עו"ד שמעון נטף הוא משפטן מוערך בחוגים מסוימים. ב-2015, שנתיים לאחר שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, הצטרף נטף לפורום קהלת, מכון המחקר הימני-שמרני המניע את גלגלי הרפורמה המשפטית הנוכחית, והתבלט בו כחוקר נמרץ. בין היתר פירסם שם מאמרים תחת הכותרת "בג"ץ שם עצמו מעל הכנסת, הציבור והדמוקרטיה" ו"בג"ץ מקדם את שינוי שיטת המשטר בישראל". תמונתו של נטף, בוגר ישיבת פוניבז' החרדית, שכיפה שחורה מונחת על ראשו, עודנה מופיעה באתר האינטרנט של הפורום.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
עמדותיו של נטף כנגד בית המשפט העליון לא מנעו ממנו להשיג עבודה באותו בית משפט עצמו. בספטמבר 2022, לאחר שהשלים תואר שני באוניברסיטת קולומביה היוקרתית בניו יורק, מינה אותו השופט העליון יוסף אלרון לעוזרו המשפטי. "שופטי העליון מקדישים מחשבה רבה למינוי עוזר משפטי", אומר גורם במשרד המשפטים. "מדובר בתפקיד בעל מעמד. זה לא עניין של מה בכך".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נטף לא החזיק בתפקיד זמן רב. בארבעה בינואר השנה הוא צייץ בטוויטר על החלפת עבודה. "סוף-סוף אפשר לעדכן", כתב. "סיימתי בימים אלה את עבודתי בבית המשפט העליון לטובת עבודה בצד השני של קריית הממשלה – כיועץ מקצועי ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ידידי ורעי חבר הכנסת שמחה רוטמן. תקופה מאתגרת ומלאת עניין לפנינו. אני מתפלל להשם שייתן לנו את התבונה, הענווה והכלים להצליח לעשות טוב".
הדילוג של נטף ישירות מלשכתו של אלרון לתפקיד רב השפעה בסביבתו של "ידידו ורעו" רוטמן – אחד המנועים העיקריים של הרפורמה המשפטית – עבר מתחת לרדאר. ייתכן והיה זה מפני שבדיוק ביום שבו כינס שר המשפטים יריב לוין את מסיבת העיתונאים הדרמטית שלו בכנסת, בה הכריז לראשונה על השינויים המהפכניים אותם יקדם, שסחטה את מלוא תשומת הלב הציבורית.
"יהיו מי שיטענו שהתזמון של המעבר היה מקרי, אני סבור שלא", אומר רן כהן, מנכ"ל ארגון הבלוק הדמוקרטי. "זו דוגמה נוספת לעומק האחיזה וביסוס האג'נדה האנטי-חברתית של פורום קהלת במוסדות השלטון". מקורב לאלרון טוען מנגד ש"נטף הגיע לתקופת ניסיון של כמה חודשים, ולא האריכו לו אותה כי אלרון לא היה מרוצה ממנו". לדברי שופט עליון בדימוס, "אלרון אכן ידוע כמי שמקשה על העוזרים שלו, ולכן התחלופה שלהם גבוהה".
כך או אחרת, שמונה ימים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו כיועץ המשפטי של רוטמן, כבר הספיק נטף לנסח הצעת חוק מהפכנית לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שזכתה לכינוי "חוק היועמ"שים" ונועדה להחליש מהיסוד את מעמד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. נטף גם חיבר סקירה משפטית שמצדיקה את הצעת החוק, שהופצה לחברי ועדת החוקה בניגוד לדעת היועצת המשפטית לכנסת. בדיון הסוער שהתפתח בוועדת החוקה סביב הנושא טענה אחת המתנגדות להצעה, חברת הכנסת נעמה לזימי מהעבודה, שמי שעומד מאחורי הצעת החוק הוא פורום קהלת.
אולי הייתה זו רק מקריות שכרכה יחד את אלרון, קהלת, רוטמן ורפורמת לוין. ואולי לא. נדמה שאלרון, שמתבלט כשופט עליון יוצא מהכלל (תרתי-משמע), מסתובב מזה כמה שנים באזורים המשיקים למוסדות ולפוליטיקאים של הימין השמרני בישראל. מבט על האופן שבו הגיע לבית המשפט העליון ועל התנהלותו בתוכו לאחרונה, גם מסמן אותו כמי שעשוי לשחק תפקיד מרכזי בשלב הבא של הרפורמה המשפטית.
שמו של אלרון עלה לכותרות לפני כמה שבועות, כשופט בעל דעת המיעוט בתשובת בג"ץ לעתירה שהוגשה נגד מינויו של אריה דרעי לשר: אלרון, כיתר עשרת השופטים, סבר שנדרשת ביקורת שיפוטית על המינוי, אך ציין בדעת יחיד שהצעד הנדרש אינו פסילה, אלא מתן הוראה לראש הממשלה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת כדי שיקבע אם יש קלון בהרשעתו של דרעי, ורק אז ניתן יהיה לדון בחוקיות מינויו.
ואולם היה עניין נוסף שהטיל זרקור על אלרון לאחרונה. שבועיים לאחר השקת הרפורמה של לוין יצאה בת קול מכיוונו של השופט אלרון, שלפיה הוא מתכוון להתמודד על המשרה המכובדת של נשיא בית המשפט העליון. בדיווח עיתונאי נטען כי אלרון אינו מתכוון להתיישר על פי שיטת הסניוריטי, הנהוגה מאז קום המדינה, וכי הוא רואה בעצמו מועמד ראוי לתפקיד. והנה רשימה של עוד כמה מתנגדים לשיטת הסניוריטי: שמחה רוטמן, שאמר לא מזמן ש"שיטת הסניוריטי צריכה לעבור מהעולם"; לוין, שטוען מזה זמן רב ששיטת הסניוריטי "פסולה מהיסוד"; ופורום קהלת, שאנשיו משוכנעים ש"הגיע הזמן לבחור את נשיאי בית המשפט לפי כישורים ולא לפי ותק".
שיטת הסניוריטי לא מעוגנת בחקיקה, אך חוקרים כמו פרופ' סוזי נבות מגדירים אותה כ"מוסכמה חוקתית" או "מנהג חוקתי". על פי הנוהג, השופט המכהן הוותיק ביותר מבין השופטים בבית המשפט העליון, הוא שמתמנה לנשיא. מחד, השיטה מתעלמת מכישורים ומאיכויות בבואה למנות את אחד האנשים החשובים במערכת הדמוקרטית, ומצד שני היא מונעת מצב שבו שופטים יתחנפו לפוליטיקאים כדי לזכות בתפקיד היוקרתי.
"העבודה בבית המשפט היא קבוצתית, עובדים באופן קולגיאלי, וכל אחד יודע לפי הסניוריטי מה הסטטוס שלו. זה חוסך מדנים ולובינג אצל פוליטיקאים", מנסח זאת פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון. "נכון ששיטת הסניוריטי לא מושלמת, אבל היא פעלה במשך 75 שנות המדינה".
הצעת החוק שמקדם לוין, במסגרת הרפורמה שעליה הכריז, כוללת הכנסת סעיף חדש לחוק יסוד: השפיטה הקובע כי בחירת נשיא העליון וסגנו תתבצע בוועדה לבחירת שופטים. בין היתר ההצעה כוללת אפשרות למנות לנשיא גם את מי שאינו שופט בעליון.
אדם ששוחח בשבוע האחרון עם אלרון מאשר שהשופט אכן שוקל ברצינות להתמודד לנשיאות. לדבריו, מבחינת אלרון השאיפה להתמנות לנשיא העליון קיימת עוד מקדמת דנא. "יש לו ניסיון ניהולי כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וניסיון שיפוטי של עשרות שנים, ולכן הוא רואה בעצמו מועמד ראוי", אומר אותו אדם.
בכיר במערכת המשפט: "אפשר לדבר על שיטת הסניוריטי בימי שלום. אבל שופט שיחרוג מכללי הסניוריטי בעת הזו, עושה מעשה לא מוסרי"
לא כולם משתכנעים מההסבר הזה, במיוחד לאור התזמון הרגיש. לדברי שופט עליון לשעבר, "אני לא אוהב את זה שאלרון מציב עצמו כמועמד לנשיאות. אני חושב שכרגע, כשגם הנושא של הסניוריטי נידון במסגרת הרפורמה, זה לא טוב שמישהו אומר שהוא יהיה מועמד". לדברי בכיר נוסף במערכת המשפט, "אפשר לדבר על שיטת הסניוריטי בימי שלום. אבל שופט שיחרוג מכללי הסניוריטי בעת הזו, עושה מעשה לא מוסרי". מקורבו של אלרון אומר בתגובה ש"אלרון הוא תומך נלהב של המערכת, וההתמודדות שלו היא לא יציאה נגד המערכת אלא רק נגד הנוהל של הסניוריטי. הוא ממש איש מערכתי והניסיון לצייר אותו אחרת חורה לו".
בכל אופן, קידומו של אלרון בהחלט יכול לשחק לטובתם של תומכי הרפורמה. כאשר נשיאת העליון הנוכחית, אסתר חיות, הכריזה קבל עם ועדה כי היא מתנגדת לרפורמות של לוין, וכאשר מי שאמור להחליפה בהתאם לשיטת הסניוריטי, יצחק עמית, הביע גם הוא בכנס שופטים שנערך לאחרונה את התנגדותו למהלך – קריאת התיגר על שיטת הסניוריטי יכולה להציב במקומם את אלרון, שנתמך מזה שנים בידי פוליטיקאים כגון רוטמן ואיילת שקד, נושאי הדגל במאבק להגבלת כוחה של מערכת המשפט.
הנה אחד מסיפורי הפולקלור שרצים עד היום בבית המשפט המחוזי בחיפה: יום אחד נכנס אחד השופטים המחוזיים ללשכתו של נשיא בית המשפט דאז אלרון, והביט משתומם בתמונה של גבר מבוגר, חבוש תרבוש, שהייתה תלויה מאחורי כיסאו. "מה זה?" התפלא השופט. "התחלת לתלות תמונות של דאעש בלשכה?" אלרון ההמום השיב לו: "לידיעתך, זו תמונה של סבי ז"ל שעלה מעיראק, ואני כל כך גאה בו".
הסיפור הזה ממחיש, אולי יותר מכל, את מערכת היחסים המורכבת בין אלרון למערכת שבה צמח. הוא נולד ב-1955 כיוסף אלפריח במעברה "מחנה דוד" בחיפה, שבאותם ימים הייתה אוסף של אוהלים וצריפים מטים לנפול, הצעיר מבין תשעה אחים להורים שעלו מהעיר מוסול. אביו עובדיה, שלמד רפואה בעיראק, נאלץ לקטוע את לימודיו עם העלייה ארצה והתפרנס מעבודה במסופי הרכבת בחיפה.
אף שהתמודדו עם קשיים כלכליים, אביו של אלרון התהלך ברחובות חיפה כשהוא לבוש חליפה ועניבה ואמו הייתה לבושה תמיד "טיפ טופ", כפי שסיפרה אחת השכנות ל"ידיעות חיפה". המשפחה נחשבה במחנה דוד לאריסטוקרטית, ובעיקר ככזו שדוחפת את ילדיה לרכוש השכלה אקדמית גבוהה (כך למשל אחד מאחיו של אלרון הוא הנוירוכירורג ד"ר משה אלרון, אח נוסף הוא הפסיכולוג הקליני ד"ר דוד יגיל).
האח יוסף, או יוסי בפי חבריו ובני משפחתו, התגלה כתלמיד שקדן ונמשך אל עולם המשפט עוד מנעוריו. באחד הראיונות שהעניק בעבר סיפר שכבר כנער נהג לפקוד את בית המשפט בחיפה כדי לצפות בדיונים. לאחר שסיים את שירותו הצבאי יצא לאנגליה, שם עבד במסגרות ביטחוניות שונות וכך מימן את לימודי המשפטים באוניברסיטת בקינגהם הבריטית. לאחר שובו ארצה הוסמך לעריכת דין ב-1985, והחל לעבוד כעורך דין עצמאי בחיפה בתחום הפלילי.
אחד מלקוחותיו היה ניסים סלמן, יו"ר ועד סוחרי שוק תלפיות אז והיום, שעמד באותה תקופה למשפט סביב קטטות שפרצו בשוק. "הוא היה בשבילי הרבה יותר מעורך דין", אומר סלמן. "הוא עשה הכול כדי לדחוף אותי ללכת ל'צד השני', להפסיק עם השטויות. גם אחרי שהסתיים המשפט היה מתקשר מעת לעת לשאול מה שלומי".
במרץ 1994 מונה אלרון לראשונה לשופט, בבית משפט השלום בחיפה. בהמשך מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, לסגן נשיא, ולבסוף לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ב-2013. כשופט, אלרון כמובן אינו מזוהה פוליטית. אולם אחד מאחיו, עו"ד מוטי אלפריח, נודע כפעיל מרכזי של הליכוד וכמי שהיה בעבר חבר מרכז המפלגה.
בסוף שנות ה-80 מונה האח לתפקיד בכיר בסניף חיפה של המוסד לביטוח לאומי – מינוי שעורר זעם וטענות על קשרים פוליטיים. מבקר הפנים של המוסד המליץ על פיטוריו, לאחר שקבע כי הוא "אינו נרתע משימוש מאיים בכוח אשר צבר, בהסתמך על גורמים בכירים מחוץ למוסד", ברומזו כי הגורמים הללו נמצאים בצמרת הליכוד. אלפריח טען מנגד כי הוא המתאים ביותר לתפקיד וכי מדובר בהתנכלות אישית. המלצת המבקר לא התקבלה בידי מנכ"ל הביטוח הלאומי דאז, מרדכי צפורי – מי שהיה ח"כ ושר מטעם הליכוד.
אלרון – שהתאושש השבוע מקורונה – נחשב לשופט בעל הספק גבוה, אפילו וורקוהוליק. מאז מינויו לעליון הוא נמצא על קו חיפה-ירושלים. לאחרונה שכר דירה קטנה בקרבת היכל בית המשפט העליון כדי שיוכל להתייצב לעבודה בשעה מוקדמת, וכשהוא מגיע לסוף השבוע בחיפה הוא שב לירושלים במוצ"ש, כדי לא להיקלע לפקקים.
אלרון, שהתמחה בשנותיו על הכס בתחום הפלילי, הוא מהמחמירים בענישה אך גם נחשב כמגן בלתי מתפשר נגד פגיעה בזכויות נאשמים. עמדתו בלטה בפסק דין שניתן בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שבמסגרתו היה היחיד שסבר כי דיון בבקשת צו חיפוש בטלפון חייב להיערך בנוכחות הנחקר. הגישה הזו שלו גרמה לו להמעיט בהרשעות ביחס לעמיתיו. בין השאר הוא סבר בדעת מיעוט שיש לזכות את ניסו שחם מהרשעתו בהפרת אמונים.
אלרון גם נחשב לשופט ביטחוניסט, המגונן על כוחות הביטחון סביב פעילות מבצעית או במצבי לחימה. הוא גם נמנה עם שופטי בית המשפט העליון הסבורים כי יש לאפשר הריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי. מאידך, אלרון כתב את עיקר פסק הדין שבו נדחה ערעורו של עמירם בן אוליאל על הרשעתו ברצח בפרשת הפיגוע בדומא. "ראוי שהדברים ייאמרו בצורה ברורה ונחרצת", כתב. "יידעו הכול כי בתי משפט לא יגלו כל סבלנות לפורעי חוק, תהא דתם אשר תהא; וביתר שאת, כאשר העבירות מבוצעות על רקע מניע אידיאולוגי-גזעני".
לאורך כל הקריירה שלו נודע כאדם חרוץ, כמנהל מוצלח וכשופט בעל רגישות חברתית, וגם כבעל עמדה עצמאית, כמעט חתרנית, אל מול הקולגות שלו. לא אחת מצא עצמו בדעת מיעוט בתיקים שבהם ישב בהרכב וניהל עימותים עקרוניים עם נציגי הפרקליטות.
השמרנות שלו באה לידי ביטוי ביתר שאת מאז מינויו לעליון, בפסקי דין שבהם כתב בין היתר כי "את השימוש בעילת הסבירות יש להותיר כמוצא אחרון" וכי על בית המשפט להימנע מ"הפעלת ביקורת שיפוטית כאשר הדבר אינו הכרחי". "דומה כי המנדט הנתון לבית משפט זה לבחון את ה'צידוק' להחלטות חברי הכנסת מוגבל למדי – אם בכלל", פסק.
ייתכן שעמדותיו הביאו לכך שכאשר הוצע כמועמד לבית המשפט העליון ב-2017, חלק משופטי העליון נעמדו על הרגליים האחוריות. על פי שני גורמים בוועדה לבחירת שופטים באותם ימים, מי שהצית את ההתנגדות לאלרון היה השופט יצחק עמית (אותו אחד שאלרון עשוי לקבל במקומו כעת את נשיאות העליון), שהוא ואלרון היו מסוכסכים מהימים שבהם כיהנו יחד בבית המשפט המחוזי בחיפה.
"עמית הוא זה שהפעיל את ההתנגדות ולחץ על נאור (מרים נאור, אז נשיאת העליון וחברת הוועדה – א"א) לפסול את אלרון", טוען אותו גורם. "זה הכול היה אישי". תגובת עמית באמצעות דוברת הרשות השופטת: "מעולם לא היה ואין סכסוך אישי בין כבוד השופט יצחק עמית לבין כבוד השופט יוסף אלרון".
תהיה הסיבה אשר תהיה, נאור אכן התנגדה למועמדותו של אלרון. השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, חבר הוועדה באותה תקופה, טוען השבוע שדווקא תמך באלרון. אך מכיוון שבאופן מסורתי השופטים בוועדה מצביעים פה אחד, הכוח היחסי שהיה להם בוועדה מנע בפועל את קידומו של אלרון לעליון (היום מנסים לוין ורוטמן לשנות את הרכב הוועדה, כדי להגדיל את השפעתם של הפוליטיקאים על מינויי השופטים). אל מול שופטי העליון התייצבו כל יתר חברי הוועדה כאיש אחד – הפוליטיקאים ואנשי לשכת עורכי הדין – שקידמו את אלרון תוך כדי שהם מבליטים בעיקר סיבה אחת: מוצאו.
"אלרון התחיל מלמטה וגם היה נשיא בית משפט מחוזי, ובכל זאת השופטים אמרו שאין לו את הדנ"א של שופט עליון", אומרת השבוע נורית קורן, לשעבר ח"כית מטעם הליכוד ואז חברה בוועדה. "זה הרתיח לי את הדם. מה, בגלל שהוא ספרדי אתם לא רוצים אותו? יסלחו לי כל אלה שרוצים לעשות מהפכה, אני עשיתי מהפכה כבר בקדנציה שלי, כשהכנסתי לעליון שופטים מעדות המזרח".
גם שקד, אז שרת המשפטים, תמכה באלרון בגלל רצונה לגוון את הרכב בית המשפט העליון, שרוב השופטים בו היו אז ממוצא אשכנזי (פרט למני מזוז יליד טוניסיה וסלים ג'ובראן הערבי). לעמדה הזו הצטרף גם שר האוצר וחבר הוועדה משה כחלון, שלא רק נודע בעמדותיו החברתיות אלא גם הכיר אישית את אלרון מחיפה ואת אחיו מוטי ממרכז הליכוד.
באמצעי התקשורת ובמערכת הפוליטית התפתחה באותם ימים סערה סביב שאלת מינויו של אלרון, שנמתחה על פני כמה חודשים. בתוך הסאגה הפוליטית והתקשורתית נבלע טור אישי שכתב אז פעיל פוליטי שעמד בראש "התנועה למשילות ודמוקרטיה", שבין היתר תמכה בהגבלת כוחו של בית המשפט העליון. לפעיל הזה קראו שמחה רוטמן, ובטור שפירסם באותה תקופה הוא כתב ש"השר כחלון והשרה איילת שקד צריכים לשלב ידיים ולדאוג ששופטים כמו אלרון ייכנסו לבית המשפט העליון, וירעננו בו את המאגר הגנטי".
עם כל הכבוד לפוליטיקאים, משיחות עם חברים בוועדה לבחירת שופטים באותה תקופה מתברר כי מי שדחף את אלרון לעליון יותר מכולם, היה יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שבאותה תקופה היה אחד האנשים החזקים במערכת המשפט ומי שהייתה לו השפעה על שרת המשפטים שקד. "שים לב", מחייך חבר בוועדה דאז, "שגם נוה וגם שקד הם ממוצא עיראקי. אבל לא זו הסיבה שבגללה הם תמכו באלרון".
מדוע תמך נוה דווקא באלרון? הנה תשובה אפשרית: בנובמבר 2014 מונה אלרון ליו"ר ועדת בחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדין. עד אז, ממוצע הנכשלים בבחינות ההתמחות עמד על כ־30 אחוז בלבד, וכך היה גם בבחינות הראשונות של אלרון כיו"ר הוועדה. אלא שאז נבחר לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, שאחד הטיקטים המרכזיים שלו בקמפיין לראשות הלשכה היה המאבק ב"הצפת המקצוע", וניסיונו לצמצם את כמות עורכי הדין בישראל.
לאחר כניסתו של נוה לתפקיד ביוני 2015, חל באורח פלא שינוי חד בנתוני בחינות הלשכה. כך למשל, במאי 2016 נכשלו 46 אחוז מהנבחנים, ובנובמבר של אותה שנה כבר נכשלו 63 אחוז מהנבחנים. נוה הזכיר אז ש"ועדת הבחינות היא ועדה עצמאית וחיצונית שממונה על ידי שרת המשפטים ובראשה עומד נשיא בית משפט מחוזי. הוועדה לא מקבלת הוראות מהלשכה, הלשכה לא שותפה לניסוח הבחינה ואין מקום לחבר בינה לבין ניסוח הבחינה".
כמה שנים אחר כך, התברר כי נוה ויו"ר הוועדה אלרון דווקא היו בקשרים הדוקים. לאחר שצצו נגד נוה חשדות לשוחד מיני בפרשת השופטת אתי כרייף, גילו חוקרי יאח"ה במשטרה כי בין נוה לאלרון התקיימו 330 שיחות מאז נבחר נוה לראש הלשכה.
עוד התגלה כי בעת שהתמודדה לשיפוט, כרייף ואלרון שוחחו בטלפון פעמים רבות. בכמה מקרים, מיד לאחר שיחת הטלפון עם השופט אלרון, שלחה כרייף הודעה לנוה. עוד התגלה כי כרייף שוחחה באותה תקופה גם עם אחיו של אלרון, מוטי (עורך דין במקצועו), שאף המליץ עליה לוועדה לבחירת שופטים. בסופו של דבר הוחלט בפרקליטות כי אין חשד לעבירה פלילית של אלרון. גם התיק נגד נוה וכרייף נסגר בהמשך.
בפברואר 2017 התכנסה לבסוף הוועדה לבחירת שופטים לדיון אחרון סביב מינויים של ארבעה שופטים לעליון. בתום משא ומתן ארוך הגיעו השופטים, הפוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין להסכמות שאיפשרו את כניסתם של אלרון ואלכס שטיין לבית המשפט העליון, במסגרת דיל שאיפשר מינוי שני מועמדים אחרים מטעם השופטים (רות רונן וחאלד כבוב). "בסוף, זה עולם פוליטי", אומר גורם המכיר היטב את פעילות הוועדה, "וברגע שמתחילות בריתות, זה בדרך כלל מסתדר". את ישיבת הוועדה שבה נבחר לבסוף אלרון לתפקיד סיכמה הנשיאה המותשת נאור במילים: "שלא יהיה בבוקר מי שישמיץ אותנו בגזענות".
כניסתו של אלרון לעליון הייתה הישג לא רק לידידו נוה, או למי שרצו שופט עליון מזרחי נוסף; גם בפורום קהלת היו מן הסתם צהלות שמחה באותם ימים. בשנים שקדמו למינוי אלרון פעלו בקהלת כדי להפוך את הדנ"א של בית המשפט העליון לשמרני יותר. במסגרת זו, חוקרי הפורום נהגו לחבר חוות דעת על מועמדים לשיפוט, ולהעביר אותן לחברי הוועדה תוך כדי שהם מסמנים עבורם מי "שמרן" ומי "אקטיביסט". המטרה, בין היתר, הייתה למלא את בתי המשפט, גם בערכאות הנמוכות, בשופטים מהבית האידיאולוגי של קהלת, בשאיפה שכמה מהם יגיעו ביום מן הימים לעליון. "אנחנו בעצם מחפשים אישיות נועזת עם תפיסה שמרנית", הסבירו אנשי הפורום באחד הדוחות הללו. אלרון, ללא ספק, עמד בשני הקריטריונים.
גם שרת המשפטים שקד תמכה באלרון בשל גישתו השמרנית, ולא רק בו. "כשבאתי למנות שופטים לא היו מספיק שופטים שמרנים בעתודה של המחוזי", משחזרת השבוע שקד, שאכן מינתה כ-300 שופטים לערכאות הנמוכות במהלך הקדנציה שלה כשרת משפטים. "לכן השקעתי הרבה מאוד מאמץ כדי לייצר עתודות כאלה. השופט אלרון הוא שופט מקצועי, עם המון ניסיון ומזג שיפוטי נפלא. יש לי רק מחמאות לתת לו".
מה דעתך על התמודדות אפשרית שלו על נשיאות העליון?
"אני לא רוצה להתייחס לדיווחים בנוגע לכוונותיו של אלרון, אבל באופן אישי אני חושבת ששיטת הסיניוריטי היא לא קודש הקודשים, ושאפשר לבחור את נשיא בית המשפט גם על פי פרמטרים אחרים".
שקד לא זוכרת אם קיבלה לידיה חוות דעת על אלרון מידי קהלת, אך זה לא סוד שהיחסים בינה לבין הפורום היו הדוקים. גורם שעבד בלשכת שקד כשהייתה שרת משפטים, מספר ש"פורום קהלת היה מאוד חזק אצלנו בלשכה. האנשים של איילת היו נפגשים הרבה עם אביעד בקשי (מנהל המחלקה המשפטית בפורום ומי שייעץ ללוין לקראת הרפורמה המשפטית – א"א) כבר אז, ובאופן כללי הייתה הערכה מאוד גדולה אצלנו לפורום. איילת הייתה בקשר גם עם רוטמן, שהיה אז עדיין בתנועה למשילות ולדמוקרטיה".
ואולם בכיר לשעבר במשרד המשפטים טוען שבחירתו של אלרון לעליון כלל לא הייתה קשורה להיותו שמרן. "אין קשר בין המינוי של אלרון למשהו", הוא אומר. "האיש עסק במשפט פלילי רוב חייו, היה נשיא יעיל של בית משפט מחוזי, לא נגע בנושאים חוקתיים ומינהליים ובוודאי לא היה חלום של המחנה השמרני. אם היית אומר לי על אלכס שטיין, שהביאו אותו מארצות-הברית והוא נחשב לשמרן ואינטלקטואל גדול, הייתי יותר משתכנע. זה לא שקהלת חשבו שאלרון הוא המייצג האולטימטיבי של עמדותיהם. לפעמים יש אנשים שזוכים מן ההפקר בתפקיד, ולא כי מישהו ראה בהם את השליח".
תגובת השופט יוסף אלרון באמצעות דוברת הרשות השופטת: "השופט אלרון נשאל על כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא בית המשפט העליון לפני מספר שבועות והשיב כי 'בשלב זה הנושא אינו אקטואלי'. תשובתו נותרה כפי שהייתה, והיא אינה קשורה כלל לרפורמה כזו או אחרת. לשופט אלרון באופן חד-משמעי אין קשרים ישירים או עקיפים עם יריב לוין, שמחה רוטמן או עם פורום קהלת. מאז סיום העסקתו של עו"ד נטף בלשכת השופט לא היה בין השופט ובינו קשר כלשהו.
"מעבר לכך, השופט אלרון אינו רואה מקום להתייחס לטענות בדבר סכסוכים אישיים כביכול או עמדותיהם של 'מקורבים'. על פועלו הרב ניתן ללמוד ממאות פסקי דינו בשנים האחרונות. אלו חשובים ורלוונטיים בהרבה לציבור הרחב מאשר טענות מסוג זה.
"אשר לתפקידו של השופט אלרון כיו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין – השופט עמד בראש הוועדה שמנתה תשעה חברים ובכלל זה שני שופטים נוספים, עורכי דין מהמגזר הפרטי ומפרקליטות המדינה ושני אנשי אקדמיה. כל שאלה שנכללה בשאלון הבחינה נדונה בהרכב חברי הוועדה הבוחנת ואושרה פה אחד על ידי כלל החברים בוועדה.
"אלרון נהג על בסיס שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד, תוך כדי שהנחה את כלל הגורמים הרלוונטיים לנסח את שאלות הבחינה באופן הוגן וברור, אשר יאפשר לנבחנים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם. יש להבהיר כי מתכונת בחינת ההסמכה שונתה בעקבות המלצת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
"השופט אלרון אינו מכיר את פרטי חקירת המשטרה שנגעה לעו"ד אפי נווה ולשופטת בדימוס כרייף, ואף לא נדרש לכך בשום שלב. הטענות ביחס לאחיו של השופט אינן רלוונטיות כלל וכלל לשופט. מה גם שמדובר לכאורה בטענות שהועלו בשנות ה-80 של המאה הקודמת".
ח"כ שמחה רוטמן: "ביני ובין אלרון אין היכרות אישית והתמיכה שלי בו התבססה על היותו שופט שמרן בתחום הפלילי. התנגדותי לשיטת הסניוריטי היא לא חדשה ולא קשורה לדיווחים על כוונתו של אלרון להתמודד על נשיאות בית המשפט העליון. את שמעון נטף אני מכיר שנים ורואה בו שותף לדרך, וזה מקרי לחלוטין שהוא היה עוזר של אלרון במשך כמה חודשים. רק אחרי שנודע לי שהוא עזב את לשכתו של אלרון, צירפתי אותו לצוות שלי".
פורסם לראשונה: 07:35, 10.02.23
