כחודשיים אחרי שהותר לפרסום כי קובי סטרוג (52) נאשם בניסיון רצח של ל', אישה שעמה ניהל קשר רומנטי במשך כ-12 שנים, היא הגיעה להעיד היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים - בפתח משפטו.
על-פי כתב האישום, באוגוסט 2020 נכנס לביתה של ל', ביום שבו היה אמור לעבור לגור איתה בביתה בירושלים וניסה לרצוח אותה כשהוא לובש מכנס צבאי וחולצת צוות של בנו שחר, שנהרג מפליטת כדור, עם הסמל של יחידת דובדבן. לאחר מכן הוא נסע לפגישת עבודה במרכז הארץ, אך חזר לאחר מכן לביה"ח הדסה עין כרם בירושלים - שם אושפזה ל' במצב קשה.
לפי כתב האישום, סטרוג ביקש לספר למשפחתו בשנה שעברה על מערכת היחסים. יש לו בת נוספת פרט לבנו שנהרג ב-2018. הוא סיכם עם ל' כי יודיעו לאשתו ובתו על הקשר ביניהם, ועל כך שהחליטו לעבור לגור יחד. עם זאת, לפי כתב האישום, סמוך ליום המעבר החליט סטרוג להביא למותה של ל'. הוא תכנן את יום הרצח על פרטיו, ואף ניסה להעלים ראיות. ביום מעבר הדירה התקשר סטרוג ל-ל' ואמר לה כי בכוונתו לבקר אותה לקראת הצהריים על מנת "לנשום אותה, כדי שיהיה לו כוח לעשות את מעבר הדירה", שתוכנן להמשך אותו יום. אז נסע סטרוג מביתה שבאזור ירושלים, לפגישת עבודה במרכז הארץ.
סטרוג העביר את הטלפון ל"מצב טיסה", והשאיר אותו ואת רכבו במרכז על מנת שלא יאתרו את נסיעתו, והחליף למדי צבא. לנהג המונית שבה נסע חזרה אמר כי גויס למילואים. בסביבות השעה 10:30 הגיע לביתה של ל'. סטרוג אמר ל-ל' כי הביא לה מתנה וביקש ממנה לעצום את עיניה. סטרוג נעמד מאחורי ל' כשעיניה עצומות ואז הכה בראשה בחפץ שהחזיק בידו העטויה כפפות.
בפתח המשפט עלתה ל' לדוכן העדים וסיפרה על יחסיה עם סטרוג. היא שחזרה את אירועי אותו יום - כשסטרוג משפיל את מבטו. "הוא אמר שהוא מאוד מתרגש מהיום", סיפרה ל'. "יום לפני עשיתי קניות, בישלתי. רציתי שהכול יהיה מושלם. ישבתי במרפסת ושתיתי קפה. פתאום ראיתי שהוא יורד לבית. הופתעתי. הכנתי לו אספרסו, הבאתי לו סיגריה. הוא אמר שהוא קנה לי מתנה כי הוא ידע שאני מתרגשת מהיום וביקש שניכנס. ישבנו בפינת האוכל. הוא הושיב אותי כך שהמשענת תהיה בצד שלי ולא בגב, ואז הוא אמר לי: 'תעצמי עיניים ותבטיחי לי לא לצרוח'.
סטרוג חזר למרכז לאחר שביקש מעובר אורח להזמין לו מונית. כשהגיע, הפעיל את הטלפון שלו. כרבע שעה לאחר מכן הצליחה ל' בכוחותיה האחרונים לפתוח את דלת מרפסת ביתה, לאחר שהבחינה כי אין ברשותה את מכשיר הסלולרי שלה. היא הצליחה ליצור קשר עם שכנתה, בעלת הדירה, שניסתה להודיע גם לסטרוג על מה שקרה.
סטרוג ביקש שתיגש לאחד השוטרים כדי שתשאל אותו מה בדיוק קרה, כדי שגם הוא יתעדכן במה של' סיפרה. באותו הזמן, וכדי לטשטש עקבות, הנאשם עצמו המשיך לקיים פגישות עבודה בטלפון, ונסע לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, לשם הובהלה ל' כשהיא במצב קשה עם חבלות חמורות בראשה, לאחר שעודכן על-ידי השכנה כי מצאה את ל' פצועה.
"עצמתי עיניים והוא חזר ואמר 'אל תפתחי, אל תפתחי'. שאלתי את עצמי כמה זמן לוקח לשלוף טבעת מהכיס - והרגשתי שהתקרה נופלת עליי. הרגשתי מכה כזאת. צעקתי 'קובי!' כי דאגתי לו, חשבתי שהתקרה נפלה. כשהצלחתי לפתוח את העיניים ראיתי אותו עומד עם משהו שחור ביד. לא הבנתי. ואז הוא אמר לי: 'את רצית להרוג את הבת שלי'".
"כמה שתמותי יותר מהר - זה ייגמר יותר מהר"
ל' נפלה וסטרוג המשיך להכותה בכוח רב, כך לפי כתב האישום. סטרוג המשיך למרות תחנוניה של ל' וגרם לה לדימום מסיבי מהגולגולת, האוזן והעורף ואמר לה: "כמה שתמותי יותר מהר, זה ייגמר יותר מהר", "שחר יודע שאבא שלו עבריין". כשביקשה שיחדול אמר לה: "עכשיו אם אני אשאיר אותך חיה, את תספרי".
בעדותה סיפרה עוד: "אמרתי לו: 'רק רציתי שתדבר עם הפסיכולוג'. ראיתי שהוא הולך ואני לא מבינה מה קרה עדיין, הוא עם כפפות, לא מבינה אם הייתה רעידת אדמה. ראיתי אותו יוצא בלי להבין כלום. ניסיתי להתרומם והוא חזר; ואז הוא אמר לי 'את לא מתה?' אמרתי לו: 'קובי, למה? תעזור לי! אתה החיים שלי, אני לא אנקום בך'. קובי לבש מכנס כמו של צבא וחולצה אפורה עם הלוגו של דובדבן, של הצוות של הבן שלו. אחרי שהוא יצא וחזר הוא היה עם חולצה אחרת".
ל' תיארה את הרגע שבו התעוררה וניסתה והיחלץ מהבית. "כשהתעוררתי התחלתי לזחול לכיוון הדלת. ראיתי שהטלפון לא שם. הידית של הדלת לא נפתחה. יצאתי דרך חלון המרפסת והתחלתי לזחול עד שהגעתי לארבע המדרגות שמובילות למפלס השני. הדלת של השכנה הייתה פתוחה והיא הזעיקה עוד שכן. הגיעו אמבולנס וניידות משטרה. הייתי שלושה שבועות במחלקת טראומה.
בבית החולים ל' לא סיפרה את שקרה בביתה. "סיפרתי לאנשים שנפלתי ושלא קרה כלום. לא יכולתי לספר על קובי. חיכיתי לו 12 שנה. לא הבנתי מה קרה. אמרתי שהוא יבוא ונדבר, נראה מה קרה. תכננו להקים בית ביחד. אני בת 42. כל מה שחשבתי עליו זה קובי. מה הוא אכל, מה איתו, שלא יעשו לו כלום. רציתי לראות אותו. רציתי לראות שהוא בסדר. כל הדאגה זה כל הזמן לראות שהוא בסדר. אני לא חשובה. מה שחשוב זה הוא. זה קובי". בנוסף, בחקירתה הראשונה במשטרה ביקשה ל' לראות את הנאשם.
עו"ד אבי חימי, המייצג את קובי סטרוג, טען בחקירה הנגדית כי ל' עצמה אמרה בריאיונות כי היא זו שרצתה להיפרד - מה שנוגד את עדותה. בנוסף, עו"ד חימי ניסה למצוא סדקים בין העדות של ל' במשטרה לבין עדותה בבית המשפט היום. אחת הדוגמאות הייתה כי ל' טענה במשטרה כי סטרוג לא הוציא סכומי כסף עבורה, אך התברר כי סטרוג שילם שכירות מדי פעם וערך גם קניות לבית. "יש לי הרגשה שאת מתאימה את עצמך למצב המשפטי שבו את נמצאת", אמר עו"ד חימי. "ההודעות שלך במשטרה מסודרות והגיוניות. את סיפרת שהיית שכירה ואז טענת שאת שותפה. את מתאימה את עצמך כמו זיקית".
בשלב מסוים סטרוג השתכנע כי ל' מתה. הוא התקלח והחליף בגדים, ובדרכו החוצה הבחין שהיא חיה ושאל אותה - "מה, את לא מתה?". אז חזר להכות אותה בראשה באמצעות חפץ. סטרוג חדל ממעשיו רק לאחר של' העמידה פני מתה. אחר כך יצא סטרוג מדירתה כשבידיו הטלפון ומפתחות רכבה ונעל את ל' כאשר הוא מותיר אותה מגואלת בדם ובטוח כי אינה בחיים.
עו"ד אריאל עטרי, עורך דינה של ל', מסר עם פרסום הפרשה כי "מדובר באחד המקרים האכזריים ביותר שהיו בישראל. הגבר הצליח להשתיק את פרסום פרטיו במשך תקופה ארוכה תוך ניצול נסיבותיו המשפחתיות אך בסופו של דבר התבהרה המניפולציה. מזעזעים במיוחד התכנון המוקדם, המניפולציה ווידוא ההריגה שעשה לבת זוגו, שגרמו לה לנזק עצום, הן נפשית והן פיזית. אנו משוכנעים שבית המשפט יטיל על הנאשם את העונש המירבי; הן על המעשה האכזרי שעשה והן בשל התוצאות הלא הפיכות של המעשה האכזרי", הוסיף עטרי.
אבי חימי, המייצג את סטרוג, מסר עם הגשת כתב האישום כי "מדובר בנאשם ששכל את בנו, שהיה לוחם בסיירת דובדבן. יש פער אדיר בין המיוחס לו לבין המציאות".