שרי הממשלה התעלמו מ-902 שאילתות שהוגשו על-ידי חברי כנסת - בהן 585 שאילתות ישירות שהוגשו ישירות לשרים, ו-317 שאילתות רגילות שהתבקשו להשיב עליהן במליאה - ולא נענו: כך עולה ממכתב שנשלח אתמול (שלישי) על-ידי מזכיר הכנסת דן מרזוק למזכיר הממשלה יוסי פוקס, בקשר להתעלמות השרים משאילתות הח״כים, תוך הפרה של תקנון הכנסת - בעוד שלא ניתן לנקוט נגדם בשום צעד.
מרזוק מתח ביקורת במכתב כי ״חלק משרי הממשלה אינם מייחסים את החשיבות הנדרשת לחובה החלה עליהם כלפי הכנסת, ובכך מסכלים פיקוח פרלמנטרי על עבודתם״. ברוב המקרים מדובר בשאילתות שנכתבו בעקבות פניות ציבור וסוגיות חשובות שיש לטפל בהן. מרזוק דרש כי השרים יענו לכל השאילתות עד 16 בינואר, וביקש את התערבותו של מזכיר הממשלה בנושא.
מנתונים שאנו חושפים לראשונה ב-ynet, עולה כי השרים במשרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משרד הגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה התעלמו מהמספר הגבוה ביותר של שאילתות שהגישו חברי כנסת. רובן המוחלט כבר נמצאות באיחור מהזמן שהשרים נדרשים להשיב לשאילתא של חבר כנסת על-פי תקנון הכנסת- 21 יום.
מי שנמצא בראש הרשימה הוא שר הביטחון. לפי הנתונים, יואב גלנט ששימש בתפקיד, ולצידו ישראל כ"ץ שנכנס אחרי שפוטר, לא השיבו על 207 שאילתות, בהן 124 שאילתות ישירות שהוגשו לו על-ידי ח״כים בכתב ו-83 שאילתות רגילות שעליהן התבקש להשיב במליאה; השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא השיב ל-133 שאילתות; השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לא השיבה ל-54 שאילתות; במשרד ראש הממשלה לא השיבו ל-59 שאילתות, וכך גם במשרד התחבורה תחת השרה מירי רגב. הרשימה עוד ארוכה, ומונה כאמור 902 שאילתות של חברי כנסת ששרי המשרדים השונים בממשלה לא השיבו עליהן.
ח״כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה כי מתוך 62 שאילתות שהגישה בכנסת הנוכחית, כמעט מחצית נמצאות במצב של איחור – שמגיע עד לאיחור של שנה וחצי. ״ההתנהלות הזו, שמשותפת כמעט לכל המשרדים, מראה את הזלזול המוחלט של הקואליציה במושג הפיקוח הפרלמנטרי. מאלו שזועקים שהם מייצגים את רצון העם הייתי מצפה שיכבדו את הכנסת ויפסיקו לדרוס ברגל גסה את עקרון הפרדת הרשויות״, מסרה.
בעקבות הנתונים העגומים, שנשלחו אתמול לכל חברי הכנסת ולשרים, ח״כ עמית הלוי (הליכוד) שלח היום לח״כים כי בתמיכת יו״ר הכנסת אמיר אוחנה הוא מתכוון לקדם הצעת חוק שתיקרא ״הפיקוח הפרלמנטרי״, ולפיה יוטלו סנקציות כלכליות ומשמעתיות על שרים ועובדי גופים ממשלתיים וציבוריים שלא יגיעו לוועדות הכנסת בכדי להשיב לשאלות ח״כים או ימסרו בהן מידע כוזב.
3 צפייה בגלריה
ח"כ כהן. "מצופה מאלה שמייצגים את רצון העם להפסיק לדרוס את עקרון הפרדת הרשויות"
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)
בדברי ההסבר להצעת החוק כתב ח״כ הלוי כי ״כיום, הכלים שיש בידי חברי הכנסת אינם מאפשרים פיקוח אפקטיבי, והם מוצאים את עצמם חסרי אונים, בעוד נציגי הרשות המבצעת יכולים להימנע משיתוף במידע, לסרב לענות לשאילתות ואף לא להתייצב בפני הוועדה, ללא כל יכולת לחייב אותם לעשות זאת. הצעת חוק זו נועדה להעניק לנבחרי הציבור שורה של כלים שיאפשרו להגביר את הפיקוח ויביאו למימוש רצון הציבור, שהוא הצו העליון בכל משטר דמוקרטי״.
