"אנחנו בתוך מלחמת איראן הראשונה. לפני הרבה שנים, כבר היה ברור שאיראן מתכננת לתקוף את ישראל, להשמיד את ישראל. הם רוצים מצד אחד נשק גרעיני, ומצד שני הם יצרו פרוקסים, הם יצרו שליחים סביבנו - חיזבאללה בלבנון, חמאס כמובן בעזה, מיליציות בסוריה, את החות'ים בתימן, מיליציות בעיראק, והם מנסים להפעיל כמובן גם את הרשות הפלסטינית ולחליפין בתוך ישראל. זו התוכנית של איראן. עכשיו, אנחנו צריכים לשבש אותה, אנחנו צריכים לגבות מחיר", כך אומר שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, בריאיון ל-ynet.
ריאיון עם השר ניר ברקת
(צילום: ירון ברנר, מיקי שמידט)
אנחנו עשרה חודשים לתוך המלחמה ואיראן אומרת במפורש שהיא תתקוף. אנחנו יודעים שהטיל הזה יגיע, אז למה אנחנו מחכים?
"אני רוצה להזכיר שבסיבוב הקודם, מדינת ישראל הפתיעה את איראן ביכולת ההגנה שלנו. האיראנים מבינים שיש לנו יכולות, הם מבינים שהכול על השולחן. אני לא חושב שאנחנו צריכים כאן, בריאיון הזה, לתת לאיראנים שמאזינים לכל מילה מידע כזה".
יכול להיות שזאת הייתה טעות לרסן את התגובה שלנו באיראן אחרי המתקפה הקודמת?
"האיראנים ראו מה עשינו בתימן. אני חושב שצה"ל פעל חכם ונכון בתימן, וזו הוכחה ליכולות שלנו. אז אני במקום האיראנים, לא הייתי ישן טוב בלילה, הם מבינים שהם חדירים, הם מבינים שיש לנו מידע, הם לא מבינים איך חוסל בכיר החמאס בלב טהרן. הם לא מבינים איך עשינו את זה, הם מבינים שאנחנו יודעים הרבה".
אז למה הם בכל זאת מאיימים עלינו? למה הם מאיימים על תושבים שיושבים בבתים שלהם, מפוחדים, ולא יודעים לשלוח את הילדים למסגרות?
"הם רוצים לחסל את מדינת ישראל. הם ג'יהאדיסטים, הם עובדים יחד עם קטאר, הם רוצים לחסל אותנו".
אם הם יוציאו לפועל תגובה, מה צריכה להיות התגובה הישראלית? אנחנו שומעים את הגורמים הבכירים ביותר בארצות הברית, מדברים על זה שהם יעזרו לנו בהגנה, אבל נראה שהם מרסנים אותנו.
"אני באמת לא חושב שהדיון על מה היכולות ומה נעשה, צריך להיעשות בתקשורת. מבחינתי, צריך לייצר ערפל לאיראנים על פעולות מדינת ישראל. זה הדבר הכי נכון. בתוך הערפל הזה אנחנו לא פראיירים. הוכחנו יכולות, הוכחנו יכולות מודיעיניות, יכולות לפגוע נקודתית, הוכחנו את היכולת שלנו לחסל נמל שלם בתימן, ואלה הכלים והיכולות שיש למדינת ישראל. אני במקום האיראנים, לא הייתי מזלזל במדינת ישראל".
מה יהיה גורלם של מנהיגי איראן אם הם ילכו לתקיפה נגד מטרות אזרחיות ישראליות?
"אני רוצה שידמיינו מה אנחנו הולכים לעשות, ונעשה יותר. אני חושב שאיראן כראש הנחש, כמי שמפעיל ומחמש, יחד עם קטאר את כל הטרור בעולם, את כל הטרור הג'יהאדיסטי שרוצים לחסל אותנו, הם המקור לכוח ולתכנון. אני רוצה להזכיר שהאיראנים הם שחקני שחמט, הם המציאו את השחמט. אנחנו רואים שהם מחושבים בתפיסתם. אנחנו נשבש להם את התוכניות, לא ניתן להם כמובן לפגוע במדינת ישראל כפי שהם רוצים".
לגבי האיום של חיזבאללה אומר ברקת, "אני חושב שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר אגרסיביים מול חיזבאללה, אנחנו צריכים, כמו בעזה, להוציא את כל התושבים של דרום לבנון, להרחיק אותם מהגדר. כשאין תושבים יש מחבלים".
זאת הייתה טעות לא להיות אגרסיבי מספיק בצפון? כל הזמן סומנו קווים אדומים, אבל לא עשינו משהו באמת כדי להבהיר את זה.
"אני חושב שאנחנו בעיקר צריכים לדבר קדימה, ופחות להתייחס לנקודה ספציפית, או להחלטה כזו או אחרת שהתקבלה. יהיה לנו זמן להסתכל אחורה. אני רוצה לראות את התושבים של הצפון חוזרים כמה שיותר מהר, ובשביל שזה יקרה צריך להרחיק פיזית את כל מי שנמצא בדרום לבנון. חיזבאללה מתלבשים כמו אזרחים, נותנים להם בית צמוד גדר למטולה, למנרה, הם לא תמימים. צריך להרחיק אותם פיזית כמו שאנחנו עושים בעזה. אני חושב שצריכים להיות יותר אגרסיביים, זו הציפייה שלי".
אז אולי באמת נכון להחליף את שר הביטחון יואב גלנט, וכמו שאנחנו מבינים ראש הממשלה בודק את האופציות.
"בזמן מלחמה מתאחדים ומתחברים, שמים את כל השיקולים הפוליטיים בצד ופועלים ביחד. אין לנו מנוס, אם אנחנו רוצים לנצח את המלחמה, אנחנו צריכים לעשות דיונים, ואין בעיה להעביר ביקורת, להציע הצעות חדשות אחרות, אפשר גם להיות במחלוקת תוך כדי. הציפייה שלי, גם מגלנט, וכמובן מראש הממשלה ומכולנו, גם אם יש מחלוקות, פועלים ביחד עד הניצחון".
"אנחנו לא סדרני העבודה של הפלסטינים"
בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח גדול בין שרי הממשלה לגבי כניסת פועלים פלסטינים מהשטחים, וזאת על רקע מצד אחד מחסור בעובדים בישראל ומצד שני פעולות טרור של שב"חים. ברקת אומר כי "יש לי מחלוקת עם מערכת הביטחון על הנושא הזה. אני חושב שב-7 באוקטובר למדנו שמי שחושב שאפשר לקנות שקט באמצעות כסף - טועה טעות אסטרטגית. אנחנו צריכים להוציא החוצה את כל הפלסטינים שנמצאים בישראל, כמובן שב"חים, וגם אנשים שלצערי הרב, עדיין מקבלים אשרות כניסה. צריך להחליף אותם בעובדים זרים ממדינות שלום".
לדבריו, "אני ישבתי לפני המלחמה עם שר הכלכלה ההודי. הוא אמר לי: 'אדוני השר, אם אתה רוצה שנקנה ממך טכנולוגיה, תקנה מאיתנו מה שאנחנו יודעים למכור'. הוא מחפש למצוא עבודה מחוץ להודו ל-200 מיליון הודים. הוא שאל אותי כמה יכולים לקחת. אלפית ממה שהודו רוצה לתת, פותר לנו את כל הבעיות במדינת ישראל. אז הייתה לנו מחלוקת עוד לפני המלחמה, אני טוען שצריך לקחת את הישראלים למיומנויות גבוהות, לטכנולוגיה, להגדיל את התל"ג שלנו, להגדיל את הייצוא ולהכניס במקומם, במיומנויות הנמוכות, עובדים זרים".
אז מי החסם בנושא הזה?
"יש פה חסם אחד של משרד הביטחון, של שר הביטחון, שחושב שצריך לשמור מקום לפלסטינים. אני חושב שזו טעות אסטרטגית. הדבר השני הוא שצריך לשנות את הצורה שבה מכניסים עובדים זרים לישראל. הקצב עדיין נמוך מדי, אנחנו חייבים להגביר את הקצב".
אז במילים אחרות, ראשי מערכת הביטחון לא מבינים ולא הפיקו את הלקחים מ-7 באוקטובר, וגם שר הביטחון לא הפיק את הלקחים. גם הוא שבוי עדיין בקונספציה.
"לכן יש ממשלה. הממשלה צריכה לקבל החלטה, ושר הביטחון הוא חלק מהממשלה. יש מדינה וממשלה ושר הביטחון הוא אחד משרי הממשלה. אני ביקשתי, והיה לנו דיון בקבינט החברתי-כלכלי לפני הרבה זמן, והטענה שאנחנו רוצים להחליף את כל הפלסטינים בעובדים ממדינות שלום התקבלה. עדיין, לצערי הרב, בשטח זה לא קונסיסטנטי עם ההחלטה שקיבלנו. אני טוען שצריך לעשות פעולות הרבה יותר פתוחות, לפתוח את השוק הישראלי לעובדים זרים, ולהחליף את כל העובדים הפלסטינים. אנחנו לא סדרני העבודה של הפלסטינים".
לדבריו, "אסור לנו להכניס עובדים פלסטינים. זאת בעיה שלהם, ירצו ללכת לעבוד במדיניות זרות אחרות שילכו. כל עוד הם לא מכירים בנו, מלמדים אותם בבית הספר לרצוח יהודים, והרשות הפלסטינית משלמת מיליון דולר לרוצח יהודים, אף אחד לא צריך להיכנס לישראל".
"רפורמת אירופה תשנה את כללי המשחק"
אחד הנושאים שהכי העסיקו את ברקת בחודשים האחרונים היה רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". הרפורמה אושרה וברקת אומר כי, כל משפחה תחסוך 500 שקל בחודש כתוצאה מהרפורמה, כלומר 6,000 שקלים בשנה. לדבריו, "עד היום, רוב המוצרים שנמכרים באירופה לא יכלו להיכנס, לא עברו את הרגולציה הישראלית. מה-1 לינואר 25, כל מה שנמכר, משווק באירופה, רשאי כניסה לישראל. קמעונאים לא צריכים ללכת למונופולים הגדולים, הם יכולים ללכת ישר לאירופה, וכל מוצר לקנות בזול באירופה ולהכניס אותו אוטומטית לישראל, למרכזים הלוגיסטיים ולמדפים. באופן טבעי, מה שקורה, כשזה פותח את השוק מעשרות למאות אלפי מוצרים שנמכרים באירופה, פתאום נתחיל לראות שהמדפים של באר שבע ושל תל אביב ושל קריית שמונה מתחילים להיראות כמו המדפים בפריז ובברלין. סוגי המוצרים, תמהיל המוצרים, המחיר שלהם יהיה הרבה יותר דומה לאירופה".
איך ההורדה הזאת תגולגל בעצם לצרכן? הרי כל פעם שמבטיחים לנו דברים מהסוג הזה, אנחנו רואים שזה איפשהו נחסם במדבקה שהם מדביקים על המוצר.
"אם לא היינו משנים את כללי המשחק מהיסוד, את צודקת. זה פלסטרים. אנחנו לא בענייני פלסטרים, אנחנו בעניינים של שינוי כללי המשחק מהיסוד. כלומר, כל יבואן, כל אדם יכול ללכת ולרכוש מוצרים באירופה ולהכניס אותם לישראל, כמובן תחת הצהרה. הדבר השני, לא עוצרים יותר בנמל. זה כבר מראשון ליולי נכנס לתוקף. כל מוצר שמגיע לישראל עם הצהרת היבואן, לא עוצר במכון התקנים, וזה לבד חיסכון של בין 12-8 אחוזים בעלויות הייבוא. הדבר הנוסף זה אם מישהו מונע להביא ייבוא מקביל, נניח, יש פה יבואן שהיה עד היום בלעדי, והוא ינסה למנוע ייבוא מקביל - הוא יקבל עד 100 מיליון שקל קנס. יצרן בחו"ל, חייב למכור לכולם לפי קריטריונים אחידים, אחרת הוא חוטף קנס ממדינת ישראל. זאת אומרת, מה שעשינו, ישבנו עם היבואנים, ישבנו עם כולם, והעתקנו את המודל של ניהול הסיכונים האירופי, כי מה שטוב לאירופה, טוב לישראל".
זה הצעד האחרון? כי מומחים אומרים שלא ככה יפרקו את הריכוזיות בישראל.
"זה לא נכון. אני חושב שכל המומחים, ואני מדבר עם כולם, מסכימים שהדרך הטובה ביותר זה לפתוח את השוק לתחרות, זה שוק משוקלל. כשמשנים את כללי המשחק ומאמצים את המודל האירופי לכל דבר ועניין, בלי תירוצים, בלי התחמקויות, הדבר הזה יעשה את שלו. זה לא ייגמר כמו רשימות השיימינג, שאנחנו יודעים שבסופו של דבר העדכון שלהן קצת הופסק, כי ראינו שגם מי שהיה ברשימה הירוקה או הלבנה, היה אמור לעבור לרשימה השחורה".
זה לא עזר. גם מי שהיה שם ברשימה, העלה בסוף מחירים.
"קודם כול, בתקופת מלחמה, החלטתי שאני פעיל ונעשה הכול בשביל למנוע עושק של הציבור. בתקופת המלחמה בהתחלה ניסינו לייצר חקיקה, ולא הצלחנו כי הייתה שם התנגדות במשרד האוצר. היו לי שתי חלופות: אחת, לשבת בצד, לא לעשות כלום, או להילחם עבור הצרכנים, לוודא שלא עושקים את הציבור, ונלחמתי. זה עזר חלקית, ואני גאה על כך, על מה שכן הצליח".
ברקת נחשב לאחד הקולות בליכוד נגד הפטור מגיוס לחרדים והוא צוטט כאומר שחרדים שיקבלו צווי גיוס אבל לא יתגייסו, לא יקבלו רישיון נהיגה או דרכון. הדברים עוררו זעם בקרב המפלגות החרדיות וברקת מבהיר את הדברים: "אני שם בצד את לומדי התורה. מבחינתי, לומדי תורה, אסור לגעת בהם. הם משרתים את עם ישראל לדורות, ככה זה גם יהיה בעתיד. אבל מי שלא לומד תורה מהבוקר עד הלילה, לאור הצרכים, עוד קונספציה שלמדנו מ-7 באוקטובר, היא שאנחנו חייבים יותר לוחמים. זה צורך קיומי. אנחנו לא יכולים עם מעט מדי לוחמים שעושים חצי שנה מילואים. לא נעמוד בזה, ואנחנו חייבים יותר לוחמים. ולכן, מי שלא לומד תורה יכול וצריך להתגייס. מי שלא יעשה את השירות הזה, כן, יהיו סנקציות".
עוד מוסיף ברקת כי "אנחנו חייבים בתוך צה"ל להתאים את אורח החיים לצרכים של המגזר החרדי. זה צורך אמיתי. אני שירתי שש שנים בסדיר ועוד שנים ארוכות במילואים כלוחם. והיה לי טוב, הרגשתי בנוח שאני בא לצה"ל. אני רוצה שחרדי, שרוצה לשרת את המדינה, שיגיע ליחידות, שירגיש בהן טוב. כמו שיש הסדר לציבור הדתי-לאומי, צריך להתאים, ואני אעמוד על כך. ומי שמתאים וצריך ולא יעשה את זה, יקבל סנקציות אישיות, אני עומד מאחורי זה".
