע מביצוע הבדיקה ללא אלחוש".
תוך כדי הבדיקה יש לשמור על קשר ישיר עם המטופלת. "יש לקבל את אישור המטופלת (בעל פה) טרם תחילת הבדיקה ולפני ביצוע פעולות רפואיות העלולות לגרום לכאב או אי-נוחות", נכתב. "במקרים שבהם קיים קושי להיבדק או שהמטופלת מעוניינת בכך, יש לאפשר למטופלת להכניס בעצמה את מכשיר הבדיקה".
לקח נוסף, במיוחד על רקע הפרסומים על הערות פוגעניות של הרופאים והטרדות מיניות תוך כדי הבדיקה: "בכל שלב יש להימנע מהערות אישיות, רמיזות ובדיחות הקשורות לנושאים כגון: מבנה גוף, משקל, שיעור יתר, נטייה מינית, זהות מגדרית, הרגלים מיניים, או כל נושא אחר שאינו קשור במישרין לבדיקה הגופנית עצמה".
הרופאים נדרשים "לנהוג במשנה רגישות במיוחד כאשר המטופלות חשופות ולהימנע מהערות שיפוטיות במקרים שבהם הנבדקת מקבלת החלטות מורכבות, כגון בקשה להפסקת הריון, עיקור חצוצרתי וכו'". בסיום הבדיקה, על הרופאים להסביר את ממצאיהם "כאשר המטופלת יושבת ממול לבושה", ולדאוג להקציב זמן סביר לשאלות המטופלת.
"אל לנו להתעלם מההתרחשות של הימים האחרונים", כתב פרופ' רוני מימון, במכתב הנלווה לאמנה שהופץ אתמול לחברי האגודה. "לצערנו הפרסומים השונים בתקשורת הנוגעים לחשדות לכאורה של מטופלות שחוו פגיעה מצד שני רופאים היא מטלטלת ומזעזעת ומחייבת אותנו לתגובה חדה וברורה". לאור התופעה החמורה, הוא הבטיח: "אם ישנם חריגים במשפחתנו המקצועית - נוקיע אותם מתוכנו".
תוך 3 שנים: 16 תלונות נגד גינקולוגים בגין פגיעה מינית
חשיפת הפרשות בנוגע לפרופ' אלקלעי וד"ר רופא, שני הגינקולוגים שפגעו מינית במטופלות שלהם לכאורה, מהווה רק את קצה המזלג לתופעה המדאיגה שממדיה, ככל הנראה, גדולים פי כמה. מאז 2018 הוגשו למשרד הבריאות 16 תלונות נגד גינקולוגים שונים בגין פגיעה או הטרדה מינית. ואולם פעילות חברתיות בתחום מזהירות: בפועל, המספרים הרבה יותר גבוהים.
מנתוני המשרד שהועברו לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי בשלוש השנים האחרונות התקבלו 16 תלונות. אך פעילות בתחום טוענות כי הנתון הנמוך הזה בעיקר מעיד על היעדר המוכנות של המערכת לטפל בנושא - ולא על היקף התופעה עצמה. לאחר עיכוב של למעלה מחמש שנים, רק לאחרונה פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שמחייב את כלל המוסדות הרפואיים לדווח למשרד הבריאות על תלונות על הטרדה מינית.
קרן גרינבלט, שהובילה את המהלך לניסוח חוזר המנכ"ל הזה, מסבירה כי "המספר הזה לא כולל תלונות שהתקבלו בקופות החולים, בבתי החולים ובמוסדות פרטיים אחרים". לטענתה, עד לאחרונה, בעצם לא הייתה קיימת חובת דיווח של אותם מוסדות למשרד הבריאות. "לא היה מקום אחד שמתכלל את המידע הזה, כך שהמספר לא משקף את מספר הפגיעות שהתרחשו במהלך טיפול רפואי גינקולוגי", אמרה. להערכתה, מספר התלונות שדווח - "משקף בין חמישה ל-15 אחוזים בלבד ממספר הפגיעות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "רואים חשיבות עליונה בשמירת הסביבה הטיפולית כבטוחה מכבדת ונטולת הטרדות מילוליות או פיזיות וכן בטיפול בנושא הטרדות ופגיעות מיניות. לשם כך פורסם חוזר מנכ"ל מסוף נובמבר, אשר מסדיר את הטיפול בתלונות בעקבות פגיעה או הטרדה מינית במהלך טיפול רפואי".