מאז פרוץ המלחמה, הרשתות עמוסות בפוסטים זועמים שמפרסמים גולשים ישראלים נגד אחרים "המזוהים" ,לכאורה, עם חלקי אוכלוסייה שונים - ימנים, שמאלנים, תל אביבים, ערבים ישראלים ועוד. חלק מהסטטוסים נכתבים בצורה מקוממת, אפילו כנגד חיילי צה"ל. כך מתפתח במהירות דיון בשפה נמוכה הכולל העלבות אישיות. חלק מהפוסטים אף מתגלגלים לפתחם של מקומות העבודה, הנדרשים להתייחס לסטטוס של אחד העובדים ועוד ועוד...
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
הפרסומים המדוברים זוכים לאלפי תגובות ושיתופים מצד גולשים זועמים שמכלים את זעמם בכותבי הסטטוסים הפוגעניים. התגובות נעות מקללות ונאצות, ממשיכות בדרישה לפטר את אותו אדם ממקום עבודתו, ומגיעות עד לפרסומים אישיים בעניין אופיו ותכונותיו של אותו אדם.
התגובות הרבות, המתח שבו אנו מצויים ותחושת הצדק, מושכות עוד ועוד גולשים להגיב ובאופן טבעי גורמות למגיבים להחריף את תגובתם, תוך תפיסה שאם ישנם שותפים רבים לתקיפה המילולית אזי היא חוקית ובגדר הנורמה. אולם טעות בידם, עם שוך הקרבות (נקווה במהרה) ודעיכת האלימות ברשת, עלולים גולשים רבים למצוא עצמם נסחפים בתוך גל של תביעות לשון הרע מבלי שצפו זאת כלל.
מוטב כי כולנו, נחשוב פעם נוספת לפני שנכתוב דברים שנצר עליהם בהמשך. חשוב להבחין בין אמירות כלליות, גם אם אינן בלשון ראויה, דוגמת קללות או "איחולים" פוגעניים, לבין ציון עובדות פוגעניות על אדם מזוהה. מבלי להידרש לדרך הביטוי אותה אנו פוגשים, שאיננה ראויה, ומבלי להמליץ כמובן לנקוט בלשון גסה הרי שבדרך כלל קללות לא יחשבו כביטוי שמקים עילת תביעה בלשון הרע.
לפני שאתם מגיבים לפוסט מקומם או פוגעני, ספרו עד עשר וחשבו אם זה באמת שווה התדיינות בבתי משפט וחיובים של עשרות אלפי שקלים
כך לדוגמה - במקרה שבו גולש רואה פוסט מקומם, ומגיב כי כותב הפוסט הוא "בן זונה", סביר להניח שהקורא הסביר שרואה את אותו הפוסט לא סבור כי אמו של אותו אדם שכתב את הפוסט עוסקת בזנות. ואולם, אדם שכותב - "אני עבדתי עם אותה בחורה והיא תמיד הייתה גנבת ורמאית", הרי שמדובר בציון עובדה שהקורא הסביר יכול להסיק כי היא נכונה, מה שמוביל לפגיעה אמיתית בשמו הטוב של אותו אדם. במצב שבו הכותב מציין עובדה פוגענית על כותב הפוסט, הוא חושף עצמו לתביעת לשון הרע.
אנו חיים כיום בעולם שבו כל אדם יכול להביע דעתו בפני פורום של מאות ואלפי אנשים בכל רגע שיחפוץ. ריבוי הדעות יוצר תחושה כי החופש להתבטא הוא מוחלט. תחושה זו מובילה לפרסום אמירות מעליבות ואלימות, אשר מי שכותב אותן סבור שהוא פועל בצורה לגיטימית ומותרת.
הנחה הזאת מוטעית מיסודה ומסוכנת. בקצב הנוכחי הרשתות החברתיות יהפכו עם השנים לכר פורה לתביעות לשון הרע. העובדה כי החשיפה היא כה גדולה וכי כל מה שנכתב שמור ומתועד, תהפוך את התביעות לקלות ולפופולריות מאוד.
לכן לפני שאתם מגיבים לפוסט מקומם או פוגעני, ספרו עד עשר וחשבו אם זה באמת שווה התדיינות בבתי משפט וחיובים של עשרות אלפי שקלים.
עו"ד צבי גלמן הוא מומחה בתחום לשון הרע, שותף ומנהל מחלקת לשון הרע במשרד אריאל שמר, גוטרמן, גלמן