אלמנתו, הוריו וחבריו של ברק לופן שנרצח בפיגוע בתל אביב נפרדו ממנו הבוקר (ראשון) בהצהרות שמסרו על רקע נוף הכינרת של קיבוץ גינוסר, שבו נולד וגדל. "הוא החצי שלי, היה לנו בית פתוח ושמח. היו לנו תוכניות גדולות. סיפרתי לילדים, אמרתי שהוא איתנו", אמרה האלמנה דנה. אביו סיפר כי תכנן לחזור לגור לידם בקיבוץ: "הוא רצה להתקדם בחיים". ברק לופן יובא למנוחות ב-17:30 בבית העלמין בקיבוץ.
"ברק היה המזל שלי בחיים", סיפרה האלמנה דנה. "בברק יש את השקט הכי סוער שקיים. בן אדם טוב, אין בן אדם אחד שנמצא שיגיד עליו משהו רע. בן אדם שתמיד מסתדר, שדואג. ברק הוא החצי שלי, הוא החבר הכי טוב שלי. אני רק יכולה לאחל לאנשים זוגיות כמו זו שהייתה לי עם ברק".
דנה סיפרה על ילדיהם המשותפים: "יש לנו שלושה ילדים מקסימים. יובל בת חמש וחצי, עמית בת שלוש וחצי, ונולד לנו דור, בן חמישה חודשים. ברק כל כך חיכה לו, ואמר תמיד שהוא שהוא יהיה חותר או שהוא יהיה חותר, אין אופציות אחרות. כשקראנו לו דור, זה היה 'דור ההמשך' כי יש רק נכדות, ולא ידענו שהוא יהיה דור ההמשך של אבא שלו בזמן כל כך קצר. ברק נתן לי את המתנה הכי גדולה שיכולה להיות: שלושה ילדים. הבית שלנו שמח ופתוח, שנינו אנשי חינוך, עם ערכים מאוד גדולים".
בהמשך סיפרה על היום האחרון לחייו של ברק. "ביום חמישי ברק אמר לי שהוא יוצא עם חברים להתאוורר. החברות הטובה שלנו הייתה שזה ברור והכל בסדר. כשהוא יצא מהבית יובל הגדולה הסתכלה עליו ואמרה 'אבא איזה חתיך אתה היום'. וכך הוא יצא. זה היה יום שמח, אמרתי לו שהיה לי יום כיפי. בדיוק סיימתי את חופשת הלידה וחזרתי לעבודה, וברק עשה את הכל כדי שיהיה לנו טוב ושגרה ולעזור. דיברתי איתו והוא אמר לי 'דני בדיוק הגעתי'. רשמתי לו 'יופי, תיהנה'. ומאז הוא לא ענה".
בתשובה על השאלה מה סיפרה לילדים השיבה דנה: "את האמת. שאבא היה מעורב באירוע מאוד מאוד לא רגיל, הייתה לו פציעה מאוד קשה, שטובי הרופאים ניסו לעזור לו ובגדול שאבא מת, אבל שהוא איתנו ונמצא אותו איפשהו".
"כשאתה מביא ילדים אתה מבין שיש סיטואציות כאלה בחיים, אבל אתה לא חושב שבאמת תצטרך לשבת ולדבר איתם. בטח לא כשהוא הלך לשבת לשתות בירה עם חברים. זה מאכזב, זה מבאס", הוסיפה. "ברק היה דמות, אני מופתעת מאוד מכמות האנשים שהתאספו בשכונה שלנו, מאות אנשים שאיכשהו פגשו אותו, במדרכות, עם הילדות בגינה, בדרך לחוג חזרה מהחוג. האבא הכי פעיל שיש".
היא סיפרה על התוכניות לעבור מגבעת שמואל לקיבוץ שבו גדל ברק. "זה היה לשנינו יום אחד מאוד ברור שאנחנו את הבית נבנה פה, ונרשמנו. זה היה צריך לקרות ממש בקרוב. היו לנו חלומות מאוד גדולים - הוא רצה לפתוח פה עוד קיאקים, ספורט וכינרת, זה היה בנפשו".
"כשנפרדתי ממנו אמרתי לו שהוא יכול לישון בשקט, שתהיה שמחה ויהיה אור, ויהיה להם טוב. לצד כל הקושי, נמצא את הדרך שלנו", אמרה דנה.
רולי לופן, אביו של ברק, סיפר כי בתור בן הזקונים דאג להם ברק במיוחד: "ברק, הבן הצעיר שלנו, בן הזקונים, נולד בינואר, ממש בחורף, עם הברקים והרעמים, בנר השמיני של חנוכה, וקיבל את השם היפה - ברק. הוא היה ילד נפלא וחמוד, ואהבנו אותו מאוד-מאוד, וגם היום. והוא החזיר לנו אהבה. בתור הילד הקטן שלנו ששמר עלינו שנישאר צעירים, גדל איתנו בבית לאורך כל השנים כי הילדים הבוגרים יותר גדלו בכלל בכיתה כוללת, לא אצלנו בבית. אבל הוא גדל אצלנו בבית, בלינה משפחתית והיה לו לב טוב".
האב הוסיף: "הוא באמת גדל למשפחה שנותנת ועוזרת, וגם אם תשאלו את חבריו וכל אחד שברק היה איתו או באיזושהי סיטואציה אני בטוח שכולם יגידו שברק היה לו לב גדול, גדול מאוד, נתינה, ולעזור, ובנוסף לזה גם היו לו ידיים טובות, וראש טוב, והוא רצה להתקדם בחיים".
ההורים סיפרו כי ברק תכנן לחזור עם משפחתו להתגורר בקיבוץ, אך הפיגוע גדע את התוכניות. "יום אחד אחרי הצבא הוא פגש את דנה, אשתו החמודה הנפלאה והמקסימה. הם בנו משפחה לתפארת. היום יש להם שלושה ילדים, אנחנו מאוד אוהבים אותם והם מאוד שמחים כשהם באים אלינו. לפני לא הרבה זמן, הם גם החליטו לבוא ולגור פה בגינוסר. כמובן שאנחנו מאוד שמחנו. אני לא יודע אם זה יקרה, אני לא יודע מה יהיה, אבל המזל של ברק בגד בו לצערי הרב והוא היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, והוא לא איתנו היום", סיפר האב.
"מה שנשאר לי זה רק להיפרד ממנו בשעות האחרונות שהייתי איתו בבית החולים. אני לפחות שמח שהצלחתי להיפרד ממנו כשעוד הרגשתי אותו ודיברתי אליו", אמר רולי, "אני רק מקווה שדנה שאני מאוד מאוד אוהב אותה, וההורים שלה ומשפחתה, והמשפחה שלנו, נצליח להיות חזקים ולהתגבר על האבדה הנוראית הזאת שאנחנו חווים אותה עכשיו", אמר האב.
האם בהירה הוסיפה: "אנחנו נשמור על הביחד, נהיה חזקים. נשמור על דנה, יש לנו ילדים ונכדים. נמשיך להיות בית פתוח ומארח ותומך לכולם, יש לנו משפחה גדולה, זה הבית שלנו. וברק, נראה אותו בכל תמונה, בכל רגע, הספורטאי החזק, כמה שהוא היה חזק זה לא עזר".
עומר פרגר ושלומי חייל, חברי ילדות של ברק מהקיבוץ, דיברו על רקע נוף הכינרת שמולו גדלו. "הוא היה הכי טוב בכל מה שהוא עשה", סיפר שלומי, "הוא היה הבן הכי טוב שהורים יכולים לבקש, החבר הכי טוב שכל אחד יכול לבקש, הבעל הכי טוב, האבא הכי טוב. אפילו לא ידע שהוא כזה. תמיד עם החיוך הביישני שלו, תמיד צנוע, לא אכפת לו מתארים וכבוד. הוא היה כל כך גדול מהחיים. אני לפחות לא הבנתי כמה. עד עכשיו".
"ברק הוא לא רק חבר, הוא צלע של כל אחד מאיתנו, בלתי נפרדת מהגוף, והפיגוע שבר את הצלע הזאת", הוסיף עומר. "זה לא מתעכל, כל הסיטואציה הזו זה הזיה - זה התחיל בהזיה בלבוא ביום חמישי לבית החולים, וזה המשיך כל הלילה. וזה שאנחנו פה בכלל, באים לבקר את המשפחה. כל אחד ברגע שהוא שמע זה מה שעשה, בא להיות ליד ברק, לחזק אותו ואת ההורים שלו ואת אשתו".
הבוקר סיפרו לאולפן ynet חברות הילדות של ברק נטלי אחיטוב-נגר וגיל לביא-דגן על אופיו המיוחד של ברק. "הוא היה בן אדם מדהים, צנוע וחזק, איש משפחה, אין מילים שיוכלו לתאר את ברק. זה האדם שאתה רוצה אותו תמיד קרוב אליך. הוא מהאלה שמים חדרים שקטים חודרים עמוק. ברגע שהוא חייך, לא היית צריך יותר מזה".
לופן היה בן 35 במותו. הוא הותיר אישה, דנה, ושלושה ילדים קטנים. הוא נפצע אנושות מהירי בבר "אילקה" ברחוב דיזנגוף ומותו נקבע למחרת בבית החולים איכילוב.
לופן התגורר בשנים האחרונות בגבעת שמואל. הוא היה ספורטאי ומאמן בתחום חתירת קיאקים. רק יום לפני הפיגוע הוענקה לו תעודת מאמן בכיר בטקס במעמד יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד, לאחר שהוא השלים קורס "פודיום".
כבר בגיל 19 זכה לופן במדליית ארד באליפות אירופה בקיאק זוגי למרחק 200 מטר עם המדליסט האולימפי מסידני 2000, מיכאל קולגנוב, ואף סיים עם קולגנוב במקום השישי באליפות העולם (ב-500 מטר). הוא נכלל בסגל האולימפי, אבל לאחר שקולגנוב הפסיק להתחרות איתו, הוא לא הצליח להעפיל למשחקי לונדון 2008 ופרש זמנית מהספורט.
ב-2010 חזר לופן לחתור והשתתף באליפות העולם. לאחר מכן עבר לאימון, והפך בין היתר למאמנה של פסקל ברקוביץ', שהשתתפה בארבעה משחקים פראלימפיים וזכתה במדליות באליפויות עולם ואירופה בחתירה.
בפיגוע נרצחו גם תומר מורד ואיתם מגיני, בני 27 מכפר סבא. השניים ייטמנו זה לצד זה אחר הצהריים בבית העלמין פרדס חיים בעירם. הלווייתו של מורד תיערך בשעה 15:30 ושל מגיני בשעה 16:30.