הלווייתו של רס"ן אופק אהרון
(צילום: רועי עידן)
בבית העלמין בגן יבנה הובא למנוחות הערב (יום ה') רב-סרן אופק אהרון, קצין יחידת אגוז, שנהרג אמש מירי דו-צדדי סמוך לבסיס נבי מוסא שבבקעת הירדן. יחד עמו נהרג רב-סרן איתמר אלחרר, תושב בני ראם, שהובא למנוחות מוקדם יותר בבית העלמין בקריית מלאכי.
בחודש שעבר: אופק אהרון עם כתב ynet יואב זיתון
(צילום: נדב אבס)
אחרי ארונו של אופק, שאותו נשאו קצינים בדרגתו - רב-סרן, הלכו הוריו אורית ואלי ושתי אחיותיו דניאל וגלי, חבריו ליחידת אגוז ועוד מאות בני משפחה וחברים. האב אלי בכה וקרא "אופק, תחזור", כשהוא לבוש במעיל הצבאי של בנו. בהמשך, כשהוא פונה לרמטכ"ל אביב כוכבי, אמר האב: "הייתה פה רשלנות. קיבלת אותו בריא, תחזירו לי אותו בריא. אני רוצה הסברים מהרמטכ"ל כוכבי. שיהיה פה וייתן לי את ההסברים. זה לא יעבור ככה. לא אוותר למי שפישל פה". אחותו של אופק, גלי, קראה: "אתה שמרת על כולם ולא שמרו עליך".
"אופק, היית צנוע ואמיץ, היית לוחם", אמר האב אלי בהספד, אחרי שהניח על עצמו את המגבת שבה התנגב בנו בסוף השבוע האחרון. "הצניעות שלך זה מה שהוביל אותך לפסגה. השארת לי ולאמא, לאחיות שלך ולסבתות שלך חלל ריק. אתם קיבלתם את אופק בריא ושלם וקיבלתי אותו בארון. אופק, אתה תישאר אצלי לנצח, היית ילד של אבא. תודה לכל החברים שלו והמפקדים".
אחותו של אופק, דניאל, הוסיפה: "אלוקים נתן ואלוקים לקח את הטוב ביותר. את הגיבור הכי טוב. אני זוכרת איך חזרתי מהצבא והוא שאל אותי מה זה להיות לוחם ואמרתי לו הכי טוב שאפשר. הוא אמר לי 'אבא לא רוצה, הוא רוצה אותי בקריה'. אמרתי לך שלוחם זה הכי טוב, אבל רציתי שתהיה לוחם רק שלוש שנים ולא לנצח. תשמור על אמא ואבא".
סגן-אלוף א', מפקד יחידת אגוז, ספד גם הוא לאהרון. "אחי החכם והשקול, מנהיגות שקטה ובעל עוצמה נדירה. אהבת כל כך את אגוז, ביקשת לחזור והובלת שינויים עצומים. הלילה קרה אסון. כרגיל אצלך, זיהית בעיה - והגבת ביוזמה. אלא שהפעם מרוב טשטוש פעולות וגניבה של אויב, הפכו בין אויב לאוהב. קשה לעכל. תחסר לנו מאוד אחי", הוא אמר ופנה גם לארוסתו של אופק, בתיה: "כשנפגשנו לראשונה ראינו מבט חודר של אופק, כמה היה גאה בך וכמה תמיכה נתת לו. הוא סיפר לי על התאריך לחתונה - 14 ביולי, שלא יגיע".
ראש מועצת גן יבנה, דרור אהרון, אמר כי "הכאב חזק מנשוא. כולם זוכרים את אופק כילד חייכן, אוהב חיים, שידע לא רק לדבר טוב אלא גם לעשות טוב לכל מי שפגש בו. בספר המחזור נכתב: המוטו לחיים שלך הוא 98 זה טוב, 100 מצוין. מודל לחיקוי. ואכן, אופק היה מודל לחיקוי. נתמוך במשפחה בכל מה שיידרש".
האב אלי עמד בסיום ההלוויה מול הקבר הטרי ומירר בבכי. "היית נותן לי באמצע הלילה חיבוק. אני קובר אותך במקום שתקבור אותי", הוא אמר. חבריו של אופק הניחו על הקבר צעיף צהוב של חטיבת גולני שבו נכתב: "לעולם לא תצעד לבד רובאי 51".
אופק אהרון נולד באילת, ומשפחתו עברה לגן יבנה בילדותו. ביולי הקרוב היה אמור להתחתן, וארוסתו כבר קנתה שמלת כלה. קרוביו סיפרו על אדם חיובי, אוהד גדול של בית"ר ירושלים שספדה לו הבוקר, וספורטאי בפני עצמו. הוא שיחק כדורגל בנוער של עירוני אשדוד. לפני עשור הפך למדריך צלילה, והסתובב בעולם כשהוא צולל. במאי האחרון ניצח רס"ן אהרון בבוחן כשירות הקצין הלוחם במכון וינגייט, שכלל מקצי ריצה, מערכי כוח, ניווטים וירי לאחר מאמץ. הוא ניצח את יתר הקצינים בדרגתו בקטגוריית מפקדי החי"ר.
מוקדם יותר חשף מפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס פרטים ראשונים מתחקיר הטעות בזיהוי שהובילה למותם של אהרון ואלחרר. מהתחקיר עלה כי הקצינים יצאו לתפוס גנבי אמל"ח בשני כוחות ובלי תיאום, וירו זה על זה מטווח קרוב. "מפקד אחד יצא עם נשקו ואמצעי לראיית לילה, ובמקביל אליו ארבעה מפקדים יוצאים בלי לדעת עליו", הסביר פוקס. "הרביעייה זיהתה דמות חשודה, החליטה לאגוף אותו - והתקדמה לכיוונו בחסות סוללת המטווח. הקצין שמע רעש, הסתובב לאחור ונתקבל ברביעייה, והשתכנע שיש אויב חמוש מולו".
פוקס ציין כי לא היה ירי באוויר ולא נוהל מעצר חשוד, אלא היתקלות מטווח קרוב של 10 מטר. "האירוע של האש מתבצע תוך שניות ותוך כדי הצעקות הלוחמים מבינים שזה כוחותינו ומתחילים לטפל בשני הנפגעים. ככל הנראה גם הלוחמים ברביעייה יורים ולא פוגעים בו. אני מעריך שהקצין הבודד ירה ראשון ופגע בהם. הכוח הקפיץ כוח רפואה מגדוד השריון שהתאמן בסמוך. המטפלים הגיעו וניסו לטפל בשניים כמיטב, יכולתם אבל שם נקבע מותם", הוסיף פוקס.
לפני שבועיים, בקול צרוד מצעקות ההסתערות, אחרי שלוש יממות נטולות שינה של גמיעת עשרות קילומטרים עם 30 ק"ג על הגב, התראיין רס"ן אהרון לכתב ynet יואב זיתון בתרגיל הקומנדו הגדול שדימה לחימת עומק במתווה צפוני. למרות הקשיים הפיזיים והעומס הנפשי, הקצין - שהוצג כרס"ן א' - היה חד, עירני ומפוקס, ובעיקר הבהיר את ערך שמירת החיים של פקודיו - בשגרה ובלחימה. "הלוחמים שלי אריות, אני נושם ומריח אותם לאורך התרגיל. אף חייל מאגוז לא ייחטף במלחמה", הוא אמר בריאיון.
