בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא למנוחות אתמול (רביעי) רס"ל במיל' עמר משה גאלדור, לוחם ביחס"ם (5111) שבחטיבת גולני. גאלדור, בן 30 מירושלים, נהרג שלשום מפגיעת כטב"ם בדרום לבנון. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים קטנים.
אשתו, עדי, שאביה נרצח בפיגוע ב-2009, ספדה לו אתמול בבית העלמין. "זה לא אתה למות, לא בשלב הזה בחיים, לא חיים, לא במלחמה. היית אדם שקט, פרטי, לא מוחצן, ופתאום תמונות שלך רצות בכל מקום והמוות שלך ההפך ממי שאתה - כל כך כללי וציבורי. כל זה לא מסתדר עם מי שאתה", אמרה בדמעות.
היא הוסיפה: "היו לנו כל כך הרבה תוכניות וחלומות להגשים. את חלקם התחלנו לתכנן ונשארתי עם כל זה לבד. היה לי ברור שתגיע רחוק, ובאסה בשבילי ותכל'ס בשביל האנושות שפספסנו את מה שיכולת להיות. אהוב שלי אתה תחסר לי ואני עוד לא יודעת איך החיים כאן יראו בלעדיך. בבקשה תשלח לי את הכוחות לצלוח את זה. שמור עלינו, אני אוהבת אותך".
היא התייחסה לעובדה שאליה, הדפיקה בדלת הגיעה בפעם השנייה: "איבדתי את אבא שלי בגיל 15 וזה ערער משהו לגבי היציבות בחיים. אמרתי לעצמי שאין מצב שהילדים שלי יגדלו בלי אבא שלהם. לרוב לא דאגתי לך בכלל. אמרתי לעצמי שאין מצב שיקרה לך משהו".
אורן, אביו של עמר, נפרד גם הוא: "עמר חכם, ציני, נבון, רחב אופקים, איש משפחה, בן קשוב, יד תומכת. אחרי לבטים ובמחשבה על טובת המשפחה, עברת למשרד ירושלמי בעמק רפאים, שבו בקושי הספקת לעבוד בגלל שירות המילואים הארוך. זה לא מנע מהם לתמוך בך ובעדי, להבין את הסיטואציה, לתמוך בך. עמר, מצאת חן בעיני כל רואיך".
אחיו, ניצן, ציין כי "כל כך קשה לי להיפרד ממך ולחשוב עליך בלשון עבר. אני כל כך שמח יחד עם זה על כל הדברים שהיו ועל כל השמחה. אם יש נחמה שאני מוצא זה שברור לי שהיה לך ברור למה אתה יוצא ושאתה מסכן את החיים שלך".
לדבריו, "האובדן והשכול לא היו זרים אצלכם בבית לצערך ולצער עדי, ואני בטוח שהכלת את זה ושיצאת לזה מתוך ידיעה ברורה. האמנת במה שאתה עושה. האמנת בטוב, בפשוט, באותם אנשים שגרים בצפון ובדרום, אפילו בקצת טוב יותר שיהיה כאן לכולנו".
פורסם לראשונה: 22:04, 20.11.24